בתשובה לירדן ניר, 16/08/03 15:19
 |
|
 |
||
|
||||
 |
זה משהו קצת אחר ממה שאתה מתאר, והבעייה לדעתי זכתה לפופולריות גם אחרי ניוטון. לא מדובר בגוף שינוע לנצח (כפי שאתה אומר, זה קל), אלא במכונה שמייצרת עבודה לנצח בלי השקעת אנרגיה מבחוץ. חשוב על אותו צעצוע של ציפור מזכוכית המתכופפת ומתיישרת ללא קץ לכאורה. הציפור מאיצה, כמובן, לא נעה במהירות קבועה. הכרתי בחור שהיה ממציא פרפטואום מובילי כל שבוע. הנה אחת לדוגמה. בדופן אקווריום עם מים פותחים חור מלבני ושמים בו גליל מקלקר כך שציר הגליל נמצא במישור הדופן ומקביל לרצפה. הגליל, אם כן, נמצא חציו בתוך האקווריום וחציו בחוץ, ונניח שהוא חופשי רק להסתובב סביב צירו. המים מפעילים כוח ציפה על חצי הגליל. הכוח פועל כלפי מעלה על מרכז-הציפה של אותו חצי גליל הנמצא איפשהוא בתוכו, מרחק מסויים מהציר. לכן, הציפה תיצור מומנט ביחס לציר והגליל יתחיל להסתובב, וכמובן לא יפסיק. פרפטואום! זה כמובן לא עובד (למה?), ובאופן כללי אין באמת פרפטואום מובילה בשל חוקי התרמודינמיקה. אני פחות מכיר טרחנים פיסיקליים, ואלה שאני מכיר עסוקים יותר ביחסות, קוונטים, מבנה העולם וכאלה. אבל אין לי שום ספק שיש גם המתעקשים להראות שדווקא יש פרפטואום מובילה, למרות שהפיסיקאים הטפשים "הוכיחו" שאין. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
יש כמה פרפטום מובילה. אלה מהסוג הראשון הן אלה המייצרות עבודה מבלי לצרוך כל השקעת אנרגיה --- הן מפרות את החוק הראשון של התרמודינמיקה, חוק שימור האנרגיה. אלה מהסוג השני הן אלה המפיקות עבודה מחום באופן מושלם, או שניתן להפוך למושלם יותר ויותר כפי רצונך --- הן מפרות את החוק השני של התרמודינמיקה, ממנו נובע כי יש גבול ליעילות מכונת חום, עבור פרמטרים מסויימים של עבודה. (לצורך העניין, אם כל העסק צריך לעבוד בטווח טמפרטורות שבין טמפ' קפיאת המים לבין טמפ' רתיחתם, היעילות היא לכל היותר כשליש, בהערכה גסה) הפרפטום מובילה הקלאסי, זה שהוא פשוט מערכת פיסיקלית מחזורית שנעה לנצח, אינו בדיוק סותר שום חוק באופן תיאורטי --- קיומם של דברים כאלה דורש סתירה מסויימת לחוקי התרמודינמיקה בפועל, כי בפועל תמיד יש חיכוך הגורם לפיזור חום (ולא להיפך לפי החוק השני) ולכן לאיבוד אנרגיה במערכת המקורית (לפי החוק הראשון). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמו שאמר הומר סימפסון לליסה המשועממת שהמציאה מכונת פרפטום מובילה (היתה שביתת מורים וחסרו לה גרויים): "בבית הזה אנחנו מצייתים לחוקי התרמודינמיקה!" |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
משהו חדש ומעניין בנושא אפשר לקרוא כאן: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה מה שקורה כשלוקחים רעיון מאופטיקה קלאסית, מערבבים עם יחסות פרטית, ומתעלמים מהסתירות. גם אם מתעלמים מן הלשון התרמדונמית יותר, הרי שברור שאי אפשר להשתמש בכלי, הפועל כמראה, על מנת להדחף מן השמש כלפי חוץ — זה סותר את שימור האנרגיה. מאין תבוא האנרגיה הקינטית של המפרש, שאמורה לבוא בנוסף לזו של הפוטון, המוחזר לגמרי? וברגע שמתייחסים לבליעה, צריך להסכים גם לפליטה, ואזל א תהיה תאוצה יותר מן הרגע בו יגיע שיווי-המשקל התרמודינמי. אחת התגובות הראשונות בסלאשדוט מתייחסת לזנבות של כוכבי-שביט — כאן מדובר בחלקיקים קטנים המתפרקים מן השביטים, ועד שהם מגיעים לשיווי-משקל תרמודינמי, הם מספיקים לקבל מהירות מספקת בשביל להפרד מן הגוף הגדול. וואו. שמישהו בבקשה יגיד לי שאני, והבחור הנחמד שם במאמר, טועים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מכיר שעשוע שנקרא ''שבשבת שמש''. זה כלי זכוכית סגור שבתוכו תלויה מעין שבשבת עם ארבע כנפיים, כל כנף צבועה לבן מצד אחד ושחור מצד שני. כשמניחים אותה בשמש היא מתחילה אחרי כמה שניות להסתובב. לא נראה לי שזה קשור ללחץ הקרינה אלא להפרשי חום (ומכך הפרשי לחץ אויר) משני הצדדים של הכנפיים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה צודק, והשבשבת מסתובבת בכיוון ההפוך לזה הצפוי מלחץ הקרינה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רעיון שעלה במוחי — למרחקים קצרים, הניתוח למעלה נכון. העניין הוא, שצריך להכניס שני דברים נוספים: 1. הכבידה שמושכת אל השמש, שבאופן אבסורדי, כשלעצמה, יכולה לשנות את העניין. (אולי?) 2. שטף הפוטונים תלוי בהופכי לריבוע המרחק מן השמש, ולא קבוע. מכאן, שברגע שהמפרש מקבל איזו מהירות רדיאלית מהשמש, אפשר להתחיל לשחק עם זה. לצערי, מוחי אינו מזכיר לי כיצד יגיב גוף שחור לשינוי קוואזי-סטטי בשטף האנרגיה הממוצע. לכאורה, נראה שהוא ישאף כלפי חוץ, שם יוכל לפלוט יותר אנרגיה משהוא קולט. או שלא? השעה מאוחרת מדי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בדרך כלל יש שני סוגים של טרחני פיסיקה, כמו שיש שני "סוגי" פיסיקה ( וסליחה על הפשטנות): טרחני תאוריה וטרחני ניסוי. הסוג התיאורטי מאוד דומה לטרחני המתמטיקה - מתנגדי יחסות שמצאו פארדוקס מתמטי, או סיבות עמוקות למה קוונטים זה שטויות ( <דמיין קישור לסדרה של ירדן ניר כאן> ). עם אלה עוד אפשר להתמודד ברמת עורך העיתון. לעומת זאת, הנסיונאים הם יותר בעיתיים. למשל, יש התעוררות מסוימת אצל טרחני האנטי גרביטציה - יש קבוצה רוסית ( של בן אדם אחד אאלט) שטוען שכשמסובבים על מוליך הוא "מאבד" ממשקלו. עכשיו דמיינו לעצמכם שאתם עורכיש של עיתון מדעי ומקבלים מאמר כזה. ברור לכם שמדובר ב "קראנק" ( שזה לא בדיוק טרחן), אבל היושר המדעי שלכם אומר שמכיוון שהפיסיקה מונעת על ידי ניסיונות שלא מתאימים לתאוריה, חובה עליכם לפרסם כזה מאמר, ולו רק כדי שיחזרו על הניסוי ויפריכו אותו. עכשיו מה? המאמר פורסם (בהנחה שלא נמצאו בעיות מתודולוגיות בזמן קריאת המאמר), הקראנק מה זה מבסוט, ועכשיו מחכים שמישהו ירים את הכפפה, כלומר יחזור על הניסוי. מי ישרוף זמן וכסף כדי לחזור על ניסוי כזה? אפילו שמדובר בפירסום בטוח ( אם אתה הראשון שמצליח לסתור את הניסוי) בטח לא חוקר שנלחם על גרנטים וחייב להראות פרסומים לקראת קביעות. מצד שני, עורך זהיר שלא רוצה להכניס רעש למערכת, עשוי להערים קשיים בפני כותב המאמר ( בבקשה לחזור על הניסוי עם ביקורות א ב ג, בבקשה לחזור על הניסוי בנוכחות קוסם 1 ) אבל בסופו של דבר, זאת לא העבודה של עורך העיתון. התוצאה- הניסוי מתפרסם, נאסא מביעה עניין, והקרנאק זוכה בנסיעה לארה"ב. 1 וכבר היו דברים מעולם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה, כמובן. איך אפשר לשכוח את שוללי היחסות. לא פעם ולא פעמיים תואר באזניי מישהו כ"מומחה בפיזיקה. הוא אפילו עובד על הוכחה שאיינשטיין טעה!". המתאר אינו מדען והתיאור נאמר בנימה של הערצה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראיתי לא מעט טיעונים כנגד היחסות הפרטית של איינשטיין, שנראים בערך ככה: 1. אני לא מבין את תורת היחסות של איינשטיין. 2. הנה כמה דברים שאני לא מבין שם. 3. מכאן, תורת היחסות אינה נכונה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בקשר לטרחני הפיסיקה אני די בטוח שאתם טועים בגדול. בקשר לתורת הקואנטים: יסודות תורת הקואנטים מכילים לא מעט סתירות לוגיות ופרדוקסים. אני מדבר על סמך קורס של פרופסור אשר פרס בטכניון מלפני הרבה מאוד שנים, כך שאיני יכול להציגן, אך אני זוכר בודאות שהן קיימות. אם איני טועה אחת מהן היא פרדוקס החתול של שרדינגר (שאשמח אם מישהו יפרט אותו. כל מה שאני זוכר הוא שהחתול התגלה חי לאחר שהוא נמדד מת). ומה שנאמר לי אז, הוא שהפרדוקס הוא פרדוקס, אבל הוא תכונה של תורת הקוונטים. ערכה של התורה הוא לא בכך שהיא נקייה מסתירות ביסודותיה, אלא בכך שהיא חוזה היטב כל דבר שאנו יכולים למדוד עד היום. יש שעוסקים בסתירות אלו, והם בודאות לא מה"טרחנים" של א. עמית וגם לא טרחנים בכלל. בקשר ליחסות כללית: אין וכנראה אף פעם לא תהיה הוכחה שהיחסות הכללית היא תורה יותר נצחית מהפיזיקה הקלאסית של ניוטון. יש מספר לא גדול של תוצאות נסיוניות המאשרים את תחזיותיה (סטייה של קרינה בגלל מעבר ליד מסות). כל תאוריה שתחזה נכון תוצאות אלו היא קבילה לא פחות מהיחסות של איינשטיין, ויש יותר מתאוריה אחת כזו. קיומם של שרלטנים הוא עובדה (אחד מהם היה בן מחזור ביה"ס שלי שאח"כ הסתבך בתרמית בורסאית וישב בכלא. הבחור הזה בודאי לא היה "טרחן" א. עמיתי מפני שלא היה אויל אלא בעל נטייה לנוכלות), אך זה אינו עומד בסתירה לקיומם של אלטרנטיבות אמיתיות ליחסות הכללית. הטענה העיקרית נגדן היא שתכונתן העיקרית היא שלא קיים ניסוי שיכול להחליט בינן לבין היחסות והן פחות "אסתטיות" לוגית. באשר ליחסות פרטית - בדיוק כמו ביחסות כללית אין שום ודאות שהיא המילה האחרונה בפיזיקה, אם כי עבורה יש כבר מספר גדול של ניסויים שאמתו את תחזיותיה. ד"ר מילגרום ממכון וייצמן טוען כבר הרבה שנים שיש תחליף ליחסות הפרטית. היחסות הפרטית, עיקרה הוא מערכת טרנספורמציות בין מערכות יחוס הנעות במהירויות קבועות ושונות זו מזו, המבטיחה שמהירות האור היא קבועה ובלתי ניתן לעבור אותה. ד"ר מילגרום טוען שניתן לותר על טרנספורמציה לא אינטואיטיבית זו (טרנס' לורנץ) ע"י החלפת המסה בחוק השני של ניוטון בפונקציה תלוית מהירות. אני לא יודע מה המצב היום, אבל במשך זמן רב מאוד לא נמצאה שום דרך מעשית לבדוק איזו תאוריה עדיפה. היות והפיזיקה בניגוד למתמטיקה אינה דורשת שהתאוריות שלה יהיו נקיות מסתירות ועקביות לוגית, אלא רק שיחזו נכון תוצאות הניתנות למדידה, המצב כאן הוא שונה לגמרי. טענות מהסוג שהובאו כאן, מבלי להתיחס לגוף הטוען, אין בהן שום דבר מגוחך ואבסורדי כשלעצמו. שלא כמו במתמטיקה שם נסיון לסתור משהו שהוכח מעורר חשד כשלעצמו, בפיזיקה אין לכך אנלוגיה טובה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דיון 1177 דיון 1178 דיון 1179 דיון 1180 |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פיזיקה היא מדע, ולכן אין לשום תיאוריה פיזיקלית הוכחה שהיא ''יותר נצחית'' מאחרת. מה שכן יש זה סדרה של הפרכות לתיאוריה הניוטונית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מישהו יודע מה זה "פיזיקה, מדור 5"? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשיגמר לנו השדמי תוכל להביא אותו? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אנחנו זקוקים למנה היומית שלנו... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אופטימי, הה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובה 348632 (עכשיו צריך להעלות אחד שלא עבר חימום?) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1 וכבר היו דברים מעולם. המממ... זה מסקרן.. מה היה השלב אחרי? עכשיו תחזור על הניסוי עם תזמורת מאריאצ'י ושלושה פינגווינים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האדון הזה תגובה 138280 נאלץ לחזור על ניסוי לעיני קוסם כדי לשכנע את נייצר לקבל מאמר שלו. אגב, הניסוי נכשל כאשר חזרו עליו תחת עינו הפקוחה של ראנדי הגדול. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני זוכר שהתפרסמה לפני שנים ידיעה דומה בעיתון מדע (ז"ל). הוזכר ניסוי שגילה שאם מסובבים גוף במהירות גדולה הוא מאבד ממשקלו. הכותב הסביר שזה לא נוגד את תורת היחסות, וגם שזו לא בשורה לחובבי העב"מים, כי כדי להרים גוף קטן יש לסובב דיסקה ברבע ממהירות האור (או סדר גודל דומה). האם מקור הידיעה מהטרחן הנ"ל? מישהו יודע על כך? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני זוכר, לפני הרבה שנים, הופיע בתוכניתו של מני פאר צעיר תמהוני שהוצג כגאון בעל קשרים חובקי עולם (או שמא זה מתוך כתבה שפורסמה עליו לפני כשנה?), שטען שאם יסובבו גליל במהירות מספיק גבוהה, הזמן בתוכו יסוב לאחור. מישהו זוכר מי זה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה בטח לא יועיל, אבל יש בזכרוני משהו שחופף קלושות את סיפורך: צעיר בשם שמואל וקנין, או משהו דומה לזה, התארח אצל מני פאר על תקן ילד-הפלא, ותיאר את מעללי עצמו בחוסר ענווה בולט. אני מדבר על משהו בסביבות 1986, ויש סיבה לכך שאני זוכר את זה אך היא לא במיוחד מעניינת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
והסיבה, אם זה לא בעייתי או מביך? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קצת מביך. פעם כתבתי עבודה על "שירת מחשב" שזכתה לפרסום מוגזם במיוחד. בין היתר התקשרו מרבקה מיכאלי, או מני פאר, אחד מאלה; זה היה קצת אחרי הופעתו של וקנין, וסרבתי. משום מה האינסידנט הזה נעץ בזכרוני את אותה תכנית של מני - לך תבין. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה על התשובה. חשבת אולי לשלוח משהו לכתב-עת כלשהו לשירה, בשם בדוי? זה יכול להיות די משעשע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם אינני טועה הוא היה איש עסקים, גנב מיליונים וברח מהארץ או משהו בסגנון. מדי פעם נזכרים בו ב"7 ימים" ועושים כתבה על מעלליו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שאני זוכר שהוא, או גאון צעיר אחר עם שם דומה, טען שהוא יכול לנבא בדייקנות מתמטית את העתיד, וגם נתן תחזית, שכל הארץ תיחרב חוץ מירושלים או משהו כזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראיון (כנראה ראיון עצמי) עם שמואל וקנין: האתר שלו: הבלוג שלו, "איך הפכתי לנרקיסיסט": הוא גם מנהל קבוצת דיון בנושא נרקיסיזם ואהבה עצמית: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עושה רושם שהוא בן אדם מעניין. ב CV שלו מוזכר- Was interned in the State School of Prison Wardens. זה כלא ניצן?
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הזכרתי את ההופעה והבחור בתגובתי תגובה 164174 מה שאני זוכר בודאות הוא שדובר שם על תאוריות אלטרנטיביות ליחסות הכללית. הסיפור עם האנטי גרביטציה מצלצל לי כמשהו שמוצאו ברוסיה, ששם קורים הרבה ניסים ונפלאות פיזיקליים. כפי שטענתי מצב הפיזיקה הרבה יותר קשה בנושא הטרחנים. במתמטיקה אלון יכול לבודד ולתאר אותם בהגדרה מאד מדוייקת, תודות לכך שהמושג של נכון ולא נכון הוא יחסית ברור. בפיזיקה קל מאוד לעשות את המעבר מההצהרה הנכונה כי כל תאוריה פיזיקלית עשויה להתגלות כחלקית להצהרה הטעונה הוכחה כי יש בידי תאוריה עדיפה. בלי להתחזות למומחה בתחום נדמה לי כי בחקר הגרביטציה רב הנסתר על הידוע. ככל הידוע לי אין תאוריה פיזיקלית (קואנטית) המקובלת על רוב הפיזיקאים המתארת את הכבידה כפעולת גומלין של חלקיקים מתווכים (גרביטונים) ומתישבת עם היחסות הכללית (וזאת בניגוד נניח ל-QED - Quantum ElectroDynamics המתארת את הכוח הא"מ בעזרת פוטונים ותואמת את היחסות הפרטית. כמו כן קיימות תאוריות מ"סדר" גבוה יותר הכוללות גם את הכוחות הגרעיניים ונקראות לפעמים תורת שדה המאוחד וכו'). מה שרציתי להגיד הוא שאין כיום ודאות שהגרביטון בכלל קיים ואל אחת כמה וכמה כל נושא האנטי-גרביטון הוא מעורפל. ישנה תופעה פיזיקלית המזכירה במקצת את סיפור האנטי גרביטציה. משואת פרמי-דיראק משמשת בפיזיקה הקואנטית לתאור התנהגות הפרמיונים (שהם בעצם כל חלקיקי החומר למעט האלקטרון ודומיו, פרוטונים נייטרונים וכיוב'). למשואה יש פתרון אחד המתאר את הפרמיונים כחלקיקים הנעים במהירויות שמתחת למהירות האור. מתברר שלמשואה יש פתרון סימטרי נוסף המתאר חלקיקים הנעים תמיד במהירויות העולות על מהירות האור ומכונים טאכיונים. איש מעולם לא ראה חלקיק כזה ולא ברור אם יש לפתרון זה משמעות פיזיקלי. אתם יכולים רק לתאר לעצמכם את כמות הספקולציות שנקשרו לטאכיונים ולתנועה מעבר למהירות האור. בקשר לגאון ולקשריו חובקי העולם (שדרך אגב התפתחו לאחר ההופעה המדוברת) הוא בהחלט גאון (IQ) וגם לא כל כך תמהוני. הבעיה שם היא נטייה לנוכלות. לפני כמה שנים קראתי ספר שהוא פרסם (ספרות "יפה", לא מדעי ולא דוקומנטרי) והספרות שלו אינו עולה על הפיזיקה שלו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רק תיקון, אלקטרונים הם פרמיונים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן. וכדי לדייק הפעם המדובר בעצם במשואת דיראק שהפתרונות שלה מייצגים חלקיקים המקיימים את סטטיסטיקת פרמי-דיראק. חלקיקים אלו הם הפרמיונים הכוללים את הלפטונים (האלקטרון והנייטרינו) והקוארקים (פרוטון, נייטרון, מזונים ועוד). החלקיקים המתווכים את הכוחות (פוטון, גלואון, W, Z והגרביטון המשוער) אינם פרמיונים ונקראים בוזונים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ועוד תיקון, מזונים הם בוזונים. (בריונים הם פרמיונים) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וכן צריך לתקן: חלקיקים המקיימים את סטטיסטיקת פרמי-דירק (הפרמיונים) הם חלקיקים בעלי ספין חצי שלם למשל לפטונים וקוארקים. הקוארקים (החלקיקים המגיבים לכוח הגרעיני החזק) אינם קיימים בטבע כחלקיקים עצמאיים אלא רק בזוגות או שלשות (האדרונים). ההדרונים מתחלקים למזונים שהם בוזונים (הם מורכבים מזוגות קוארק-אנטי קוארק ולכן אני חושב שכולם בעלי ספין 0 או לפחות שלם) ובאריונים שהם פרמיונים (הם מורכבים מ-3 קוארקים וכוללים את חלקיקי החומר המוכרים לנו הפרוטונים והנייטרונים). כמו כן, תורת השדה הקואנטי המתארת את הקוארקים נקראת Quantum ChromoDynamics בהקבלה ל-QED (אלקטרומגנטיות וכח גרעיני חלש). תורת שדה מאוחד אמורה לכלול את ה-QED וה-QCD כמקרים פרטיים ואולי גם את הגרביטציה שהיא הכח הרביעי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב שתיקנת (בסיוע easy), כי הכנתי כבר תגובה בנוסח: ____________ התבלבלת עם הפרמיונים. דווקא האלקטרון המצומק, הפרוטון המסומם והנייטרון המעורער, הם פרמיונים. הנייטרינו הפסיכוטי גם הוא פרמיון ואותם מתארת משוואת פרמי דיראק. הבוזון היחיד המוכר לכולנו מן היום יום הוא הפוטון הפרוורטי1. נדמה לי שאת הבוזונים מתארת משוואת קליין-גורדון. 1 רציתי לקרב את העם לאבני הבניין, באופן שעבד כה יפה עבור יופלה ____________ אבל עכשיו כבר אין טעם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נקודת המוצא של כל המבוא למבוא של חלקיקים אלמנטריים היתה כפולה: 1) בגלל הספקולטיביות הרבה של תאוריית הגרביטון, יש סיכוי גדול שטענות על אנטי גרביטון ואנטי גרביטציה הן לא ממש מבוססות. 2) הראיון עם שמואל ואקנין אצל מני פאר שהוא אכן עתיק מאוד, עיקרו היה תאוריות אלטרנטיביות ליחסות כללית (אם איני טועה שמו של הפיזיקאי דייסון מופיע בהקשר אליהן) ולא ניסויים באנטי גרביטציה שנדמה לי שהם מאוחרים יותר. אם לקשר זאת למאמר המקורי, כאן היתה דוגמה למשהו שמתאים יותר לתאור של "שרלטנות" ו"הונאה" מאשר ל"טרחנות". ועוד הערה שעלתה בי עקב הכרות כלשהי עם הפציינט, היא עד כמה הדומיננטיות והאיפיונים של תקשורת ההמונים גורמות לאנשים שהם בעלי יכולת פוטנציאלית גבוהה ואמיתית להסחף אל התחום של שרלטנות והתחזות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה דווקא די נכון אבל בגלל אפקטים של יחסות כללית. אין לי רפרנס אבל אני מאמין שגיגול על קיפ תורן (THORNE) עשוי לספק קצת אינפורמציה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אומנם התואר השני שלי הוא ביח''כ, אך את רוב פינותיה לא שזפה עיני. אניח שאתה יודע על מה אתה מדבר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הידע שלי ביחסות הוא בוודאי פחות משלך, אבל בטריוויה אני חזק. על כל פנים: למרות שזכרתי במפורש שהעניין קשור לדוקטורט של תורן, מצאתי שוויקיפדיה מייחס את התוצאה לפרנק טיפלר. http://www.wikipedia.org/wiki/Time_travel
Another approach, developed by Frank Tipler, involves a spinning cylinder. If a cylinder is long, and dense, and spins fast enough about its long axis, then a spaceship flying around the cylinder on a spiral path could travel back in time (or forward, depending on the direction of its spiral. However, the density and speed required is so great that ordinary matter is not strong enough to construct it. A similar device might be built from a cosmic string, but none are known to exist, and it doesn't seem to be possible to create a new cosmic string. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה הקשר בין מסע בזמן לבין ביטול הכבידה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חוץ מזה ששניהם *כנראה* בלתי אפשריים אין קשר. ההתיחסות שלי היתה לטענה ש"הזמן יסוב לאחור" בתגובה 165211. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה. מעניין רק אם משוואת איינשטיין, שמניבה את השלכותיו של גליל כזה, מאפשרת את יצירתו מלכתחילה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כלומר, כפי שהבנתי, מדובר בחומר דחוס של חומר. אך אם חומר נדחס מעבר לדרגה מסויימת, מתרחש משהו שהוא מעין קריסה של המרחב והזמן באותו איזור, באופן בלתי ניתן לבלימה ומתקבל חור שחור מסתובב. כל זה נחזה ע''י משוואת איינשטיין, שמקשרת בין מבנה המרחב והזמן להתפלגות החומר והאנרגיה בם. השאלה היא האם ניתן, בנסיבות אחרות כלשהן, ליצור גליל, במקום חור. גליל, שכפי שחור שחור הוא פתרון של משוואת איינשטיין, גם הוא יהיה כזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו, זה לא מה שקוראים שם חוט קוסמי? אתה המומחה , אבל אאלט, חוט קוסמי אמור להיווצר מכל מיני פגמים בתקופת ההתקררות אחרי המפץ הגדול או משהו כזה ( צורק קיבבל קשור לכאן?), אבל מבחינה מעשית זה כמו חור שחור שמרוח לאורך חוט. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה צודק. עשיתי על מיתרים קוסמיים רק קורס אחד אז שכחתי לרגע מה זה וגם העיניים שלי דילגו על האיזכור במובאה שהבאת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(אל דאגה, מייד אני מקשר גם לדיון על הפטנטים דיון 2462 ) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נדמה לי שהמשפטים המגבילים למיניהם מהווים אבן שואבת לטרחנים - כך משפט גדל במתמטיקה, וכך גם החוק השני של התרמודינמיקה בפיזיקה – כבר נתקלתי במספר "הפרכות" שלו. לא בדקתי לגבי משפט הייזנברג. (אגב, בפעם הבאה שעוצר אתכם שוטר ושואל אם אתם יודעים באיזו מהירות נסעתם, ספרו לו שאתם יודעים בדיוק *לאן* נסעתם, ולכן אינכם יכולים לדעת באיזו מהירות). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אינשטיין, למטיב ידעתי, ניסה שוב ושוב להמציא ניסויים שיפריכו את משפט הייזנברג. בעצם הוא היה טרחן פיזיקלי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בספר של קורט וונגוט (הוקוס פוקוס, אם אני זוכר נכון) הגיבור הוא מנהל בית ספר ויש לו שם תערוכה קבועה של נסיונות (כושלים כמובן) לבנות פרפטואום מובילה. ההורים מתלוננים שהוא מדכא את המוטיבציה של הילדים לבנות מכונות כאלו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מכר שלי החליט לייצר פרפטום מובילה שעשוי מגלילי נייר טואלט טבולים במים, ע"י שימוש בעקרון הנימיות. (אתם כבר יכולים לנחש איפה הוא חשב על הרעיון הזה...) אגב, מישהו יודע מאיפה מגיעה האנרגיה לנימיות? האם חל איזשהו שינוי בתכונות המים כתוצאה מכך? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה אתה חושב שצריך להשקיע שם אנרגיה? המצב האנרגטי של המערכת כאשר חלק מהמים נמצאים גבוה יותר מהשאר הוא עדיין נמוך יותר מהאלטרנטיבה לפיה פני המים כולם נמצאים במישור, בגלל הפוטנציאל האלקטרו-כימי של הנימים. זה לא שונה בעקרון מכך שאם הכלי כולו מסתובב פני המים לא יהיו מישוריים אלא פרבוליים. אם תנסה להפיק מזה אנרגיה בדרך המקובלת, כלומר לתחוב חוט צמר (או נייר טואלט?) אל המים ולהניח להם לטפטף החוצה דרכו, תגלה שזה עובד רק אם הקצה של החוט שנמצא מחוץ לכלי הוא בגובה נמוך יותר מפני המים שבכלי, כך שאין כאן שום דבר שלא ניתן להשיג בסיפון פשוט. אני מתאר לעצמי שהמכר שלך יוכל לאשר את זה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המכר שלי יוכל לאשר את זה?! הוא בטוח שהוא מחזיק בהמצאת המאה....:) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שיבנה מודל עובד. זה לא צריך לעלות יותר ממחיר גליל נייר טואלט + צנצנת ריקה (אלא אם כן יש שם גם כור גרעיני קטן לספק את אנרגיית השפעול או משהו). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שהוא כבר הבין מזמן שזה לא יעבוד, אבל ההימור שלו (ושלי) היה שזה בא על חשבון שינוי תכונות המים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למרות ששכ"ג כבר ענה, הרי יצר הטרחנות שלי גורם לי להוסיף הבהרה: זה לא יעבוד כי את כל האנרגיה ש"תרוויח" מעלית המים תצטרך להשקיע במיצוי המים מהפתיל ( הנימיות "מדביקה" את המים לפתיל). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יופי של מאמר, ואת זה אני אומר לפני שקראתי אותו. בגלל שהפעם החלטתי לקרוא קודם את התגובות, מצאתי נישה שאני יכול להגיב עליה בטרחנות משלי. ההגדרה של אמברוז בירס לניוטוניזם: פילוסופיה של היקום שהומצאה על ידי ניוטון, אשר גילה כי תפוח יפול תמיד כלפי מטה, אך לא הצליח להסביר מדוע. ממשיכי דרכו הצליחו לשכלל את התאוריה כך שהם גם מסוגלים לאמר מתי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איפה מוצאים עותק של מילון השטן, אם כבר זה נושא הדיון? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש לי שני עותקים של הספר, אליהם אני מאד קשור מסיבות שונות. אולם, במגבלות סבירות, אני מחשיב את עצמי כאדם הגון ולכן אהיה מוכן לבחון כל הצעה הגיונית והוגנת שתגרום לי לשקול פרידה מאחד העותקים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
או, חלילה לי מלרמוז כי ארצה להחזיק ברכושו הפרטי והאהוב של האחר, בין אם יתרצה לכך ובין אם לאו. סתם תהיתי האם ישנן כמה מהדורות, כמה הן נפוצות וזמינות בימינו אלה, וכלל פרטים כלליים --- בפרט, כלל לא פרטיים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הזמנתי עותק חדש מאמזון לפני כחצי שנה. לא היתה כל בעיה לרכוש את הספר באתר. ספר חביב ומשעשע עד מאד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למשל כאן: /http://www.alcyone.com/max/lit/devils (זאת כמובן אם אכן בעל האתר צודק באמרו כי זכות היוצרים פגה.) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה רבה. האמת, הדרך האמינה ביותר לבדוק האם פג תוקפה של זכות היוצרים, היא לבדוק את אתר פרוייקט גוטנברג, http://www.gutenberg.org. ואכן, הוא נמצא שם: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בספריה שלי בהרצליה. הזמנתי מאמאזון, אז אני מניח שעדיין אפשר להשיג. אם כי קניתי אותו לפני כמה שנים, אז אולי כבר אין. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |