בתשובה לפרטץ', 17/08/03 17:24
 |
|
 |
||
|
||||
 |
קודם כל, לא דיברתי על שאיפה אלא על הלגיטימיות. זה לגיטימי לשילטון דמוקרטי להחליט להעניק שירות במימון או סיבסוד ציבורי למרות שלא כולם מעוניינים בו. זה תקף לגבי מקואות וגם לגבי תיאטרון. יותר מזה, זה לגיטימי לתת שירות שחלק מהציבור אפילו מתנגד לו (לא רק מסיבות כלכליות) כמו כבישים בהתנחלויות. חוץ מזה לא מדובר ב''פעילות לשעות הפנאי'' אלא ביצירה אמנותית שמשפיעה על אופי החברה ומעלה נושאים לסדר היום הציבורי. ולא מדובר במכורים לתיאטרון אלא באנשים שרוצים לחיות בחברה שבה יש תיאטרון. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לגיטימיות. המילה המנצחת. כשמגיעים לשלטון, כמעט הכל לגיטימי, על זה אין ויכוח. שלטון, ככזה, מקבל מנדט לעשות הרבה מאוד דברים. באופן דומה לגיטימי להשקיע בחברת תעופה לאומית, כי הלב ממריא אל על, וזו מעלה נושאים לדיון (טיסות בשבת, נפוטיזם וכו'), ויש הרבה אנשים שרוצים לחיות במדינה לה חברה לאומית. אז מה אם אין לאף אחד כסף לממן את המפלצת הזו. בשביל הגאווה הלאומית, והמשפט ''גם לנו יש, ושלנו יותר יפה'', כדאי גם להשקיע בלהקות מחול אירי מקומיות, בטוח יש ביקוש לריקודים היפים האלה, ורק לשמוע אירלנד מזכיר לנו טרור, והרי לך שוב סדר יום ציבורי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. כן, לגיטימי להשקיע בחברת תעופה לאומית, מטופש אבל לגיטימי. הבעיה היא שהלובי העיקרי נגד הפרטה של אל על הוא העובדים ובעלי אינטרסים אחרים ולא ציבור הטסים. ב. להרבה מהמדינות המתקדמות שישראל הייתה רוצה לדמות להן אין חברות תעופה לאומיות, ובכל זאת יש להן תקציב תרבות. לדעתך תרבות זה לא חשוב לדעתי כן. משכלול של האינטרס הציבורי בתרבות נגזר תקציב התרבות שלדעתי הוא קטן מידי ולדעתך הוא מיותר, פשרה. ג. אם היה תקציב תרבות בלתי מוגבל הייתי שמח אם היו פותחים מסעדות גורמה במחירים עממיים ומקימים להקת מחול אירי לאומית, למרבה הצער הוא מוגבל מאוד ולכן צריך להחליט כיצד הוא יחולק, לאילו תחומים ובאילו צורות. לדעתי תאטרון ישראלי יותר חשוב ממחול אירי ולכן יש מקום שיפעלו מספר תאטראות בישראל, ואם הן זקוקים לעזרה (בין אם לצורך הקמת התאטראות ובין אם לצורך תפעול שוטף) יש לעזור להם. לגבי מחול אירי, אני אסתפק אם ישדרו מופעים בטלויזיה הממלכתית ויביאו מפעם לפעם להקה מאירלנד להופעות בישראל במסגרת אירועי תרבות שונים. אתה מוזמן לשכנע אותי שמחול אירי יותר חשוב מתאטרון ישראלי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בככל לא רוצה לשכנע אותך שמחול אירי זה יותר טוב. אתה כנראה תעדיף תיאטרון. שאלתי היא במה אתה (ואנשים כמוך) יותר טובים מאלה שמעדיפים תרבות אחרת שהמדינה החליטה לא לממן (כי איו מספיק תקציב). הרוב המכריע בארץ לא מכיר מה זה תיאטרון, לא רוצה להכיר, לא גר קרוב לאחד, והכל זאת משלם בשביל שתהנה. לא אמרתי שתרבות אינה חשובה (ובלי טריקים מלוכלכים, כן?). יש לממן תרבות, בהחלט, אבל מכיסי שוחרי התרבות ולא מהכיס הציבורי. לאילו מדינות ישראל רוצה להידמות? (ומי בישראל)? בארה"ב אין תקציב כזה. אם אין ביקוש מסיבי של חלק גדול מאוד ברשות המוניציפלית עצמה (זה בכל אופן לא תקציב פדרלי). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למרות שכל הזמן רבים על הגודל שלו, וגם לפי איזה קריטריונים הוא אמור לחלק את הכסף. בנוסף, תרומות של אזרחים וחברות הן פטורות ממס, שגם את זה אפשר לראות כחלק מהתקציב. אחת הרשויות הפדרליות היא נשיונל אנדאומנט פור ד'ה ארטס http://www.nea.gov/ | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. אני לא טוב יותר מאף אחד אלא שגם אני משלם עבור שומרי כשרות ורבני שכונה שמי שמשתמשים בשירותיהם אינם טובים יותר ממני, ואני משלם עבור נבחרת ישראל בכדורסל שאוהדיה וצופיה אינם טובים יותר ממני, ואני משלם עבור כביש הגישה לישוב הקהילתי גללי אבות כ' שתושביו אינם טובים יותר ממני, עבור חוגי שחמט במתנס של שיכון ד באשדוד שמשתתפיו אינם טובים יותר ממני (אולי רק בשחמט), שמירת הנקיון בשמורת הטבע במועצה האיזורית חוף הכרמל שמבקריה אינם טובים יותר ממני, על חקר אורחות החיים של הצבים בנחל אלכסנדר שאינם מעניינים אותי ועוד המון דברים אחרים. זה חלק מהעניין של לחיות במדינה, אתה משלם על כל השירותים שהיא מספקת ומשתמש רק בחלק, אני בטוח שבמקרה שלי אני משלם עבור הרבה יותר ממה שאני משתמש. ב. אני לא יודע איך זה הולך היום אבל כשאני הייתי בתיכון אחת מפעילויות ההעשרה היתה ללכת להצגות והלכתי ל 2 הצגות בתור חלק מתוכנית הלימודים, אני מקוה שזה עדיין קיים ושהטענה שלך שרוב האנשים לא ראו תאטרון מבפנים היא לא נכונה. למה המדינה צריכה לסבסד תרבות? כי אם לא תהיה סובסידיה התרבות תהפוך לתרבות בידור, שמושכת קהל רחב ואין בהן שום תוכן משמעותי, כמו ערוץ 2 וזה רע (לתפיסתי). מעט התרבות האיכותית שתוותר תהיה יקרה מידי בשביל רוב האנשים, שגם זו בעיה (לתפיסתי). לא הבנתי אם אתה טוען שיש להרחיב את הכיסוי ולסבסד תחומים נוספים, או לבטל את התקציב הזה בכלל. אני לא מכיר את מצב בארה"ב אבל אני בטוח שכמעט בכל מדינה בארצות הברית יש איזשהו תקציב למוזאונים, תאטראות, ספריות, סרטים תיעודיים וכו. בכל מקרה אני כיוונתי יותר למדינות אירופה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה הלחם שאנחנו רוצים זה. אנחנו מסתגלים לכן אל תדבר איתנו בכלל על לחם אחר בכלל זה לא מוסרי בכלל לחשוב על לחם אחר כי הלחם שלנו הוא פה (ואנחנו רוב מוסרי). זו הפיתה שאנחנו רוצים זאת. היא יבשה עבשה ואין מקום אפילו להכניס עגבניה לא אנחנו בחרנו את הפיתה ולא לנו לבחור אל תדבר איתנו על פיתה אחרת. That's the shit we eat, and that's it שני מיליון זבובים אינם טועים.ואם זה לא מוצא חן בעיניך לא תאכל דבר אחר. נדאג לזה. רק לא תגיד שאנחנו לא דואגים. (א.ב.) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא מונעים כלום מאף אחד. מי שרוצה כל כך, שישלם, אבל לא מכיסי. זה לא מוסרי. אם אתה חושב שאני טועה, ורק דרכך היא הצודקת, אסור לך למתוח ביקורת על הכספים לחרדים, למתנחלים, להסתדרות, לענפי הספורט הכושלים בישראל, לאל על, לחברת חשמל והרשימה ארוכה (כי הרעיון שעומד מאחורי התמיכה ההיא, כפי שהובע בדיון זה, הוא אם ''מספיק אזרחים'' רוצים בכך, ויש לובי חזק, לגיטימי לשלם מכספי הציבור) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יודע מה? אתה צודק. אם רוב העם לא רוצה תרבות קצת שונה מהתרבות של ערוץ 2, אסור בשום אופן לכפות עליו לשלם בשבילה. זה לא הוגן, ואם אין שום מדרג איכותי שמבדיל בין ישיבות ועמותות חרדיות, מתנחלים, ענפי ספורט כושלים בישראל וחיים יבין, הכל הולך ומה שמכריע זה מה שרוב "העם/הציבור/מצביעי האיל שבעי הרצון" רוצה - אזי מי אני שאקום על הפוסט מודרניזם בהגשמתו החברתית הטהורה, ואם באמת, כמו שכתבת, הרוב לא רוצה לשלם בעד משהו או בכלל להכיר אותו - רק הוגים וכותבים לוזרים שלא הצליחו בחיים יעזו לחשוב שצריך להכריח אותו לשלם בעד זה. כל מה שהתכוונתי להגיד הוא שחבל שזה כך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפני כמה תגובות העליתי מדד ללגיטימיות של שירות. 1. מספר הנהנים ישירות מהתקציב (מקבלים כסף מתקציב המדינה, כשכר, מענקים או מלגות) לעומת מספר המשתמשים בשירות (התלמידים). 2. מידת החשיפה והעניין של הציבור הרחב בשירות. דוגמאות, החזקת ישיבות, תשלום שכר למלמדים רכישת ספרים לספריות תורניות שיעמדו לשירות התלמידים (או הציבור) וכו', זה לגיטימי כל עוד יש ציבור מספיק גדול שמעוניין בשירות הזה ומשתמש בו ללא קבלת טובות הנאה כמו קיצבאות. מלגות לקבוצת תלמידים מבריקים שיוצרים מודל של מצוינות בציבור החרדי ומקדמים את ההגות התורנית, לגיטימי, כל עוד קיים ציבור שמעוניין שיהיה מחקר תורני ורואה בו מטרה ראויה לתיקצוב ממשלתי. קיצבאות לרוב תלמידי הישיבות כאשר רוב הציבור החרדי לומד (או למד או ילמד) בהן והוא מהווה את הרוב המוחלט של הציבור שמעוניין שיהיו בסביבתו תלמידי ישיבות, זה לא לגיטימי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אלא שלגבי 2. היה כאן איזה פרטץ' שטען שהחשיפה וגם העניין, בהדגשה, של הציבור בתיאטרון הוא קטן מדי. טענה זו כשלעצמה טעונה בדיקה, ואני מקווה שזה לא כך, שאם כן, צריך לחשוב שנית לגבי הקריטריון של "הציבור הרחב". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טענתו של פרטץ' הייתה שכיוון שתאטרון אינו צורך קיומי ואינו חלק מהתשתית החיוניות לקיום חברה חופשית, אין למדינה זכות מוסרית להתערב בו. מידת האינטרס הציבורי בתאטרון והיחס בינו לבין גודל התקציב לא קשור לדיון ההוא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני נכנסתי לדיון בתגובה על דבריו שצוטטו על ידי בכותרת של תגובה 164757 לכל היותר הוא יוכל לטעון ש"הוצאתי דברים מהקשרם". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סעיף אחד לא ברור לי. מה ההבדל בין שתי הקבוצות? ואיזה יחס הוא היחס ה"נכון"? הסעיפים שחסרים למדדים שלך הם: 1. האם השירות הזה יכול להיות מסופק על ידי השוק החופשי 2. מה הנזקים שהשרות גורם (כמה עולה וחופש העיסוק של מי נפגע) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה כל כך חבל בזה? התרבות הישראלית היא סך כל הפעילות התרבותית של אזרחי מדינת ישראל. מי שחפצה נפשו להשפיע עליה רשאי להשתתף בפעילות על ידי יצירה בכל תחום העולה על דעתו. אף אחד לא אמר שרק מה שרוב האנשים רוצים חייב להתקיים, בכל מקום בו מתקיים שוק תרבות חופשי יש מקום לכל צורות ההבעה. בכל מקום כזה יש גם תופעה של צורות הבעה כאלו ואחרות שתופסות את מקומן (או מקום לידם) של צורות אחרות וזו תופעה טבעית שהיא חלק בלתי נפרד מהקיום האנושי. עוד תופעה טבעית היא שלצורות ביטוי מסוימות יש אוהדים שסבורים שצורת הביטוי החביבה עליהם היא עדיפה ויפה יותר והם ינסו להיאבק בירידת קרנה של אותה צורת ביטוי, זה יפה וישנן צורות לגיטימיות רבות לקידום האינטרס הזה, אבל כפיה איננה אחת מהן. זה הכל. תמיכה ממשלתית היא כפיה משום ש: 1. הכסף למימון נלקח בכפיה מהאזרחים 2. הנהנים מהמימון זוכים ליתרון גדול על פני אלו שאינם נהנים, זוהי, הלכה למעשה, פגיעה בחופש הביטוי. 3. ישנה סכנה ברורה (והסתברות הקרובה לאחת) שהמימון הזה ישמש ככלי בידי פוליטקאים לחסימת דעות שאינם מקובלות עליהם - עוד פגיעה חמורה בחופש הביטוי. (למי שחושב שזה טיעון פרנואידי, לא נותר אלא להזכר בראשות השידור כדוגמה. זאת איננה מקדמת, לא את חופש הביטוי, ובוודאי שלא את העשיה האיכותית של טלוויזיה) |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |