בתשובה לטל כהן, 12/10/02 23:51
 |
|
 |
||
|
||||
 |
ביקורתך הנילהבת, טל, מובנת. אכן ניראה כי על-פניו הכית את פרופ' ג'יימסון מכה ניצחת בעקבותיה ישקול לשלולל מעצמו כל תואר אקדמאי, לעשות חינה ולהגר לניקרגואה באישון לילה. NOT! אומנם בימינו הפרועים, כשסגנון הלבוש מטלטל עצמו עשרות שנים אחורה וקדימה בין לילה, עשויות נעליו של ואן-גוך להתאים לאלף פרצופים- חייל בודד, פריקית בת 12 שירדה לצמח להופעה של אביב, רוכלת משופמת ופזורת דעת ההולכת לפה ולשם במיתחם שנקין... זהו, נידמה לי שזה ממחיש את הנקודה. אבל בימיו של ואן גוך, טל (אפשר טלוש?) היה צו האופנה כבול ואזוק בחבלי הפאודליה חסרת הפשרות. גם ראשוני הבורגנים טרם העזו להפר צו זה ונעליים דוגמת אילו בציור פנו לכיוון אחד- איכרים (מילה שאיבדה כה הרבה ממשמעותה במרוצת השנים).נעליי חיילים בכל אופן, היו שונות בתכלית (עליי). היידיגר, ששחה בנבכי התרבות והמסורת האירופאיות כמו קרפדת-גוליית בביצות החולה, השכיל לשייכן נכונה (את הנעליים). טל לא. לא נורא, זה קרה גם לי פעם. ציורו של Largillierre הוא דוגמא גרועה. הוא ממחיש בדיוק את ההפך ממה שהתכוונת- מאחורי הציור יכולות לעמוד אינספור עלילות, אל כולן בעלות גוון זהה.הציור מזמין אותך להשלים פרטים, פרטים היכולים להיות שונים מצופה לצופה (כבר אמרתי שעיקביות הסיפור זו לא הנקודה) אך יציירו עולם דומה (משפחת אצולה רנסאנסית, או הרכב אנושי כל שהוא השייך למעמד ולתקופה). איזה עולם אחיד וברור עולה מנעליו של אנדי? אף לא אחד. הוא אינו מכיל פרטים משייכים, ולכן הינו חסר עומק-משמעות ולכן ג'יימסון צודק. מ.ש.ל. (ולכן טל טועה). נ.ב.- הדברים לא נאמרו בנימה אישית ואין להבינם או לפרשם בדרך זו. היות והינני מודע לאובססיה המיתנצחת שבי (או שבילד שבי) אשמח ואף יותר לתגובה (בעיקר מטל) טל השתדלתי להמעיט בפניות אישיות אלייך כי אני לא ממש סגור על מה את/ה בדיוק (השמות הטרנס-ג'נדרים ברשת זה ממש באלאגן). |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
ספרתי 7 פניות ל טל ו טלוש, לעומת פניה אחת ל"אנדי". זה נקרא אצלך "השתדלתי להמעיט בפניות אישיות " ? ואתה עוד כותב "מ.ש.ל" | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |