בתשובה לערן בילינסקי, 18/08/03 18:23
 |
|
 |
||
|
||||
 |
או! דאגן אחד בסדום. אני לא יודעת איך זה סוקר בטלוויזיה ובעיתונות, אבל זה בהחלט היה עסק רציני. כמו בכל הסיפורים, ירדתי מהרכבת התחתית בערך 20 שניות לפני שהחשמל נפל, וחסכתי לי שעות של היתקעות מתחת לאדמה. חברה אחת הספיקה לתפוס אותי בסלולרי ולומר לי איפה נפגשים, ומיד הטלפון הפסיק לעבוד, והרשת לא חודשה במשך כמעט 30 שעות - עד שחזר החשמל לשכונה שלי. הטלפון בבית מחובר לחשמל, אז לא עבד גם הוא, וכך הפכנו מנותקים לגמרי מהעולם. את הפגישה של ארבע וחצי בעבודה קיימתי כמתוכנן, ואחריה הרחובות כבר נראו כמו לקוחים מסרט. מליוני אנשים צועדים הביתה בסוף יום העבודה בנחילי ענק, המכוניות עומדות במקום, האוטובוסים כל-כך מלאים עד שאנשים נתלים על הדלת האחורית. אני צעדתי נגד הזרם - מדרום העיר למרכזה - וזה היה קשה. למקום המפגש מתחת לבית לקח לי בערך 45 דקות להגיע, בהליכה רגלית מיוזעת. כל הפאבים היו עמוסי אדם, והמאות שלא מצא מקום עמדו ושתו בירה ברחוב, על המדרכה מחוץ לפאב (ביום רגיל זהו מחזה מאוד מאוד נדיר ועבירה על החוק). שתינו כל הלילה - הבעלים של הפאב שלנו נתן לנו אותו לשימוש פרטי. מכונות כרטיסי אשראי וכספומטים לא פעלו, אז הכל קרה בהקפה. האווירה היתה אקסטטית, העיר היתה נרגשת. חבורות אנשים ישבו בחושך על המדרכות, אנשים עשו ברביקיו לכל הבלוק מכל הבשר שהיה להם במקרר, אזרחים עמדו וכיוונו את התנועה בצמתים במשך שעות. חזרנו הביתה, כשאנשי ברוקלין מוצאים מקומות לינה אצל אנשי מנהטן (בדיוק כמו שעשינו ב-9.11), ואז גילינו שכמובן שאין מים חמים (המים הקרים כאן הם קרים מאוד), ואצל חבר אחד נפסק זרם המים לגמרי. ביום שישי בשמונה בערב חזר החשמל לשכונה שלי. בארבע אחה"צ עזבתי לסופ"ש מחוץ לעיר. מה היה? היה מרתק, היה מוזר, היה מפתיע. נרות, בטריות, בירה ולחם נגמרו מיד מכל המכולות. אנשים עמדו בתורים לטלפונים הציבוריים. הדגים שלי כמעט מתו מחוסר חמצן במים, כי המשאבה הפסיקה לעבוד. הסטריאו נפל ולא חזר. אוטובוסים עברו להיות בחינם. איזה מזל שבדיוק לפני שלושה שבועות החלטנו ללמד את הכלבה להתגבר על הפחד ההיסטרי שלה מחדר המדרגות בבניין, ותרגלנו אותה בירידה ועליה במדרגות (למקרה של שריפה). ואיזה מזל שלא הפשרנו את הפריזר (כמו שאנחנו מתכננים לעשות כבר שבועות), כך הרווחנו עוד יום שלם של אוכל קפוא. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
בישראל היה ארוע דומה ("ליל העלטה") בשנת 83' אאל"ט. גם אז היתה תגובת שרשרת של נפילת כל תחנות הכוח(1) בשל באג במארכת ההגנות של התחנות, אשר במקרה של עומס יתר, במקום לנתק צרכנים ("השלת עומסים") גרמה להדממת היחידה. כתוצאה מכך(2) הביקוש המוגבר התחלק על פחות יחידות ייצור, מה שגרם לעומס יתר על היחידות הנותרות, ולהפלתן בזו אחר זו. ____ (1)למעשה כל יחידות הייצור, שכן כל תחנת כוח מורכבת ממספר יחידות ייצור אשר כ"א מהן מבוקרת בנפרד (2) וכתוצאה מכך שרשת החשמל עובדת ב"פּוּל", כלומר אין קשר ישיר ספק-צרכן, אלא כל הספקים מספקים לכל הצרכנים. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |