בתשובה לאביב י., 14/08/03 15:22
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אזרחי ישראל המגלים אובססיה להולדת ילדים הם בד''כ אלה שאין להם ילדים, ואפשר להניח שאותם לא מעניין שבאופן כללי לא חסרים אזרחים צעירים במדינה. כלומר, האובססיה היא פרטית, לא לאומית. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא כל כך בטוח שרק חסרי הילדים רצים אל טיפולי הפוריות. רצים לשם גם אלה שרוצים עוד ילדים (בנוסף על מה שכבר יש). אם האובססיה היא פרטית ולא חברתית/לאומית מדוע ישראל היא מעין "מעצמה" בתחום זה? זה לא מקרה שהביקוש לכך הוא גבוה דווקא בישראל וזה לא מקרה שיש ביקוש גבוה למרות שישראל כבר שואפת להרכב אוכלוסיה גילי שמזכיר מדינות עולם שלישי (המון ילדים). הסיבות לכך הן לא פרטיות אלא חלק מתרבות מסוימת. אני מסכים עם הסיבות שמנה אדון X בתגובה 163656, אני רק לא מסכים איתו שהדברים לא קשורים לאובססיה הדמוגרפית (אובססיה זו יכולה להיות בלתי מודעת ולבוא בצורה של ציווי דתי, חינוך לערכי "ילדים זו שמחה"1 או שמירה על מסגרת אתנית. זו עדיין אותה הגברת בשינוי אדרת). גם לא הבנתי למה אנחנו "אומה קטנה". האם מודדים זאת רק במספרים מוחלטים או שצריך למדוד זאת ביחס לפרמטרים אחרים? (גודל השטח הטריטוריאלי, כמות המשאבים, יכולת ספיגת הצמיחה המספרית של האוכלוסיה במדינה וכו'). אני לא שולל את מה שהאלמוני אמר. אני אפילו מסכים. אני רק אומר שמשהו משובש בתרבות הזאת (אפילו ההגיון הפנימי שלה קצת משובש) והגיע הזמן שנשתנה קצת. _______ 1 משעשע איך העם שלנו אימץ בחום את השיר הזה, ,כאשר בעצם מדובר בשיר ציני שכולו לשון סגי נהור ולעג על תרבות זו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא בטוחה שאנשים שהם כבר הורים לילדים יפנו לטיפולי פוריות. מדובר על טיפולים מאוד לא נעימים, בלשון המעטה. בכל אופן, כל מי שאני מכירה, או שעליה שמעתי, שפנתה לטיפולי פוריות, זה תמיד היה כדי להוליד את הילד הראשון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זו לא אינדיקציה, אבל המדינה מממנת טיפולי פוריות גם למי שיש לה כבר ילד אחד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זו אולי לא אינדיקציה לכוונות ההורים, אבל זו בוודאי (עוד) אינדיקציה לכוונת המדינה (עידוד ילודה). כוונה שאין בה אפילו הגיון פנימי (משום שהיא מנוהלת בדרך שמביאה בהכרך ל''הפסד'' דמוגרפי ולא לניצחון בתחום זה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זו לא ''אינדיקציה לכוונת המדינה'', וזו לא מדיניות שיש לה השפעה מעבר-לזניחה על הדמוגרפיה של ישראל. זו מדיניות שמבטאת תפיסה מקובלת מאד בישראל, לפיה הורות היא מרכיב משמעותי באושר האישי עד כדי כך שעל החברה לסייע בהשגתו למי שמעוניין בכך. באופן דומה, מימון שרותי-דת אינו אינדיקציה לכוונת המדינה (עידוד דתיות). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זו קביעה בלתי מבוססת בעליל. כבר ראיתי לפני כמה שבועות, בקשה למציאת פונדקאית(!) עבור אישה שיש לה כבר שני ילדים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למעלה (תגובה 163644) יש קישור למשפחה שכזו, אגב, תסתכל על התגובות, כמה שואלים "כמה זה עלה לנו", וכמה מברכים... האובססיה היא פרטית במובן שבעלי האובססיה לא חושבים במובנים לאומיים, אלא במובנים פרטיים. השאלה מה הסיבות לסיבות שהבאתי למעלה, היא לא כל כך פשטנית. צריך להתיחס גם להיסטוריה של העם (שואה, פוגרומים,...) ולמיתוסים המכוננים שלו (פרעה, המן,...). הביטוי "ילדים זה שמחה" קדם לשיר. בזמן האימפריה הרומית, היו כ 10 מליון יהודים, היום יש 13, ז"א, קצב גדילה של 30% ב2000 שנה (או 0.013% בשנה). בהשוואה לאומות אחרות, זאת אומה קטנה. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |