בתשובה לeasy, 03/08/03 13:04
 |
|
 |
||
|
||||
 |
שים לב לתיקון מ1970: "... להוציא אדם שהיה יהודי והמיר דתו מרצון." ו"לענין חוק זה, "יהודי" - מי שנולד לאם יהודיה או שנתגייר, והוא אינו בן דת אחרת". |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אנחנו מדברים על חוק השבות, לא על חוק מיהו יהודי. מי שהוא בן או נכד ליהודי רשאי להתאזרח בארץ, גם אם אינו יהודי על פי ההלכה. לגבי מיהו יהודי, בחוק השבות המקורי לא היתה שום הגדרה, חילונית או דתית. ההחלטה שלצורך חוק השבות יהודי מוגדר ע''פ ההלכה היא בפרט לא ''שינוי שעבר חוק השבות במהלך השנים מהגדרה חילונית להגדרה דתית אורתודוקסית''. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למיטב ידיעתי הגדרת "יהודי" על פי חוק השבות איננה רק לגיור על פי ההלכה: בג"צ 5070/95 נעמת והתנועה המסורתית נ' שר הפנים |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חוק מיהו יהודי הוא חלק מחוק השבות. נכד ליהודי יכול להתאזרח בארץ, נין ליהודי לא יכול, *אבל*, נין ליהודיה יכול (משום שלפי ההגדרה, סבו היה יהודי) ז"א ההגדרה ליהודי בחוק השבות היא ההגדרה הדתית, הזכות להתאזרח ניתנת גם לילדים ונכדים של יהודים, אבל רק יהודים *לפי ההגדרה הדתית*. התיקון מ1970, הוא כן תיקון לחוק השבות (שמו "חוק השבות (תיקון מס' 2), תש"ל - 1970"), ולכן בהכרח שינוי שעבר חוק השבות. התיקון מ1970 כן מתאים את ההגדרה ליהודי מהגדרה חילונית להגדרה דתית אורתודוקסית ("מי שנולד לאם יהודיה או שנתגייר, והוא אינו בן דת אחרת"). לכן המשפט האחרון שלך לא נכון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מהי ההגדרה החילונית שקדמה להגדרה הדתית? באיזה חלק של חוק השבות היא מוגדרת? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא היתה הגדרה, והפרשנות ניתנה לבתי המשפט *החילוניים*. חקיקת החוק היא העברת הסמכות מבתי המשפט לרבנים. הטענה שלך דומה לטענה שחוק איסור נסיעה בשבת (2005, תשס"ה), הוא לא שינוי שתעבור מערכת החוקים הישראלית מחקיקה חילונית לחקיקה דתית אורתודוקסית מהסיבה שלפניו לא היה חוק איסור נסיעה כלל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התיקון שציטטת, אשר שולל התאזרחות תחת חוק השבות ממי שהיה יהודי והמיר את דתו מרצון, הוא חיזוק של ההגדרה החילונית דווקא. היהדות הדתית רואה גם במי שהמיר דתו- יהודי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה שזה מנוגד לראיית עולם דתית מסוימת, זה לא אומר שזה מחזק הגדרה חילונית(secular). זה אולי מחזק את ההגדרה של כמה חילונים מאוד מבולבלים, שלא מבינים את הצורך בהפרדת לאום (ובעיקר מדינת לאום) מהגדרות דתיות. ברגע שהמרת דתו של אדם קובעת את יהדותו, מן הבחינה הלאומית, ההגדרה היא הגדרה דתית לחלוטין (גם אם זו הגדרה דתית קצת שונה מההגדרה הדתית ה"רגילה"). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בנוסף לתגובה 161315, כשבודקים כיוון של שינוי, צריך להשוות את המצב החדש למצב שקדם לו, ולא לבדות את המצב החדש אל מול האידיאה שבסוף הדרף. ברור שגם המצב היום רחוק מהאידיאה של מדינת הלכה, אבל עצם זה שהוסיפו בחוק קישור חד משמעי בין הדת היהודית להגדרתו של אדם כיהודי, היא צעד משמעותי בכיוון החקיקה הדתית, ומנוגד לחקיקה החילונית. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |