 |
|
 |
||
|
||||
 |
לכל אדם חי יש אפשרות וחובה להיות מוסרי. החובה המוסרית הראשונה (בזמן) היא ללמוד להיות מוסרי, לכן אדם שחסר את הרצון ללמוד להיות מוסרי, אינו אדם מוסרי. יכולת ללמוד יש לכל אדם, וזה מה שעושה אותו לאדם. אדם שלא ניתנה לו ההזדמנות ללמוד, הוא אדם שלא עבר על הצו המוסרי, ולכן הוא אדם מוסרי. למשפטים ''כשהמצב מגיע לחרב על הצוואר (לא שהוא כזה כאן בדרך כלל) נעלמת בכלל שאלת המוסריות ונכנס תפקוד תחת אילוץ. תתפלא מה אדם יכול לבצע כשחרב מונחת לצווארו.'' אני מסכים לחלוטין, ועדיין, אם יש לאדם דילמה מוסרית כשהחרב על צוארו, אז הוא צריך לבחור באפשרות המוסרית יותר. לדוגמא, אם שמים חרב על צוארו של אדם ואומרים לו ''אלה חמישה תינוקות יתומים שגנבנו מבית היתומים, ואתה צריך לבחור אם להרוג אותם, או לתת אותם לאימוץ'', אני מצפה מאדם מוסרי לבחור באפשרות השניה ולא בראשונה, וכל זאת ללא קשר למיקום החרב, הצואר או למספר התינוקות. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
נתחיל בקטנוניות: מפגרים ומוגבלים שכלית הינם בני אדם, אך יכולת לימוד המוסר שלהם נמוכה עד לא קיימת. האם זה הופך אותם למוסריים? קצת יותר מורכב: דור שני ושלישי של פושעים, שלמדו רק שצריך לקחת מהאחרים, ואף פעם לא נתקלו במשהו אחר, הם מוסריים? ולגבי החרב: איזה אידיוט יניח חרב לצווארו של מישהו רק כדי לתת לו את הדילמה שבחרת? זה נשמע כמו מערכון שנפסל בקרקס המעופף. בד"כ הציוויים תחת חרב הינם בעייתיים יותר (כמו, למשל, לחתוך 2 מהם ואת האיש המאוים, או 3 מהם ולהישאר בחיים). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בד"כ? מעניין כמה אנשים כאן כבר היו בסיטואציה השכיחה הזאת, שחרב מונחת על צווארם והם צריכים לחתוך 3 אנשים כדי להינצל. אני, לבושתי, לא נתקלתי בה אפילו פעם אחת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה מאוד שכיח. אבל בד"כ לא עם 5 יתומים, למען האמת, אלא עם 3, כדי לפשט את הדילמה המוסרית. קורה הרבה. למען האמת. אבל לא תמיד עם חרב. לעיתים זה עם סתם אקדח, אבל אז שוב יש צורך להגדיל את מספר היתומים. ולסיכום: מדברים באופן היפוטתי, מר גלולה המבורך. בכמה דילמות מוסריות כבר יצא לך להתמודד גם ללא חרב? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה, היפוטתי, תודה על ההבהרה. עלי להודות שהדילמות המוסריות איתן אני מתמודד לא רק שאינן כוללות חרב, אפילו שלושה יתומים היפוטתיים אינם מופיעים בהן אלא לעיתים רחוקות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רוב המפגרים והמוגבלים שכלית אינם מוגבלים עד כדי כך, מי שכן, פטור, כמובן, מהחובה להיות מוסרי (ומהזכויות הנלוות לה). גם אחרי דור עשירי, אדם לא מוסרי הוא אדם לא מוסרי. לגבי החרב, זאת דוגמה קיצונית שבאה להבהיר נקודה, ולדעתי עושה זאת על הצד הטוב ביותר. מאחר וההחלטה במקרה המדובר ברורה לשנינו, ואני מקווה שלא רק לשנינו, ומאחר שברור שאין קשר בין החרב להחלטה, ברור שהחובה להיות מוסרי נשארת גם כשהחרב על הצואר. בד''כ, בחיים, הדילמות המוסריות הן בעיותיות הרבה יותר, עם חרב ובלי חרב, ולכן, שוב, אין קשר לקיומה של חרב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התשובה לא בהכרח ברורה: תגובה 51426 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
משום שלא הבנתי למה התשובה לא ברורה. ובלי קשר, אתה לא הולך להוסיף ידיעה חדשה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. כנראה הייתי צריך להצמיד את התגובה לכאן: תגובה 163154 כדי שהקשר יהיה ברור יותר. ב. יש לנו כתובת דואל בשביל החלק השני - news@haayal.co.il , נא להשתמש בה ולא בפניות אישיות מעל דפי האתר, תודה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סליחה. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |