בתשובה להאייל האלמוני, 30/07/03 17:47
 |
|
 |
||
|
||||
 |
קודם כל, אני אפילו לא התחלתי לענות לך על התגובה הקודמת. פשוט, בד"כ אנשים שאומרים שאם אני אני מתחיל משפט ב"כל הדיבורים על..." אומר שאני צריך ללכת ולבדוק את כל הדיבורים, הם אותם אנשים שלמדו קצת לוגיקה בפסיכומטרי ואז מקישים מזה על המציאות ודורשים אנליטיות מוחלטת, כאשר, מה לעשות, הנושא נידון עלי ידי פילוסופים מכובדים שהגיעו למסקנה כי לא ניתן לדרוש את אותן הדרישות כשיוצאים מהלוגיקה המתמטית ועוברים למציאות. אז בשביל למנוע את זה מראש, בסה"כ אמרתי שני דברים. הראשון - באופן כללי, לא ניתן להגיע לאנליטיות כזו במציאות. השני, באופן פרטי, מאחר ואתה היית זה שדרשת שאם אני מסיק מסקנות על אנשים זה אומר שאני צריך לבדוק את כולם, אז ציינתי שלא כך הדבר, אחרת לא היינו מגיעים לשום התקדמות לעולם. לכן אנו משתמשים בהנחות מאוששות ומניחים שהן נכונות, אפילו שלא נוכל לבדוק את כל המקרים לעולם. אבל כנראה שידעת את כל זה, ולכן סתם ניסית להתחכם, אז בטח שאין לך מה להתלונן. עכשיו לגבי הטיעונים שלך: א) אם מאיר שטרית היה בא ואומר שרוב האנשים רוצים לעבוד אבל הממשלה לא מספקת מקומות עבודה והתכנית הכלכלית רעה ופוגעת, היה מקום להודות שיש דברים בגו. באותה מידה, אם אילנה אזולאי, "מס' 2" של ויקי כנפו, לאחר שהאשימה בכל הבעיות את הממשלה המתעמרת בחלשים, אשר מוכנים לקבל כל עבודה, באה ואומרת "גיליתי המון פרזיטיות", אז יש מקום להודות שגם פה, יש דברים בגו. ב) תמיד תוכל להגיד שדווקא האנשים שאתה פוגש/שומע/רואה בטלוויזיה הם אלה שלא רוצים לעבוד, וכל השאר רוצים. זה בדיוק כמו להגיד שכל הניסויים שערכת מצביעים על תופעה א' אבל כל המקרים האחרים יצביעו על תופעה ב'. זה לא עובד ככה. ג) אני דיברתי מראש על האנשים שאינם עובדים, ולכן ב"רוב" התכוונתי לרוב מתוך אנשים אלה, ולא רוב מכלל האנשים. ד) התחכמות מיותרת לגמרי, שהתייחסתי אליה קודם. ה) דבר ראשון, אף פעם לא אמרתי ש*כל* האנשים שרוצים לעבוד לא עובדים. לפני שאתה מוצא "כשלים לוגיים" תוודא שאתה לא ממציא מסקנות של אנשים אחרים. דבר שני, בלשכות התעסוקה יש עדיין מקומות עבודה פנויים, גם אם הם לא כל כך אטרקטיביים. טוב, נראה לי שמספיק לעכשיו. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
א) אם מאיר שטרית היה אומר ש"התכנית הכלכלית רעה ופוגעת", לאחר סיכסוך אישי עם שר האוצר, היה מקום לפקפק באמינותו. אם מאיר שטרית היה מקבל תפקיד בהסתדרות ואומר ש"התכנית הכלכלית רעה ופוגעת", היה מקום לפקפק באמינותו. אם אני הייתי אומר שמאיר שטרית אדם לא אמין, אז לא הייתי יכול להסתמך על דבריו. בגלל שכל הדברים האלה תקפים במקרה הנוכחי, בודאי שאין מקום להסתמך על גברת אזולאי כמקור אמין. כשיש מחקרים שנעשים ע"י חוקרים בעלי שם, שטוענים את ההפך, כששר האוצר, ופקידי משרדו טוענים את ההפך, כאשר האינטרס שלהם הוא מובהק, ברור שאעדיף את המקורות היותר אמינים. היית יכול להסתמך על מקורות *אמינים*, בחרת להסתמך על מקור יחיד ולא אמין כלל. ב) נו באמת, היא פגשה אנשים מאד מסויימים, שלא יכולים להחשב בשום צורה למדגם מיצג. זה דומה למצב בו כל הניסויים במעבדה באפריקה תגלה שכל הדובים שחורים, ומכאן תסיק שאין דובים לבנים בקוטב או בכלל. ג) ועדיין, האמירה הזו לא מספיקה למסקנה שלך. ד) לא התחכמות, נסיון לעדן את צורת הדיבור. דיבור בצורה יותר עדינה, יהיה יותר מדוייק, יראה יותר חכם, וישיג את אותן מטרות. ה) אדם שמסרב לקבל הצעת עבודה מלשכת האבטלה, לא יקבל את דמי האבטלה (אלא אם כן יש לו סיבות כמוצדקות, כמו שמוגדרות ע"י החוק), מאחר שאנחנו מדברים על אנשים שמקבלים דמי אבטלה (אחרת מה אתה רוצה מהם), ברור שהם לא סירבו לקבל הצעות עבודה רלונטיות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב,לקח קצת זמן. יש מבחנים, מה לעשות. אז ככה - א) לקחתי את אילנה אזולאי כדוגמא כי היא אמרה דבר שמנוגד לאינטרסים שלה, אז יש יותר סיכוי שיהיה נכון. אם סטאלין היה אומר שהקומוניזם נכשל, אני בטוח שהרבה אנשים היו מציינים זאת, אף על פי שמדובר באדם מאוד לא אמין. הדברים שלה בלבד לא מוכיחים כלום, הם בסך הכל עוד עדות. ב) לי נראה שמי שמוכן לגור בחום באוהלים יהיו דווקא אלה שמצבם מאוד קשה. אני לא זוכר שראיתי בטלויזיה צפוניות חד הוריות מצפון תל אביב או רמת השרון, אף על פי שיש שם לא מעט חד הוריות. ג) זאת דעה שמקובלת על אנשים רבים על סמך ההתנסות שלהם בחיי היום יום במדינת ישראל. וזאת לא היתה אמורה להיות הוכחה בפני עצמה, אלא סיכום של הסעיפים האחרים. ד) לא התחכמות, או קיי. ה) אתה בטוח שאתה חי פה ? התחכום של הישראלים בכל בנוגע להמנעות מעבודה מגיע לרמה של גאוניות. לא צריך לסרב. אפשר לגרום למעסיק להבין שהוא לא רוצה אותך. קראתי פעם בעיתון שברהט, מהמובילות באחוזי מקבלי הבטחת הכנסה, המנקים העירוניים הם עולים חדשים מרוסיה. הדבר הוגדר כ"עניין של כבוד". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. המשפט האחרון שלך מספק בהחלט את מה שרציתי להשיג מהדיון. ב. אולי, אבל המצב הקשה הוא לא המאפיין היחיד, ובכל מקרה, לא מדובר על מדגם מייצג. ג. דעה שמקובלת על הרבה אנשים בישראל היא עדיין רק בגדר דעה שמקובלת על הרבה אנשים בישראל. ה. לצורך הדיון, אני מסכים שיש אנשים שמתחמקים, אבל ללא קשר למספרם, אני חושב שזאת תהיה התעלמות מהמציאות מצדך לטעון שכל האנשים מתחמקים, ולכן הפתרון הוא לא להעניש את הכלל (ללא קשר לגודלו), אלא את הפרטים החוטאים. או במילים אחרות, אני מסכים שצריך לנסות ולצמצם את אפשרויות ההתחמקות, ובכלל לא מסכים שבגלל שחלק מהאנשים מתחמקים, צריכים הילדים של כל המובטלים לרעוב. אני בהחלט חי פה, ולכן אני לא מרשה לעצמי להתעלם מהבעיות הכלכליות האמיתיות של החברה הישראלית. דווקא מי שטוען שהדיבורים על זה שאין עבודה הם הבלים, הוא זה שנראה לי כמתחמק מהמציאות. אין עבודה לכולם, ולדעתי, המדינה צריכה לספק רשת ביטחון כלכלי שתאפשר לאדם שלא מצליח למצוא עבודה אמצאי מחייה אלמנטרים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם אין עבודה לכולם, למה להעניש את מי שאינו מוכן לעבוד? לו היה מחסור בידיים עובדות, ופלוני היה מבקש תמיכה, היית יכול לשלוח אותו לעבוד לפרנסתו. אם נגזר(?) ש10%(1) מכוח העבודה הפוטנציאלי יהיו מובטלים, למה להעניש את מי שאומר חלקו את מעט מקומות העבודה למי שמעוניין לעבוד, ואילו אני אתכבד ואשב בביתי? האם כפיית אבטלה על מי שמעוניין לעבוד, מצד אחד, וכפיית עבודה על מי שאינו חפץ בכך, מהצד השני, עדיפה? ___ (1) היינו מתים |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
להעניש צריכים את מי שעובר על החוק. אין עבודה לכולם, אבל זה לא אומר שכולם לא צריכים לנסות ולחפש עבודה. אם היחס בין מספר האנשים שלא רוצים לעבוד למספר האנשים שרוצים לעבוד היה דומה ליחס בין מספר העובדים שהמשק צריך ויכול להעסיק, למספר האנשים שהמשק יכול לפרנס ללא תרומה מצידם היה דומה, אולי הרעיון שלך היה נכון. לצערי, היחס לא דומה כלל. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |