הניו יורק טיימס ימנה ''נציב תלונות ציבור'' 161083
במאמרי לעיל סיפרתי כי גלן ריינולדס, בעל הבלוג Instapundit הציע כי הני"ט ימנה "נציב תלונות ציבור" (ombudsman) שתפקידו יהיה לבדוק את ביקורת הקוראים ולוודא שהערות מוצדקות יזכו להתייחסות בעיתון.

בימים אלה הגישה את המלצותיה ועדת בדיקה שהתמנתה ע"י הני"ט בעקבות "פרשת בלייר". אחת ההמלצות העיקריות שהתקבלה היא אכן מינוי נציב תלונות ציבור. הנציב, שיקרא "עורך ציבורי" (public editor) יקבל מקום בין דפי העיתון לכתוב על בעיות בסיקורי הני"ט, ביקורתו לא תצונזר ותהיה בלתי תלויה, לדברי העיתון. העורך הציבורי יבדוק תלונות קוראים ויוודא שעורכי העיתון יידרשו אליהן, ימליץ על תיקונים ועוד.

עוד בנושא במדור Media Watch ב-PBS:
הניו יורק טיימס ימנה ''נציב תלונות ציבור'' 161087
הצעה מגוכחת ואימוץ מופרך של ההצעה. איזה אדם באמת ינשוך את היד שמאכילה אותו? באימוץ ההצעה מציעה בעצם מערכת ה - NYT הממולחת לקוראיה לקרוא את המאמרים והביקורת עליהן באותו מקום. דומה הדבר לפוליטיקאי שיצהיר שבכל יום שישי בשבוע הוא יגיד אם ביתר הימים תחמן את הציבור.
הניו יורק טיימס ימנה ''נציב תלונות ציבור'' 161097
אדם שזאת העבודה שלו.
על עיתון, כמוצר-ידע, צריכה לבוא ביקורת. היא יכולה לבוא שלושה ימים אח''כ באופן מביך, או לפני היציאה לדפוס, ולחסוך לכולם הרבה כאב ראש.

ההצעה של ריינולדס (ושל הוועדה) היא פשוט לדאוג לכך שיהיה מישהו שמרסן את העיתון מבפנים. למשל, אם הנציב ישים לב שכותב מסויים טועה ומטעה באופן עקבי, וידווח על כך בפומבי, יווצר לחץ על המערכת לרסן את אותו כותב - הוא מביך את העיתון כולו.
הניו יורק טיימס ימנה ''נציב תלונות ציבור'' 161098
כלומר, עד היום לא היו אנשים שזהו תפקידם במערכת. איכשהו זה עדיין נראה רע מדי.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים