|
||||
|
||||
שלוש הערות קטנות: 1. אפילו כיום, החינוך הקיבוצי (החינוך בבית+חינוך פורמאלי+חינוך בלתי פורמאלי) מתחרה באיכויותיו בחינוך שניתן באיזורים יוקרתיים ביותר. כמה מאסטרנטים יוצאי קיבוץ יש בפקולטה שלך? מה האחוז, בהשוואה לאחוז הקיבוצניקים מכלל האוכלוסיה? כמה מעמיתיך המאסטרנטים הגיעו מק"ש, טבריה, עפולה, בית שאן, צפת...? כמה מעמק הירדן-החולה-יזרעאל? להזכירך, מספר התושבים בערים הרשומות עולה על מספר התושבים בקיבוצים סביבם. 2. כפי שנרשם כבר בתגובות אחרות, ציונים גבוהים (כמו אלה שזיכו אותך במלגות) אינם רק פונקציה של השקעה, אלא גם פונקציה של אינטליגנציה, שהיא עצמה קשורה במידה לא מבוטלת לגנטיקה. 3. עד כמה אתה רואה את עצמך כמקרה מייצג? |
|
||||
|
||||
1. אין לי מושג לגבי אחוז הקיבוצניקים (כולל לשעבר) בפקולטות השונות, מהאנשים שלומדים איתי לתואר שני בפיזיקה ושאני מכיר אין אף קיבוצניק. (זה בפרוש לא מדגם מיצג) מבני הכיתה שלי, פחות מחצי סיימו בי"ס עם בגרות מלאה ותואר אקדמאי יש לכ40 אחוז מביניהם. המחזור שלי נחשב למוצלח יחסית, אבל עדיין זה לא מדגם מייצג. 2. ציונים גבוהים (בביה"ס ובאקדמיה) הם בעיקר פונקציה של השקעה. יתכן שמי שיותר אינטליגנט צריך להשקיע פחות ממי שפחות אינטליגנט, אבל עדיין, גם האנשים המבריקים ביותר שהכרתי באוניברסיטה, היו "חורשים" ימים שלמים כדי להשיג ציונים גבוהים בבחינות. 3. אני לא מייצג כלום. אני מאמין, שמי שרוצה מספיק, יכול להשיג השכלה אקמאית בלי שום קשר לחינוך שקיבל בעבר, לעומק הכיס של הוריו, למזל שלו ולמעט מקרים חריגים, גם בלי קשר לגנים שלו. וסתם הערה, אני לא בטוח שהשכלה אקדמית היא מדד טוב (ובטח לא מדד יחיד) או תנאי להצלחה בחיים. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |