|
||||
|
||||
אני מסכים עם כל מילה. ואגב, איך בעצם הצליחו מספר קבוצות דתיות לגנוב לנו את היהדות, לנכס אותה רק לעצמם? בעצם, התנ"כ הוא הספר של כולנו ולא רק שלהם, ואם היינו כולנו הולכים לבית-כנסת אז בית הכנסת לא היה הופך ל"קן מזמזם של צרעות" (ככה חבר שלי אומר כל פעם שהוא עובר בערב שבת ליד בית הכנסת שליד הבית שלו). מי שמלין על התכנים של היהדות בימנו - צריך לבוא בטענות כלפי עצמו על שלא מילא בתוכן משלו את היהדות, והשאיר אותה ריקה לריקים ופוחזים. |
|
||||
|
||||
אני לא מסכים עם כל מילה. ליהדות בימנו לא חסרים תכנים. החבר שלך טועה, ליהודי לא מאמין אין מה לחפש בבית כנסת יותר משלאמריקאי לא מאמין יש לחפש בכנסיה. עזוב את אנשי האמונה לנפשם. |
|
||||
|
||||
הרבה חברים שלי בברקלי, שאינם נוצרים מאמינים, הולכים לכנסייה ביום ראשון בשביל תחושת הקהילה, בשביל החברים, ועוד. עבור חברים שהם יהודים דתיים, בית הכנסת ממלא פונקציות קהילתיות כשם שהוא ממלא פונקציות דתיות. אפשר למצוא קהילה וחברים בהרבה מקומות - לא חשוב מה היה הייעוד שלהם מלכתחילה. אני הכרתי המון חברים בכנסים מקצועיים. מה מותר בית הכנסת ממקומות אחרים? |
|
||||
|
||||
הטענה לא היתה שלבית כנסת אין ערך קהילתי. הטענה היא שלאום בריא לא מסתמך על יצירת קהילה באמצעות מרכזי דת וסגידה. לאום בריא לא מתפורר ברגע שאנשים משאירים את בית הכנסת לאנשים מאמינים. הלאום מאפשר את הפולחן הדתי, אך לא רצוי שהוא יהיה מושתת עליו בהווה (נקודות השקה היסטוריות, וסמלים שעברו תהליך של חילון, זה דווקא בסדר). במילים אחרות: מבחינת הלאום, בית הכנסת הוא פשוט *עוד* מקום בעל אספקטים קהילתיים ולא *ה*מקום. אין לבכות על שהשארנו את בתי הכנסת בידי אנשי האמונה, אלא להיפך (יש "לבכות" על האפולוגטיקה שמופיעה בתגובה 160718 שמסתכלת אחורה בהתנצלות ומקוננת על איך שהשארנו את בתי הכנסת לאנשים דתיים בלבד). תכנים יהודיים הם לא פחות יהודיים1 רק בגלל שהם לא במסגרת דתית. ________ 1 דובי יכול להכניס "תכנים ישראליים ממוצא יהודי" במקומות הראויים. ככה זה פשוט יותר קצר ולא פחות מדויק, לדעתי. |
|
||||
|
||||
אילו תכנים יהודיים ייחודיים (כלומר, לא אוניברסליים) שאינם קשורים לשמירת מצוות (או לפחות שמירת מסורת) אתה מכיר ? עד כמה שזכור לי, היהדות מופרדת מהרבה דתות וקהילות אחרות ע"י חובת ביצוע טקסים מסויימים, בבית הכנסת ובבית. |
|
||||
|
||||
הסיבה שמספר קבוצות דתיות הצליחו לגנוב לנו את היהדות ולנכס אותה רק לעצמם היא באשמת ממשלות ישראל לדורותיהן שטיפחו את הזרם האורתודוקסי כביטוי הלגיטימי היחיד של היהדות והפכו את אורח החיים והגדרת האזרחות במדינה ליותר ויותר דתיים, כמו לדוגמא השינוי שעבר חוק השבות במהלך השנים מהגדרה חילונית להגדרה דתית אורתודוקסית. |
|
||||
|
||||
אופס, התפלק לי... (תגובה 151011) |
|
||||
|
||||
מה היה קורה לולה היו הממשלות מטפחות וכו'? |
|
||||
|
||||
אולי היה יותר קל לנשום כאן... |
|
||||
|
||||
אבל איך היה העניין משפיע על הניכוס וגו'? |
|
||||
|
||||
חוק השבות מאפשר התאזרחות לכל מי שיכול להוכיח שהוא בן או נכד ליהודי. (ואין נפקא מינה אם מצד האם או מצד האב) או במילים אחרות, חוק השבות הישראלי לא השתנה והוא אינו על פי חוקי ההלכה. |
|
||||
|
||||
שים לב לתיקון מ1970: "... להוציא אדם שהיה יהודי והמיר דתו מרצון." ו"לענין חוק זה, "יהודי" - מי שנולד לאם יהודיה או שנתגייר, והוא אינו בן דת אחרת". |
|
||||
|
||||
אנחנו מדברים על חוק השבות, לא על חוק מיהו יהודי. מי שהוא בן או נכד ליהודי רשאי להתאזרח בארץ, גם אם אינו יהודי על פי ההלכה. לגבי מיהו יהודי, בחוק השבות המקורי לא היתה שום הגדרה, חילונית או דתית. ההחלטה שלצורך חוק השבות יהודי מוגדר ע''פ ההלכה היא בפרט לא ''שינוי שעבר חוק השבות במהלך השנים מהגדרה חילונית להגדרה דתית אורתודוקסית''. |
|
||||
|
||||
למיטב ידיעתי הגדרת "יהודי" על פי חוק השבות איננה רק לגיור על פי ההלכה: בג"צ 5070/95 נעמת והתנועה המסורתית נ' שר הפנים |
|
||||
|
||||
חוק מיהו יהודי הוא חלק מחוק השבות. נכד ליהודי יכול להתאזרח בארץ, נין ליהודי לא יכול, *אבל*, נין ליהודיה יכול (משום שלפי ההגדרה, סבו היה יהודי) ז"א ההגדרה ליהודי בחוק השבות היא ההגדרה הדתית, הזכות להתאזרח ניתנת גם לילדים ונכדים של יהודים, אבל רק יהודים *לפי ההגדרה הדתית*. התיקון מ1970, הוא כן תיקון לחוק השבות (שמו "חוק השבות (תיקון מס' 2), תש"ל - 1970"), ולכן בהכרח שינוי שעבר חוק השבות. התיקון מ1970 כן מתאים את ההגדרה ליהודי מהגדרה חילונית להגדרה דתית אורתודוקסית ("מי שנולד לאם יהודיה או שנתגייר, והוא אינו בן דת אחרת"). לכן המשפט האחרון שלך לא נכון. |
|
||||
|
||||
מהי ההגדרה החילונית שקדמה להגדרה הדתית? באיזה חלק של חוק השבות היא מוגדרת? |
|
||||
|
||||
לא היתה הגדרה, והפרשנות ניתנה לבתי המשפט *החילוניים*. חקיקת החוק היא העברת הסמכות מבתי המשפט לרבנים. הטענה שלך דומה לטענה שחוק איסור נסיעה בשבת (2005, תשס"ה), הוא לא שינוי שתעבור מערכת החוקים הישראלית מחקיקה חילונית לחקיקה דתית אורתודוקסית מהסיבה שלפניו לא היה חוק איסור נסיעה כלל. |
|
||||
|
||||
התיקון שציטטת, אשר שולל התאזרחות תחת חוק השבות ממי שהיה יהודי והמיר את דתו מרצון, הוא חיזוק של ההגדרה החילונית דווקא. היהדות הדתית רואה גם במי שהמיר דתו- יהודי. |
|
||||
|
||||
זה שזה מנוגד לראיית עולם דתית מסוימת, זה לא אומר שזה מחזק הגדרה חילונית(secular). זה אולי מחזק את ההגדרה של כמה חילונים מאוד מבולבלים, שלא מבינים את הצורך בהפרדת לאום (ובעיקר מדינת לאום) מהגדרות דתיות. ברגע שהמרת דתו של אדם קובעת את יהדותו, מן הבחינה הלאומית, ההגדרה היא הגדרה דתית לחלוטין (גם אם זו הגדרה דתית קצת שונה מההגדרה הדתית ה"רגילה"). |
|
||||
|
||||
בנוסף לתגובה 161315, כשבודקים כיוון של שינוי, צריך להשוות את המצב החדש למצב שקדם לו, ולא לבדות את המצב החדש אל מול האידיאה שבסוף הדרף. ברור שגם המצב היום רחוק מהאידיאה של מדינת הלכה, אבל עצם זה שהוסיפו בחוק קישור חד משמעי בין הדת היהודית להגדרתו של אדם כיהודי, היא צעד משמעותי בכיוון החקיקה הדתית, ומנוגד לחקיקה החילונית. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |