בתשובה לאפופידס, 05/08/03 12:17
 |
|
 |
||
|
||||
 |
1. ייתכן שהיחס סיבה/מסובב הפוך. 2. בשנים האחרונות היא גם למדה יוגה, ילדה 2 ילדים, התחתנה ועברה לגור באנגליה. 3. זה נכון שהיא כבר לא מזהה טרנדים בשלב הקריטי (רגע לפני הפריצה). |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לגבי 1) עדיין, העיסוק בקבלה מעשית, אם תורת אמת היא, אמור לעזור לקריירה, לא? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מי אמר שהיא עוסקת בקבלה מעשית ולא בקבלה תיאורטית? ומי אמר שהיא ניסתה לקדם את הקריירה שלה באמצעים מאגיים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומי אמר שזה לא עזר? אולי ללא הקבלה הקריירה שלה היתה במצב יותר גרוע? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בסדר, גם אתה צודק. But don't push your luck!
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואיך זה ששניהם צודקים1? 1 מתבקש, לא?2 2 גם התשובה שלך שתבוא, לא? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ועכשיו אותו דבר עם שרי אריסון, לא? ____________ לאור הנודניקיאדה שפרצה מודה אפופידס בכך שהודאתו בטעות היתה טעות ומחליט לנהוג כמו גבר וללכת עם זה עד הסוף ובגו זקוף! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמו שברקת ציינה, המדונה התחתנה ילדה וגרה באושר באנגליה. אולי זה מה שהיא רצתה. כאילו, רכבה גבוה המון שנים, והתחילה להרגיש שחסר לה אושר אישי בתוך כל הרעש הזה. ככה שאולי הקבלה כן הצליחה לה. מצד שני, אולי יש לי יותר מדי רעיונות רומנטיים בראש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מצד שלישי, זה לא בלתי סביר שאנו מקבלים מידע לא ממש מדויק על על רצונותיה, תחביביה וחייה האישיים של ה"זמרת". מצד רביעי, גם אם זה נכון, למה היא מעניינת? אפילו בתור זמרת היא לא מעניינת במיוחד ובטח שבתור אדם פרטי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברוח תובנות נתניה החדשות שהופקו באייל, ניתן לומר גם על ''אסתר'' שהיא מאלה שלא צריכות להתאמץ בשביל להיות זמרות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא מעניינת כאדם פרטי? אני דווקא חושב שאישה שעברה ועשתה כל-כך הרבה בחיים, ובצורות לא שגרתיות, חייבת להיות מרתקת כאדם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זאת תדע רק כשתכיר אותה. הקשר בין האדם לבין הדמות הוירטואלית שהוא יוצר (או שיוצרים בשבילו) כחלק מקריירת ה-"celeb" שלו, מקרי בהחלט. ראיתי מספר ראיונות איתה, היא נשמעה כמו אדם משעמם למדי. שמעתי את המוזיקה הבנאלית שלה (שעולה תמיד על גלים ולא באמת יוצרת אותם) וזה נשמע משעמם למדי. שמעתי אותה שרה ב-LIVE וזה היה מזעזע למדי (זייפנית לא קטנה בכלל הגברת). איך היא בתור אדם? אין לי שום סיכוי לגלות כמו למרבית קוראי האייל. אם בכל זאת יש מי שמתעניין בפיקציה ודמויות וירטואליות, האם אין דמויות יותר מעניינות לעסוק בהן? הסלבריטאות (שלמדונה יש חלק לא קטן בדחיפתה אל מרכז הזירה של תעשיית המוזיקה) הרסה את תעשיית המוזיקה כמעט לחלוטין. הייתי שם אותה ברובריקה אחת מעל ביל גייטס במצעד האנשים ה(לא)חביבים עלי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שהשאלה הבאה מעניינת: מדוע אצל מרבית בני האדם (לפחות כך אני מרגיש) מתקיימת עוינות (אני מתכוון מעבר לקנאה, מעין הרגשת "מהם נדחפים לכל מקום?") כלפי הידוענים (מתבטאת במיוחד בשמחה לאיד), צד בצד עם סקרנות כמעט בלתי ניתנת לריסון כלפיהם. אני למשל קורא עיתון מסויים מהסיבה היחידה שאני יודע שלא אהיה מסוגל לדלג על מדורי וכתבות הרכילות בעיתונים האחרים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כי אם מישהו אחר מסתכן, מעז ומצליח, בעוד אני בחרתי לא להסתכן, אבל אז הוא נופל, אז הבחירה שלי מוצדקת בדיעבד? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יפה! אבל הידוענים של קבע אינם דוקא מסתכנים גדולים. אדם המציל טובע או חייל צלש"ניק הם ידוענים לרגע ואם אינם הופכים לזמר נעלמים מיד. דוקא אדם רגיל המשקיע שנים רבות בלימוד רפואה או הנדסה, מסתכן שיהיה גרוע במקצועו וכך יבזבז שנים מחייו לחינם, מסתכן לא מעט. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המשפט האחרון שלך הוא תובנה יפה, אבל זה בכלל לא נתפס ככה אצל האדם הרגיל, ומה שנתפס הוא מה שקובע כשעוסקים בפסיכולוגיה בגרוש. למשפט הראשון - זה לא חשוב כמה הסיכון "אמיתי"; זה עצם ההעזה, או העובדה שהם הצליחו, שמאפשרת לנפילתם להיות גורם מנחם לכך שאני לא הצלחתי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וזה כנראה מסביר גם את הסקרנות שלנו. אנחנו פשוט לא רוצים להחמיץ את הנפילה שלהם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם אתה כזה מומחה, אנא הסבר את העליצות שבה אני קורא את זה: תקציר לעצלנים: משרד החוץ הצרפתי מתבכיין ש"התקשורת מנפחת" אחרי ש"בני מהגרים" הציתו מעל לאלף (!) מכוניות בפרברי פריס בשבוע האחרון. בגלל שזה תקציר לעצלנים, אני מגלה לכם ש"בני המהגרים" הם ממוצא מוסלמי (לא שזה קשור, כמובן). במשרד החוץ הצרפתי מסבירים ש"אופן הכיסוי של המהומות בפרוורי פאריס בתקשורת העולמית תורם להגברת האלימות" (לגזור ולתלות ברחובות רמאללה). אבל אל דאגה, שר הפנים, שספג ביקורת כשאמר עם פרוץ המהומות כשאמר כי הממשלה לא תתיר לכמה חוליגנים לעשות מה שבא להם, כבר יודע מי אשם: "אני מודע לכך שטיפול בבעיות שלא טופלו זה 30 שנה יקח זמן". "השר ללכידות חברתית" הוסיף ש"צרפת חייבת להודות בכך שלא השכילה להתמודד עם הזעם הגובר בפרוורים העניים במשך עשרות שנים". חידה לסיום: האם יישמעו טענות שלפיהן "המשטרה משתמשת בכוח מופרז לדיכוי ההפגנות"? ומה יקרה בפרק הבא? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למען הדורות הבאים: דיון 2496 עוסק במהומות בצרפת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מזכיר את הבדיחה על הישראלי שקיבל באופן מפתיע הזמנה לבלות במיטה עם הגברת, ודחה אותה בנימוק ש''ממילא אף אחד לא יאמין לי''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שמעתי גם על ישראלי שדחה את אותה הצעה, משום שזה נדוש מדי. ''את מי זה יעניין, כולם כבר היו שם''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא יודע לגבי זמרות (או שחקניות, או איך שתגדיר את מקצועה של הגברת), אבל בתחום העסקים הזעירים, הקריירה פורחת דווקא אצל אלו אשר באופן מעשי מתרחקים מעיסוק בקבלות. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |