|
(מצטער שיצא לי להגיב לך פעמיים באותה "מכה" session, תגובה 162111,וזו למעשה תגובה גם לירדן, יהונתן ונבוך).
אני רוצה להחזיר אותכם למה שכתבתי בפתיחה בשם פרופ' הוסטוויט. בואוסמה רואה את הפילוסופיה כתהליך מתמשך של ניקוי עצמי מאילוזיות, טעויות וחוסר תשומת לב לשפה. בעצם, אם חושבים על זה, תהליך ההסרה הזה יכול אולי להוביל לשפה קפדנית, אבל המאמר הזה מראה שגם זה אשלייה.
צריך לזכור גם שזהו תעתיק של הרצאה אותה נשא בכנס. בהרצאה מול קהל, המרצה נוטה להשתמש באמצעים שונים כדי לרתק את הקהל. פרופ' הוסטויט סיפר לי שההרצאה המקורית היתה הרבה יותר שטותית silly מהתעתיק. בהרצאה בואוסמה שלח את האיכרה, הגב' פרוטרו, לקנות קוטקס (תחבושות הגייניות) בכולבו סירס-ראובק.
אז מה הרעיון? בואוסמה היה קורא אדוק של כתבי וויטגנשטיין. הוא בילה הרבה שעות בשיחות עם וויטגנשטיין וכל חייו ניסה להבין את כתביו. הכנס בו הוקראו שני החיבורים היה בנושא הרפורמה בשפה, ואני מבין שהדיון בין שלושלתם (ואחרים) נמשך שנים רבות.
פרופ' הוסטוויט הסביר לי שזאת חכמה קטנה לאמר שהחיבור של ב' הוא שטותי, כי בזה מחמיצים את לב העניין. מטרת החיבור הזה היתה אחת ויחידה, והיא היתה משותפת למטרת הפילוסופיה של וויטגינשטיין שהופנתה כנגד השאיפה של ראסל לפתח שפה *אידאלית* למטרות פילוסופיות. בואוסמה כמו אומר לנו - נסו את זה ותראו מה יקרה. אני לא יודע הרבה על וויטגנשטיין או על ההתנגדות שלו לראסל, אז אולי משהו יוכל להאיר את עינינו.
השפה הרגילה משמשת אותנו יפה מאד במכולת, ואם משהו שרוצה לפתח שפה מיוחדת פותח את מאמרו באמירה שהשפה הרגילה היא מעורפלת, הרי שיש לבדוק את הקביעה הזו, בנסיון להסיר, אם אפשר, את העימעום.
הדוגמאות הם שטותיות, אך הן שטותיות בכוונה תחילה.
|
|