|
||||
|
||||
למעט הצורה, והשימוש במעבד, אני לא רואה הרבה קשר בין המכשירים. TPC לא כולל סורק מצידו האחד ולא מסך ברייל מצידו האחר. |
|
||||
|
||||
נכון, בגלל זה מופיעה שם המילה ''תוסף''. |
|
||||
|
||||
אבל... ב-TPC אחד הצדדים הוא מסך. חלק די מהותי מהמוצר. במכשיר שהצעתי, שני הצדדים תפוסים מאוד, לשני שימושים שונים. |
|
||||
|
||||
כן, מה שאני מציע זה מכשיר שמתלבש על ה-TPC משני הצדדים, שכן לעיוור ממילא אין צורך במסך. החלק התחתון יהיה הקורא האופטי, והחלק העליון, שיסתיר את המסך, יהיה מסך הברייל. כל המערכת תנצל את כוח החישוב של המעבד של ה-TPC. |
|
||||
|
||||
אם כך, למה "להתלבש" על TPC? לא יותר פשוט להתחבר (נניח דרך USB) למחשב כלשהו, TPC, נייד או שולחני, ללא הגבלת דת, גזע ומערכת הפעלה? |
|
||||
|
||||
רצוי שזה יהיה מחשב נייד, כדי לא להגביל את העיוור לקריאה אך ורק במקום אחד. למה TPC ולא כל נייד? כנראה בגלל הצורה והגודל האחידים יחסית והמשקל הקל יותר, כמו גם הנסיון "לרכב על הגל" (בהנחה שהTPC ימריא). אין מצידי בעיה שיהיה כל מחשב נייד דרך שקע USB, רק צריך למצוא דרך לעגן אותו בצורה נוחה ובטוחה לרוב המחשבים הניידים על גדליהם וצורותיהם השונים. |
|
||||
|
||||
(הדיון הזה מתחיל להיות שטותי). הנקודה היא שלא צריך "לעגן" אותו לכלום: זהו מכשיר בפני עצמו, ואין שום הגיון "להלביש" אותו על TPC (זה בערך כמו "להלביש" עט דיו על Quicktionary, או להיפך. פשוט מיותר ולא תורם כלום). אם אתה מתעקש להשתמש במעבד של מכשיר קיים, הצעתי לחבר אותו בעזרת כבל USB. סתם חיבור בעזרת כבל, ללא כל "הלבשה". |
|
||||
|
||||
(אני חושב שלא). אני דווקא מאד בעד לעגן אותו. את המכשיר צריך להניח על מדיה כתובה, ולאפשר לקורא להשתמש בה בנוחות. ברגע שהמכשיר מעוגן על מכשיר אחר (TPC או מחשב ירך) אתה חוסך כבל מתנפנף שיכול להתקע בכל מני דברים - דבר שסביר שיפריע לאדם עיוור, ואתה גם מאפשר להחזיק את כל היחידה ביד אחת או שתיים, במקום להסתובב עם שתי יחידות נפרדות. אני לא שולל את אפשרות החיבור למחשב שולחני, אבל אני חושב שהיתרונות באופציית העיגון שוות את ההשקעה. |
|
||||
|
||||
מהותם של תוספים היא האפשרות של אנשים שכבר קנו מוצר לשדרג אותו וע"י השידרוג להוסיף לו פיצ'ר שלא היה בו קודם. איזו סיבה יש בעולם שלעיוור יהיה TPC או מחשב ירך שעליו הוא ירצה להלביש את התוסף? מה הסיכוי ליצר תוסף מתלבש שכזה שיתאים ליותר מ-TPC או מחשב ירך מדגם מאוד מסוים (אין יותר מדי דמיון בעיצוב ובגודל של הדגמים השונים)? הפיתרון ההגיוני ביותר הוא הכנסת מערכת העיבוד במוצר עצמו. אין שום סיבה לחלק את המוצר ליחידת עיבוד (עם מסך שלא יהיה בו שום שימוש) ולתוסף המוצע. שיכניסו את הכל ל"קופסא" אחת ושלא יכניסו בקופסא הזאת חלקים מסורבלים שלא יהיה בהם שימוש. פחות מסורבל וסביר להניח שפחות יקר (העיוור לא משלם על המסך ועל הטכנולוגיה שמממשקת בין היחידה לבין התוסף). מחיר וסירבול - אלו אספקטים מאוד חשובים כאשר מדברים על מחשבים ניידים, לא? |
|
||||
|
||||
תודה. זו בדיוק היתה ההצעה המקורית שלי, לפני שערן הציע לשלב את זה עם TPC... |
|
||||
|
||||
הכנסת המערכת במוצר עצמו תחייב תיכנון נפרד ועל כן, לדעתי, דווקא תייקר את המוצר ולא תוזיל אותו - החברה המייצרת תצטרך להשקיע הרבה יותר בפיתוח והמחיר יתגלגל אל הצרכנים. התלבשות על טכנולוגיה קיימת בצורה שהצעתי תוזיל את הפיתוח בגלל היתרון של הייצור ההמוני הקיים של הTPC ומחשבי ירך. לכן, לדעתי, למרות היתירות לכאורה, העלות הכוללת דווקא תהיה נמוכה יותר, כי בהצעה שלך העיוור ישלם את העלויות המשתנות של החברה המייצרת (עלות התכנון) שכבר נחסכו ממנו או שמתחלקים על קהל הרבה יותר גדול, במקרה של TPC או מחשב ירך. וכמובן יש גם את העניין של הכבל שחוסך סרבול מיותר לעיוור לדעתי. |
|
||||
|
||||
אבל נדמה לי שהבעיה הקשה זה לא כוח העיבוד ולא איפה מחברים את הכבל אלא משהו הרבה יותר פרוזאי- מה ידחוף את הסיכות הקטנות של הבראייל. אולי צריך שגידי יגיב כאן, אבל נדמה לי שהבעיה המכנית היא הסיבה לעלות הגבוהה של מקלדת הבראיל שלו. בכל אופן, גם לזה הקדשתי מחשבה(נניח)- אני מציע להחליף את הסיכות בפייזואים (PIEZO) שירטטו במקום בסיכות שתבלוטנה. היתרון זה שאין חלקים נעים והמנגנון יתקע פחות. אני לא יודע אם עיוור יכול לקרוא בראיל "רוטט" במקום בראיל "בולט", אבל אני מניח שכן. אני גם מניח שלא יהיה זמזום מעיק מהפייזואים. |
|
||||
|
||||
זו דווקא לא בעיה, אני חושב. כבר יצא לי לראות את מסך הברייל שלו, עם ה"סיכות" הקטנות. כשאני חושב על זה, בעצם לא הבנתי למה הוא עבה משציפיתי (2-3 ס"מ). |
|
||||
|
||||
אתם שניכם כלכך המאה ה-20... USB - out
Bluetooth - in |
|
||||
|
||||
נזכרתי בשניות אלה שבתחילת שנות ה80 המציאו מכשיר בשם אופטקון מכשיר דמוי טרמזיסטור גדול שלתוכו אתה מכניס את העצבה שם יש לך טע בודד אחד. אתה מעביר מצלמה על הספר ואתה יכולת ליקרוא טבלית של האוטיות הרגילות שהגיע אליך בצורה של זרמים לעצבה בכיתה א גם אני למדתי ליקרוא באוטיות מגנטיות בנוסף לברייל כדי שאוכל להשתמש באופטקון הבעיה של המכשיר היתה. שהוא היה מעביר את החומר בצורה של זרמים קטנים של חשמל ואחרי 30 דקות הרעש של הזרם והתחושה בעצבה שיגעו אותך ולא יכולת לעבוד לעורך זמן אני לו יודע למה הפסיקו עם זה או אם רעיון דומה. יש לי משיר כזה מלא בעבק הסגתי כזה כרציתי לנסות ליקרוא טוים אבל זה לא עובד כי הוא לא הסתדר עם הציור של החמשה. |
|
||||
|
||||
בעולם קימות כמה מערכות שהן מכונות בגודל מכונת צילום שבה עיוור מניח את הספר ותוך דקה זה מקריא לו את העמוד גם אם הוא מניח את הספר הפוך. בקיבוץ געש ניסו לפתח תכמיקה דומה מכשיר שהם קוראים לו אלבוג אני חושב. זה מחשיר שיש לו מעבד של מחשב סורק ותוכנת ליגטורה אתה אמור להכניס ספר וזה אמור להקריא לך אותו בעיברית טיפה ממוזרה הבעיה היא שליגטורה היא תוכנה יקרה ועדיין יש טעיות ב OCR כמי שניסה לעבוד עם סורק רגיל ותוכנת ליגטורה זה ממש בלגן כל פעם לסובב את הספר בשביל ליסרוק חצי דף נוסף. צג ברייל רב שורות זה פיטרון יק צג הברייל שלי שהוא צג ברייל ישן וסטנדארטי של שורה 1 עולה 2700 שח אני לא רוצה לחשוב כמה יעלה צג מרובה שורות. לטקן טע אחד בצג ברייל עולה כבערך 1000 שח. ולצג הברייל הישן שלי איין היום חלכי חילוף הבה נתפלל שלא ידפקו לו יותר טעים. בסיפריה לעיוורים עד היום יש מעטיקות שיושבות מול מחשב ומעטיקות סיפרי ברייל אחד לאחד לפעמים הם משתמשות בOCR אבל כל סריקה בליגטורה זקוקה לעבודת עריכה גדולה בגלל הטעויות של ההתוכנה. עוד בעיה שיש לעיוורים עם הסורקים זאת בעית גודל הספר אתה לא יכול לדעת איפה הסוף של הדף כלא כל הספרים בגודל סטנדארתי. האמת שעט כזה יכל לההיות פיטרון פלא כיכולתי למשל ללכת לחנות דיסקים או ולסופר ווליקרוא את מה שכתוב על העריזות. עוד בעיה שקימת אצל עיוורים מבוגרים שנוטלים טרופות זה שהם לא רואים מה כתוב על הקופסאות והם לו יודעים מה שיך למה. חברה ישראלית פיתחה פיטרון של מדבקות מדברות כלומאר. מדבקות שמיצד אחד אתה מדביק על משהוא נגיד על טרופה אתה מחזיק עט ביד השניה לוחץ על כפתור ואומר ויאגרה 300 מיליגרם ובפעם הבאה כשאתה עובר עם העט על המדבקה אתה שומע את ההקלטה. חשבתי לירכוש כזה ולהדביק מדבקות על 1500 הדיסקים שלי אבל כל מדבקה כזאת עולה 3 חש לא שווה לי אני יכול בכסף הזה ליכנות עוד דיסקים. |
|
||||
|
||||
האם פרויקט בן יהודה גם מתעסק עם בראייל? אסף? מישהו? |
|
||||
|
||||
מה זה פרויקט בן יהודה? |
|
||||
|
||||
אז כנראה שהוא לא מתעסק בברייל... |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
נכנסתי לאתר של בן יהודה הוא נגיש מבחינתי הבעיה היחידה שלי היא השירה כשאני נכנס לשיר השיר מנוקד ואני לא יכול ליקרוא אותו טל כהן באייל בזמנו יצר משהוא שמוציא את הניקוד טל האם תוכל ליכתוב תוכנה שאתה עושה קופי מחלון אחד והוא מוציא את ניקוד מכל שיר שארצה ליקרוא באוקאפי בבן יהודה ועוד. |
|
||||
|
||||
אתה משתמש בעברית לוגית או בעברית ויזואלית? |
|
||||
|
||||
עיברית לוגית ויזואלית רואים הפוך |
|
||||
|
||||
נסה את זה: זה מסיר את הניקוד ונותן תוצאה בעברית לוגית. זה עדיין מקפיץ סימני שאלה ופסיקים מסוף השורה להתחלה, אבל אני אתקן את זה ביום ראשון. אם זה לא עובד, ספר לי מה בדיוק קורה ואנסה לסדר. |
|
||||
|
||||
מתקן בפיתוח, זול הרבה יותר ניתן לראות פהֿ לא ממש הצלחתי להבין את הפרטים, אולי מישהו עם יותר כישורים טכניים? יורם |
|
||||
|
||||
גם אני לא הצלחתי להבין איך זה עובד, זה נראה יותר כמו משחיז סכינים מאשר מכונת בראיל. כמו כן שמתי לב שהעידכון האחרון הוא מ2002, מה שמעלה את החשד שמישהו הפסיק לפתח בשלב מסוים (גם האנימציות לא נפתחו לי). מה שכן, המשפט The main impediment to more widespread use of Braille displays is the cost, which is largely due to the hundreds of powered actuators (one per Braille dot) needed to display a line of Braille text מחזק את החשד שהעלתי כאן תגובה 162933.
|
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |