|
||||
|
||||
טוב, פה1 אין "ראס אל עין", וגם "מג'דל יבא" אין. אולי כי המקום (או שני המקומות?) ננטשו בתחילת המאה, ואילו זו רשימת הישובים ב-1948. 1 בדקתי גם במחוז טול כארם. |
|
||||
|
||||
ובקשר לצילום האשה עם השלט "כפר יסכא"- לא שאני בעד התנחלויות, אבל סתם בשביל הקונטרה- אולי כדאי שמישהו ייגש פעם לענבתא, ויעמוד שם עם שלט "ענתות". המ? |
|
||||
|
||||
מג'דל יבא נמצא דווקא בנפת רמלה ולא בנפת יפו... |
|
||||
|
||||
תודה על התגלית. אבל, אהמ- גם ''ראס אל עין'' נמצאת שם. |
|
||||
|
||||
והם נותנים את "תאריך הכיבוש" של ראס אל עין הנטושה מזה עשרות שנים כ- 13/7/48. כלומר, הרשימה שלהם כוללת כל כפר ערבי שהיה קיים אי פעם. בתור עונש, אני מוסיפה להפגנה ההיפותטית שלי את ראמאללה, הלוא היא רמה התנכית. |
|
||||
|
||||
באתר Palestineremembered, לא קיים הכפר ראס אל-עין, לא בנפת יפו ולא בנפת רמלה. הסתכלתי בקישור המצורף, שאמינותו נראית מוטלת בספק ברגע שעורכיו כוללים את מושבות הטמפלרים הגרמנים - שרונה (הקריה) ווילהלמה (בני עטרות) ברשימת היישובים הפלסטינים... גם הציון המפורש של יישובים יהודיים שהוקמו על אדמות הכפרים הנ"ל, בלי לציין שלא מעטים מהם הוקמו עוד לפני 1948, מהווה סוג של תעמולה סמוייה האהובה על הפלסטינים ותומכיהם. |
|
||||
|
||||
אוקיי, אז האתר הזה לא אמין. אבל ראס אל עין מוזכרת ב"גינוי" של ה/רש"פ/ לפיגוע במקום. [בבחינת, "נכון שפיגוע זה לא יפה, אבל גם המקום הזה נלקח מאיתנון באכזריות ע"י הכובש הציוני, אז אפשר להבין את ההוא שהחליט להשתהד שם..."] כלומר, יש כאן בעצם שקר על גבי שקר מצד הרשות. |
|
||||
|
||||
זה שיש נקודה עם שם על המפה, עוד לא אומר שזה מקום ישוב. למשל, [אני מניחה בלי לבדוק, ש] באתר של חטיבת "הנגב" (או שמא היתה זו חטיבת "גולני") מופיעה "אום רשרש", הלוא היא אילת המודרנית. אבל לא היה שם ישוב, אלא רק תחנת משטרה מימי הטורקים. |
|
||||
|
||||
כל אזור מגדל צדק וראש העין היה בלב שטח ישובים ערביים צפוף. |
|
||||
|
||||
''בלב שטח ישובים צפוף'' לא אומר שבנקודה הספציפית הזאת היה ישוב. |
|
||||
|
||||
אני מסתמכת על שופר השלטון הפלסטיני ואליד חלידי, שגם הוא אומר בספרו שהמקום ננטש זמן רב לפני 1948. ועל עמית מנדלסון, שאיתו לא כדאי לאיש להתווכח, בכל הקשור לידיעת הארץ. |
|
||||
|
||||
ממש לא נכון. אזור ראש העין היה מחנה צבאי בריטי גדול. ממערב לו היה מפעל המים המנדטורי לירושלים (שכיום הוחלף בידי קו ירקון הנגב של מקורות). דרומית למפעל המים, נמצא קיבוץ גבעת השלושה ומעבר לו מושב כפר סירקין, מחנה סירקין בו היה שדה תעופה צבאי בריטי וכיום משמש את צה"ל, ושכונותיה הקיצוניות של פתח תקווה במרחק קצר מראש העין. כל אלו היו לפני 1948, גם אם התרחבו מאז. דרומית למגדל צדק, החציבה היהודית באזור החלה עוד לפני 1948 (עוד מאחז יהודי במרחב). לסיכום, זה היה אזור תפר בין התיישבות יהודית וערבית, עם נוכחות חזקה של מחנות צבאיים בריטיים, ובפירוש לא בלב שטח ערבי צפוף. |
|
||||
|
||||
ככה שלוחמי אלכסנדרוני יוצאים שקרנים? |
|
||||
|
||||
בפרוץ מלחמת העצמאות הבריטים מסרו את המחנה לידי הערבים, וישבו בו חיילים עירקיים שניסו לתקוף את ת"א. כך שהטענה הערבית, שכבשנו מהם את המקום תוך גירוש יושביו, יש לה על מה להסתמך:) |
|
||||
|
||||
גבעת השלושה לא היתה שם ב 1948 . |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |