|
||||
|
||||
חסר עוד צ'ופצ'יקון לפתרון |
|
||||
|
||||
ראשי התיבות של הספרים נותנים "ימק"א"? |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
בהזדמנויות חגיגיות (הפטרות בר-מצוה ושאר בישין מרעין), המשפטים בהם מככבות המלים המדוברות נמצאו בלתי ראויים לשמש כפינאלה, ולכן חוזרים לאחריהם על המשפט הקודם. |
|
||||
|
||||
זה דווקא נשמע כמו דבר הגיוני לעשות, כאשר לפחות במקרה של מלאכי ואיכה, הפסוק הקודם נשמע הרבה יותר אופטימי ונחמד כפינאלה וזה האחרון מהווה אקורד סיום צורם למדי. |
|
||||
|
||||
ככה שמעתי |
|
||||
|
||||
הספרים לעיל מכונים "יתק"ק", ר"ת: ישעיהו, תרי-עשר, קהלת, קינות. בקריאת ספרים אלו נהוג לחזור על הפסוק שלפני האחרון: ישעיהו, הפטרת שבת וראש חודש - "והיה מדי חודש בחודשו", אחרי "והיו דראון לכל בשר". תרי עשר (מלאכי), שבת הגדול - "הנה אנוכי שולח לכם את אליהו הנביא", אחרי "והכיתי את הארץ חרם". קהלת, סוכות - "סוף דבר הכל נשמע", אחרי "אם טוב ואם רע". איכה, אוטוטו - "השיבנו ה' אליך ונשובה, חדש ימינו כקדם", אחרי "כי אם מאוס מאסתנו, קצפת עלינו עד מאד". התכוונתי לתת רמז, אבל הייתם מהירים, ולכן אעשה ממנו חידה משלימה: באיזה עוד ספר מספרי התנ"ך נוהגים רוב העולם לחזור על הפסוק שלפני האחרון? |
|
||||
|
||||
קצת קטנוניות, ברשותכם: א. הקרדיט, ברובו, מגיע לאדון חרדון. ב. במלאכי: "*אליה* הנביא". ג. באופן אישי, העדפתי את ימק"א בתור ר"ת. ויש לי גם הצעה ללחן ותנועות ידים אגב הריקוד... |
|
||||
|
||||
א. נכון ב. נכון ג. גם אני ד. לא ענית על המספר הנוסף |
|
||||
|
||||
שיר השירים |
|
||||
|
||||
נכון! החזרה בסיומו של שיר השירים לא נזכרת במסורה ולא כולם מקפידים עליה. |
|
||||
|
||||
חרם גם מופיעה באקרוסטיכון "בחרם"? האם הכוונה כאן לאיסור תענוגות ותאוות בשרים?1 1 אני לא דואג. לי מחכות 72 בתולות יהודיות. |
|
||||
|
||||
אם אתה מוסלמי, אתה ודאי יודע שבשר HARAM רע מאד ואסור לאכילה בתכלית האיסור. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |