בתשובה לי. ברכה-גלולה, 05/08/03 16:20
 |
|
 |
||
|
||||
 |
קראתי בעניין רב את תגובתך ותגובתו של דובי ק. יש מידה לא מועטה של דמגוגיה בשתיהן: דובי מביא את דוגמת רוכב האופנוע נטול הקסדה. ואני שואל: מה הקשר? הרי לא המלצתי על פעילות לא חוקית שבגינה חייבת המדינה להצילני. אבל, עד כמה שידוע לי, צלילה הינה עדיין פעילות חוקית. טיעונה של ברכה גלולה, שמיסיה מממנים את תא הלחץ נכון ומדוייק. אולם, מיסיה ומיסי, ואפילו מיסיו של דובי ק., מממנים גם את לישכתה המפוארת של חברת הכנסת גילה גמליאל, ואת שכרו של הקאדי בעכו, ואפילו את האוטובוס לשבי שומרון! ואני, שומו שמיים, איני נהנה לא מהאוטובוס ולא מהקאדי. גם הח"כ הנכבדה גמליאל אינה מרעיפה עלי תילי תילים של הטבות. אז מה? האעז לומר לא לקאדי וכן לסינימטק כי כך אני רוצה? האם חיפוש הנעדרת דנה בנט (והלוואי שתמצא בריאה ושלמה) אינה חובתה של המדינה? אוכל להרעיף עליכם עשרות דוגמאות, אך אין לי ספק שהנקודה הובנה. יש דברים שאסור לשפוט על בסיס כלכלי. תא לחץ שבלעדיו עשוי הצולל למות, הוא אחד מהם. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מתעקש לפנות אלי בלשון נקבה למרות שרמזתי לך בעדינות שזאת טעות. לא הייתי מעיר לך על כך אלמלא הייתי רואה בזה סימפטום למה שקורה בדיון שלנו בכלל: אתה פשוט מתעלם ממה שאני אומר וחוזר על מה שאמרת קודם. ובכן, גם לי מותר: אבן, יש מספר לא מבוטל של פעולות הממשלה שעולות בכסף ואינן מועילות באופן אישי לי, לך או לצ'יף. משום מה אתה עושה כאן קפיצה לוגית ששמה בצל את הבאנג'י שלי, וטוען שלפיכך כל הוצאה הופכת להיות הגיונית ואף מתבקשת מאליה. כן, זה חוקי לצלול, לצנוח, להרגיז את ברקת או ללכת עם חולצת בטן במאה שערים - אבל מכאן לא נובעת שום מחוייבות אוטומטית שלי לעזור למי שנקלע לצרה כתוצאה מהסיכון שהחליט לקחת, מה עוד שפוליסת ביטוח יקרה מספיק אמורה לספק לו את העזרה שהוא נזקק לה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
והרי שוב את (אופס...אתה) סוטה מהעיקר, ועל פי הגיונך, הבה נפסיק לאלתר את החיפושים אחרי דנה בנט שהעזה לקחת סיכון וללכת 100 מטר ברגל בשעת לילה מאוחרת...!! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מכניס דברים בפיו. הוא לא אמר ''לא לסייע'' אלא ש''אין מחוייבות אוטומטית לסיוע'', דהיינו ישנו מנגנון מסויים שמפעיל שיקול דעת למה לסייע ולמה לא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם להשתמש ברטוריקה שלך: על פי הגיונך בוא נקים חדר טיפול נמרץ בכל חוף ים ובריכה, ובוא נצמיד מומחה לב לכל בית קולנוע שמקרין סרטי אימה. אני חוזר: יש פעילויות שהמדינה לוקחת על עצמה, ויש מקום לויכוח על התיחום הנכון של פעילויות אלה. בעיני, חיפוש נעדרים נכלל באותו תחום ותא לחץ לצוללנים לא נכלל. ראה גם את תשובתי לקורא הנבוך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם מרפאת טיפול נמרץ עשויה להציל חיים של אדם הטובע במים. האם ראוי שנקים כאלו מרפאות בכל חוף רחצה ובכל בריכת שחיה? ואם נבחר לא להקים, האם זה לא יהיה מתוך שיקול כלכלי? המשאבים מוגבלים ומכאן שההוצאות צריכות גם הן להיות מוגבלות. העובדה שהמדינה ממנת הרבה מאוד פעילויות שאינם מקובלות עליך (כמו הלשכה של גילה גמליאל או משרות קאדי) והעובדה שהמדינה ממנת פעילויות שמקובלות עליך ולא עלי (כמו הסינמטק או אולי תיאטרון) צריכה להוביל, לדעתי, לרצון לצמצם, ככל האפשר את פעילויות המדינה לאותן אלו שעליהם אנחנו כ ן מסכימים. ולהשאיר בידנו את הבחירה אם לשלם על כרטיס לתיאטרון, ללכת להופעה של מוניקה סקס או להתחתן אצל קאדי. באשר לחיפוש דנה בנט (אני מצטרף לתפילה לשלומה) מדובר פה בהגנה על חייה, בשביל זה יש צבא ומשטרה, כדי להגן על חיינו. וגם פה, יש איזשהו גבול, באיזשהו שלב, אם לא ימצאו אותה, נאלץ להפסיק את החיפושים ולאמר נואש. גם פה המשאבים מוגבלים ועלינו לכלכל את מעשינו בתבונה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה, לדעתך, נסיעה בלי קסדה היא לא חוקית? במי היא פוגעת, פרט לנוסע עצמו? או, אם לנסח את הדברים אחרת - אם המדינה תחליט שצלילה זה מסוכן, ולכן מוטב להוציא מחוץ לחוק את התחביב המטופש הזה, האם תראה בכך דבר לגיטימי? כי זה, פחות או יותר, השיקול מאחורי החוק המחייב חבישת קסדה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בדיוק כמו החוק המחייב חגירת חגורות בטיחות. כאשר אני נוהג, אינני זז עד שכל הנוסעים חגורים בחגורת בטיחות. על מונית, אינני עולה אם אין חגורת בטיחות תקינה (וכבר יצא לי לרדת ממוניות עם בלי חגורה). זה עניין של הגיון פשוט והרצון שלי להמשיך לחיות במידת האפשר (ועם כל השיניים שלי במקומם) קביעת העניין הזה בחוק פוגעת, בסופו של דבר, בעניין עצמו, וזאת משום שלחוקי התנועה יש נטיה להתקבל בציבור כאל גזירות שאין ביניהם ובין ההגיון הפשוט שום קשר (כמו חוקי המהירות). כידוע, החוק מתיר לנהגי מוניות לנסוע ללא חגורות בטיחות בתחום העירוני, ההגיון? אין. בהתנגשות חזיתית במהירות 100 קמ"ש לחגורה יש תועלת מעטה בהרבה מהתנגשות קלה במהירויות עירוניות. בתאונה עירונית אופיינית, חגורת הבטיחות היא זאת שעושה את ההבדל בין קצת פח מעוקם והחלפת פרטים ובין ריסוק הפנים ושבירת המפרקת. סיפרתי את זה לנהג מונית אחד שנסעתי איתו. לא הצלחתי לשכנע אותו, "זה החוק" הוא אמר לי. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |