|
||||
|
||||
יפה! אבל הידוענים של קבע אינם דוקא מסתכנים גדולים. אדם המציל טובע או חייל צלש"ניק הם ידוענים לרגע ואם אינם הופכים לזמר נעלמים מיד. דוקא אדם רגיל המשקיע שנים רבות בלימוד רפואה או הנדסה, מסתכן שיהיה גרוע במקצועו וכך יבזבז שנים מחייו לחינם, מסתכן לא מעט. |
|
||||
|
||||
המשפט האחרון שלך הוא תובנה יפה, אבל זה בכלל לא נתפס ככה אצל האדם הרגיל, ומה שנתפס הוא מה שקובע כשעוסקים בפסיכולוגיה בגרוש. למשפט הראשון - זה לא חשוב כמה הסיכון "אמיתי"; זה עצם ההעזה, או העובדה שהם הצליחו, שמאפשרת לנפילתם להיות גורם מנחם לכך שאני לא הצלחתי. |
|
||||
|
||||
וזה כנראה מסביר גם את הסקרנות שלנו. אנחנו פשוט לא רוצים להחמיץ את הנפילה שלהם. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |