 |
|
 |
||
|
||||
 |
כל רשתות הטלביזיה הגרמניות בחרו להציג היום שעה ארוכה את אישיותו של שרון, אגב - בדיווחים אשר כללו קורטוב מסויים של סימפטיה. הקומבינאציה של איכר ולוחם מדברת עדיין ללבבות רבים בגרמניה, היות וחלום ציוני זה יונק למעשה מחלומות רומנטיים מסויימים, אשר עליהם לא נהוג לדבר בפומבי. ברק, לעומת זאת, הצטייר בדיווחים אלו כשלומיאל ושלימזל כאוטי, אשר הציב אולטימטום וחזר בו, איים לא להתדיין עם עראפת וחזר בו, ניהל מו"מ תחת אש, עבר על סדר היום כלפי רציחות מזוויעות במיוחד ועוד ועוד. הגדיל לעשות כתב רשת הטלביזיה של באווריה (BR), שטפאן ברגמן, אשר לא היה יכול שלא לחייך חיוך קטן ונלעג בדברו על חזיונותיהם וחזונם של ברק קלינטון בדבר רעיון ה'שלום', וזאת בהשוואה לגחמותיו של היו"ר המפורסם, ולמציאות המאוד עלובה בשטח. למותר לציין כי רעיון 'זכות השיבה הקדושה' נתפס באירופה כרעיון תמהוני-סהרורי הלקוח ממחוזות סיפורי אלף לילה ולילה. אירופה בהחלט מחבבת את שרון, בדרכה. בברכה א. מאן |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
מתוך סקרנות - שאלה למר מאן. אם היית מצביע בבחירות, האם היית מצביע ? ואם כן, למי ? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קצר ולעניין - פתק צהוב. זו גם הסיבה בגינה לא הגעתי ארצה על מנת להצביע - למרות המבצע בו נקטה חברת התעופה הגרמנית 'לופטהאנזה', ואשר במסגרתו ניתן היה לטוס לישראל במחיר נמוך ביותר. מדוע לא הייתי יכול להצביע לברק? מבחינתי טעותו הקשה של ברק היתה - וזאת מעבר למדיניות הזיג-זאג בה נקט מתחילת חודש ספטמבר, ומעבר לחוסר יכולתו להעניק משמעות של כוון מסויים בעבור מדיניותו, והתעקשותו האלמנטרית להמשיך ולנהל מו"מ תחת אש ופיגועים רצחניים - הסכמתו הכללית לפשרה בסוגיית הפליטים הפלסטינאים. בנקודה זו שבר ברק טאבו, והפלסטינאים - אשר הריחו זאת יפה - קפצו כמוצאי שלל רב על מציאה זו. במילים אחרות: הסכמתו של ברק, מעבר להקמת מדינה פלסטינאית בשטחי 67, אשר בירתה הינה מזרח ירושליים (פיתרון המקובל עליי לחלוטין), ל'זכות השיבה', של פליטים פלסטינאים לתוככי מדינת ישראל, הינה מהחמורות ביותר שאי פעם נאמרו ו/או נרמזו על ידי מקבלי החלטות ישראלים. נקודה נוספת היתה המשך הצמדותו של ברק לדוקטרינת אוסלו, וזאת ללא כל קשר למציאות המתהווה והמשתנית סביבו, תוך השענות מדהימה על אדריכלי-תיאוריה מסוגם של בן עמי וביילין, אשר נעזרו באדריכלי משנה כהירשפלד ופונדק. למותר לציין כי ברק אף עקף בשלב מסויים את ביילין משמאל, וזאת במעין 'יציאה' אשר גרמה אף לביילין למשוך גבותיו אף פניותיו החוזרות ונשנות בחרטה ובסליחה כלפי הציבור הערבי במדינת ישראל נראו תמוהות משהו, לא כל שכן בקשותיו לסליחה ומחילה כלפי ציבור בני עדות המזרח. בשני המקרים זעקה ובלטה צביעותו של ברק לשמיים, מה גם שאישית אינני רואה כל סיבה מיוחדת להבעת התנצלות כה גורפת בעבור ציבורים אלו. מדוע לא הייתי יכול להצביע שרון? קשה מאוד להאמין כי אדם בגילו עשוי לעבור שינוי של ממש, ולקבל על ידי כך על עצמו אופי מאוזן ושקול יותר בהשוואה לנקודות מסויימות בעברו, וזאת למרות דוגמת 'המרצתו' של רבין בגיל מבוגר. אל לאזרחי מדינת ישראל לשכוח כי שרון יזם את ביקורו - האומנם לגיטימי לחלוטין - בהר הבית, על מנת לעורר פרובוקאציה מסויימת, וכל זאת לפני מספר חודשים בלבד. אישית ומפלגתית - מהלך מבריק, פוליטית ומדינית - הרה אסון. בנוסף לכך אין כל צל ספק כי באדם כאריאל שרון ינסו מדינות ערב השונות - והפלסטינאים בראשם - להתגרות ללא הרף, וזאת על מנת להביא לבקיעתו של 'שרון האמיתי', אשר כמובן, ייאלץ לבקוע החוצה, וחלילה - לבקע את האיזור. אם היה הוא מוכן חד וחלק לבצע נסיגה חד צדדית ללא דיבורים מיותרים - ניחא, אך דומני כי אדם זה עתיד לחשק עצמו, כפי שהקפיד לחשק עצמו בעבר, וזאת ללא כל פתחי מילוט ומיפלט. אדם שכזה עלול במהירות מרשימה להתדרדר להיות בבחינת 'מוקש חי', או כפי שי. מרקוס כינה בעיתון 'הארץ' - "גפרור המהלך על שניים". אגב, יש להביט בדאגה מסויימת כלפי הצהרותיו הראשוניות מליל הבחירות באשר לירושלים. על רקע זאת אינני שולל ואף יכול גם מאוד להיות, כי אדם זה מכיר בתכונתו זו לרצות להיות מחושק - ועל כן שואף הוא לממשלת אחדות לאומית, אשר עשוייה להשאיר את מצבו שפוי יותר, לאורך זמן סביר יותר. לאלוהים ולשטן פיתרונות. מכאן אי יכולתי להחליט, ומכאן השארותי בבית. בברכה א. מאן |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בן עמי התבטא פעמים רבות נגד אוסלו. הוא אף אמר כי הוא חושק (בלי קונוטציות מיניות אני מקווה) להתעמת עם פרס בנוגע לאוסלו (שכידוע אצל פרס מדובר בקשר סימביוזי-פסיכולוגי). הוא אף סבר שיכסח לו את הצורה לכשיתעמת איתו. ברק כן היה צריך להתנצל בפני הערבים יען כי הוא אישית הקפיד להשתין עליהם בקשת. יתכן ולרגע קט ומסויים הוא לא ערך הפרדה בין ערביי השטחים לאלו בתוככי הקו הירוק. נראה היה לו שאם אנחנו הורגים ערבים בשטחים בקצב של הליכת היהודי לתאטרון או לקונצרט, זה לא נורא להרוג 13 ערבים בתוככי הקו הירוק. אלא שערביי ישראל נוהגים לייחס עצמם ליהודי ישראל. קרי, 13 אזרחים ערבים הרוגים כמוהם כ13 יהודים הרוגים. שווה בנפשך מה היה קורה במציאות של 13 הרוגים יהודים. בנוסף, בניגוד לרבין, התייחס אליהם כאל מוקצה שילטוני. התנצלותו של ברק כלפי עדות המזרח לא היתה במקום רק משום הציניות שבה, ומהעובדה שלא הוא היה צריך להתנצל אלא בן גוריון ושות. אלא שהם כבר לא בחיים. מה גם שהתנצלות כיום כבר איננה רלוונטית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מדוע עולי המזרח דורשים סליחה מיוחדת? מדוע סבי וסבתי שהגיעו מבולגריה וששוכנו במעברה לא זקוקים לבקשת סליחה? בגלל 'הכבוד המזרחי' המפורסם? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא בעניין מעברות עסקינן. אלא במה שקרה לאחר תקופת המעברות. מאחר ותמיהתך מתחכמת במקרה הטוב, ואידיוטית ומעידה על בורות במקרה הרע - אני אמנע מלהרחיב בנושא. מאידך, אתה מוזמן לקרוא את המחקרים/מאמרים הבאים: עציוני הלוי 1993 - קשר האליטות והדמוקרטיה בישראל. ליסק מ. 1999 -העליה הגדולה בשנות החמישים, כישלון כור ההיתוך. ברוך קימרלינג - 1999 - מדינה, הגירה והיווצרותה של הגמוניה. בתוך סוציולוגיה ישראלית (167-208) סמי סמוחה - "שסעים מעמדיים עדתיים ולאומיים ודמוקרטיה בישראל". "דמוקרטיה אתנית: ישראל כאב טיפוס". סמיונוב ולוין אפשטיין "ריבוד עיסוקי ומוביליות של קבוצות אתניות בישראל". סבירסקי - לא נחשלים אלא מנוחשלים. סבירסקי - מחוז המסלולים הנפרדים. נהון י - פערים עדתיים תמונת מצב לאורך זמן. פרס י. יחסי עדות בישראל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם אתה שולח אותי לקרוא כדי ללמוד שיש פער עדתי, אני אחסוך לך את קצב ההכתבות. אני יודע שיש. השאלה היא למה להתנצל? עם כל הכבוד, בכל זאת גזענות או פער ברמה זו או אחרת קיימים בכל העולם, והגזענות במקרה הזה לא היתה חמורה עד כדי כך. מה, מנעו מהם זכות הצבעה? לא נתנו להם להכנס לבתי הספר? לשבת באוטובוסים? מכרו אותם לעבדות? הרי בוא ניהיה ריאליים, סך הכל מדובר על *פערים* לא על עוול נורא ואיום, המחייב התנצלות בנוסח 'ועדת הפיוס והאמת ההיסטורית' של דרום אפריקה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הכוונה, כמובן, איננה להתנצלות ואמנה חברתית המבצעת שינוי חברתי מהיסוד. (הגם שישנם שיבקשו או ביקשו זאת) אלא לאקט הצהרתי ותו לא. משהו שנמשך שניה וחצי. אתה הרי מבקש סליחה גם ממי שנתקלת בו ברחוב בטעות, וגם אם שיקרת לחבר שלך במשך שנים. הכל על פי המידה והצורך. ובמקרה דנן, על הוצאתו של ציבור שלם אל מחוץ למחנה. ובכל מקרה, כבר כתבתי שהנושא הפך מזמן ל(כמעט) חסר רלוונטיות בזמננו אנו. (יש עדיין את המחקר על קורות החיים עם שמות המשפחה - מחקר שעוד צריך לעורר מחשבה) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השאלה היא למה צריך בכלל כזה אקט של התנצלות? לטעמי שום עוול גדול המחייב התנצלות קרה. הוצאת ציבור שלם מחוץ למחנה? מה פירוש? אשמח אם תסביר. אגב, אני חושב שנושא הגזענות רלוונטי *גם* היום. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הוצאת ציבור שלם מחוץ למחנה מוסבר בקטעים שהבאתי בפניך. אם תרצה אשמח להציג בפניך מחקרים נוספים. אתה מבקש סליחה על דברים פעוטים כמה פעמים כל יום, אז על ההיסטוריה של החברה הישראלית כל שכן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם לא ניתן להצביע בבחירות דרך שגרירות ישראל בגרמניה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא, רק עובדי השגרירות ובני משפחותיהם, ואולי גם שליחים רשמיים של מדינת ישראל. פה זה לא ארה''ב (למרות שיש כאלו שחושבים שכן). | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |