 |
|
 |
||
|
||||
 |
מאז הגיליון האחרון של "אוקאפי" 1, דף הפתיחה של האתר הפך להיות הרבה פחות נגיש, ולא רק לעיוורים. פניתי בנושא לעורכת האתר, טלי וישנה, והיא נתנה לי את כתובת האימייל של מתכנת האתר. הוא הגיב לפנייתי ושאלותי בצורה בוטה ודווקאית (למשל, "אם אתה לא רואה, איך אתה בכלל קורא את מה שאני כותב?" וכיוב'). הוא טען שבשביל קהל יעד של עיוור 1 לא שווה לו להתאמץ להנגיש את האתר. יובל רבינוביץ לקח על עצמו להנגיש את הגיליון הנוכחי של "אוקאפי" ועשה זאת תוך פחות משעה. מצ"ב ההתכתבות המלאה, ללא צנזורים, ע"מ שתוכלו לשפוט בעצמכם. אודה לכם על תגובותיכם, וסליחה על אורך התגובה... גידי אהרונוביץ: היי מיצטער על שגיאות הכתיב שמי גידי ואני עיוור האתר החדש של אוקאפי לא נגיש לציבור העיוורים ואני כותב באתר האם תוכל לעזור בהנגשתו גידיי ------------------------------------------ משה סרבטקה: אם אני כותב לך תשובה, איך אתה קורא אותה ? ------------------------------------------ גידי אהרונוביץ: aהיי יש לי צג ברייל שמחובר למחשב. טיפה פרטים על נגישות אתה יכול לקבל באתר הבא חשוב לי להנגיש את האתר כאני כותב בו וזה מוזר שאני לא יכול ליקרוא את האתר שבו אני כותב עוד פרטים עלי ניתן לימצוא ב מאמר שכתבתי לאייל הקורא דיון 1033 לגבי איך עושים את זה אשמח אם תיצור קשר אם שוש XSLF@XSLF.COM אשמח אם תוכל לעזור ושוב התנצלות על שגיאות הכתיבגידי ------------------------------------------ גידי אהרונוביץ: היי אשמח אם תוכלו לעזור לי בנוגע להנגשת האתר של טלי ו משה הנה חלק מהתשובות ------------------------------------------ יובל רבינוביץ: גידי, לא כתבת את כתובת האתר שבהנגשתו אתה מעוניין. יובל. ------------------------------------------ טלי וישנה: גידי אהרונוביץ: היי, יובל, הכתובת של אתר אוקאפי הלא-נגיש בעליל: www.okapi.co.il יובל רבינוביץ:------------------------------------------ האתר בנוי במסגרות, ואין תימה שעיוורים אינם מצליחים לגלוש בו. יתרה מזו, לעתים הכתוב חורג מהמסגרות, במיוחד אם החלון צר, ואז גם הגולשים הרואים מאבדים חלק מהתוכן. חלקו העיקרי של עמוד השער, הנראה לכאורה כטקסט, הוא קובץ פלאש. המבנה הזה אינו מחוייב המציאות, אך כדי לשנותו יש לבצע שינויים מרחיקי לכת באתר. היות שהמאמרים עצמם כתובים בעברית לוגית, לא אמורה להיות בעיה לקרוא אותם (פרט לחלקים המנוקדים. על כך יהיה קשה יותר להתגבר). אני מציע לאפשר גם כניסה צדדית לדפדפני בראייל ודפדפני טקסט אחרים, לגירסת האתר ללא מסגרות. אמנם - העידכון של עמוד הפתיחה יבוצע באופן ידני בכל חודש, אך מדובר בעידכון סטנדרטי של דף HTML פשוט ביותר. דף הפתיחה הצדדי יקשר רק לתוכן הטקסטואלי ולא למערכת המסגרות. אפשר לעשות בתוכו את כל הניווט, היות שממאמרי התוכן אין קישורים עמוקים נוספים אל תוך האתר, ולכן כל לחיצה על כפתור ה-Back של הדפדפן תחזיר את הגולש לניווט. אם מנהלי האתר רוצים לשפר את עבודתם, ניתן להוסיף לכל מסמך פס ניווט פשוט, שיהיה בלתי נראה במערכות הלא טקסטואליות. הנגשתי את גליון מספר 5 לעיוורים. כדי לקרוא אותו, יש לגלוש לכתובת http://www26.brinkster.com/yovalr/okapi/okapi5.htm . יובל רבינוביץ. ------------------------------------------ גידי אהרונוביץ: תודה על הנגשת אוקאפי זה עובד מדהים חבל שאיין עוד כמה אנשים כמוך בארץ המזויינת הזאת. ------------------------------------------ יובל רבינוביץ: גידי, יצרתי עוד גירסה. היא קצת יותר מתוחכמת בכך שהיא משמרת את מבנה עץ הנתונים של דף הכניסה באוקפי. הייתי רוצה לדעת איזו גירסה עדיפה מבחינתך. הגירסה הראשונה: http://www26.brinkster.com/yovalr/okapi/okapi5.htm הגירסה הנוכחית: http://www26.brinkster.com/yovalr/okapi/okapi5b.htm יובל ------------------------------------------ טלי וישנה: וואו, תודה על כל ההשקעה. טלי ------------------------------------------ יובל רבינוביץ: אין בעד מה. עשיתי טעות בגירסה האחרונה, ותיקנתי אותה. אם לא בדקת אותה בדקות האחרונות, ראית את הגירסה השגויה. כדאי לרענן את המסך. יובל ------------------------------------------ טלי וישנה: אוקיי. אני ארפרש. עוד מעט אני חוזרת ארצה, ואני אוכל לדבר עם המתכנת שלנו ולהבין מה הכוונות שלו, ולא רק דרך אמייל ------------------------------------------ גידי אהרונוביץ: היי הגירסה הראשונה יותר טובה אבל איין באף אחת מהגירסאות הפניה לפורום של אוקאפי כך שלא ממש מצאתי איפה להגיב על היצירות גידי ------------------------------------------ גידי אהרונוביץ: חבל שמתכנת האתר לא עונה לי על כל הדברים יובל הגירסה הראשונה יותר נוחה לי הדבר היחידי שחסר לי זאת הפניה לפורום של אוקאףי ועכשיו אחרי שגיליון מיספר 5 נגיש מה הלאה? האם טלי או המתחנת יוכלו לעשות את זה באופן קבוע? אגב כמה חברים שלי טוענים שיש בעיות אם נגישות האתר גם לאנשים שאיינם עיוורים. גגידי ------------------------------------------ יובל רבינוביץ: גידי, שלום. הוספתי את הפורום לגירסה הנוחה לך. באתר אוקפי המקורי, הפורום נפתח תמיד בחלון חדש. לא הבנתי מדוע בחרו לעשות זאת כך, ובגירסה שכתבתי הפורום נפתח באותו חלון, כמו שאר מרכיבי האתר. יתכן שבחירת המתכנת קשורה לכך שכדי לחזור מעומק הפורום לעמוד הראשי כשהכל באותו חלון יש ללחוץ מספר פעמים על Back. בכל אופן, אם יש יתרון לכך שהפורום יעלה בחלון חדש, הדבר קל מאד לביצוע. הגירסה הנוחה לך היא קלה לתיחזוק. ודאי שכל מי שעוסק בתיכנות אינטרנט יוכל לבצע זאת. למעשה, זה יהיה לו יותר קל מאשר לי, היות שרשימת הקישורים של כל חודש ממילא נמצאת בידיו (אני נאלצתי להעלות כל אחד מהסיפורים כדי לוודא את כתובתו) והקישורים הם מקומיים לאתר (ולפיכך קצרים יותר. הם קישורים יחסיים, ואני השתמשתי בכתובות המוחלטות הארוכות). כפי שציינתי בהתחלה, אכן יש פה ושם מצבים שבהם התמונה המוצגת לגולש הרואה אינה מכילה את כל המידע. עמוד הפתיחה של אוקפי המשמש גם לניווט הוא אכן נאה מהבחינה הויזואלית. עם זאת, אני הייתי בונה אותו לגמרי אחרת (וכנראה הרבה פחות יפה ויותר שימושי). הבעיה שלי מבחינת השימושיות היא שבכל שלב תופס התוכן הממשי חלק קטן מהמסך, בעוד שחלקים גדולים מוקדשים ללוגו ולניווט. הלוגו גם לא נגלל למעלה כאשר גוללים את המאמר הנבחר, אלא אם ניגשים לסרגל הגלילה החיצוני של האתר. אין ספק שבצורה זו המראה היפה נשמר והגולש מודע כל הזמן לכך שהוא באתר אוקפי. אני אינני אוהב זאת. לו אני הייתי בונה אתר דומה, היה כל מסמך מכיל למעלה את הלוגו ואת עזרי הניווט, ועם קריאת המסמך וגלילתו, הם היו נגללים החוצה מהמסך, בדומה לכל מסמך אינטרנט רגיל. יש מקרים שבהם אין מנוס משימוש במסגרות. באתר אוקפי לא מצאתי לכך הצדקה. יובל. ------------------------------------------ משה סרבטקה: גידי ויובל שלום. הערת שלא ענית על הרבה מהדברים, אולם השאלה היחידה שקיבלתי ממך היא האם אני יכול להנגיש את האתר לעיוורים, דבר שיובל עשה באופן די משכנע. (לי אישית קשה לבדוק, מאחר ואתה כנראה הקורא העיוור היחיד שלנו עם צג ברייל, אבל מתשובתך הבנתי כי העסק עובד). האתר בנוי במסגרות מאחר והדבר פותר שתי בעיות. הראשונה, היא שאין צורך לעדכן בסביבות ה-20 קבצים בכל מהדורה, כמו שיובל מציע. אני בהחלט לא הולך לשנות את המבנה מאחר והאלטרנטיבה מציגה אינספור בעיות, הקטנה בהם היא אכן הויזואליות של האתר, והגדולה היא בעיה של עדכון מהדורות. מסגרות היא גם הדרך המקובלת לטפל באתרים מסוג זה, ואני מציע שתבדוק אתרים דומים או לפחות תעסוק בקצת מחקר בנושא. הפורום עולה בחלון נוכחי מאחר וזוהי החלטת העורכת. אנא דברו איתה על הנושא, מאחר ודעתי בנושא נייטראלית. טענה נוספת שלך היא בעיות נגישות נוספות הבאות מאנשים שאינם עיוורים. אם יש לך טענה ספיציפית, אנא העלה אותה ואני אנסה לפתור אותה, אבל בהיעדר טענות ממשיות ההערה הזאת מיותרת. בקשר להנגשת המהדורות הבאות אנא הפנה את הטענה לטלי, מאחר ומבחינתי, אין צורך לבנות אתר נוסף לאוכלוסיית העיוורים המהווה למיטב ידיעתי, אדם אחד. אל תבין שאני דוחה את הבעיה שלך, אבל יש לי רעיון שונה לגישה לבעיה. אני לא באמת יודע מה הדרישות שלהצג שלך, אבל הבנתי מהתשובות של יובל (עוד פעם, לא טרחת להסביר לי מה הבעיה, אלא פשוט עקפת אותי וטיפלת בה, לכן אנא אל תבוא בטענות) שהבעיה היא במסגרות. אני מוכן להסביר לך את מנגנון המסגרות, ואתה תוכל לעלות לכל דף בצורה ידנית, עם ה-url הספיציפי שלו. משה ------------------------------------------ יובל רבינוביץ: ראשית, הפתרון שהראיתי דורש עדכון של קובץ אחד לכל גליון. לא עשרים. הצעתי גם שהמאמרים עצמם יכללו רכיב קבוע נוסף. יש להניח שהמאמרים נשלחים אליכם כקבצי וורד, ולכן ממילא אתם מוסיפים רכיבים קבועים בזמן ההפיכה ל-HTML. גם ללא הפעלת הפתרון הזה האתר נגיש לעיוורים ויש לעדכן רק קובץ אחד בכל גיליון. לעניין הבעיות שיש לרואים בשיוט באתר: חלון התוכן העיקרי נקבע לרוחב של 540 פיקסלים. בתוכו יש תוכן משתנה. מקורו של חלק ממנו באתר. חלקים אחרים מגיעים ממקומות אחרים, והם אינם מחוייבים לרוחב הזה. גולש המעלה את הקישורים מתוך YNET, למשל, חייב להתחיל לגלול גם אופקית. זאת ועוד: קביעה נוקשה של רוחב חלון התוכן גורמת לאתר להיראות לא נוח בצגים צרים, ומצד שני אינה מנצלת היטב את יכולות הצגים הרחבים. בחלון שרוחבו פחות מ-750 פיקסלים יש לגלול גם אופקית כדי להתמצא באתר. את המאמר על 'אורה הכפולה' לא הצלחתי בשום פנים להעלות ללא נוכחות סרגל גלילה אופקי. זה מה שמתרחש כאשר הדפדפן מנסה להתאים מסמך שעבר תרגום HTML אוטומטי של תוכנת וורד לחלון שרוחבו קבוע מראש. כשהרצתי גירסה של האתר במסגרות גמישות, ראיתי שהמאמר נראה היטב רק כאשר מוקצה לו רוחב של 620 פיקסלים. בכלל, גם בחירת אופציית ההפיכה האוטומטית של וורד ל-HTML אינה מומלצת ממספר סיבות. די בכך שנאמר שבצורה זו גודל האותיות אינו ניתן לשינוי על ידי הגולש. יש גם מגרעות אחרות. כאשר גולש מגיע למאמר דרך הקישורים בעמודת הניווט שמימין, כדאי שלא יחזור חזרה דרך לחיצה על Back. הניווט מהעמודה מעדכן גם את מסגרת הכותרת וגם את מסגרת התוכן, אבל החזרה אחורנית משנה את תוכנם בנפרד, ולא בו-זמנית. כך מתרחש מצב שבו הכותרת אינה מתאימה לתוכן. אינני מסכים ש"מסגרות היא הדרך המקובלת לטפל באתרים מסוג זה". לא הבנתי בדיוק כיצד יש לסווג את האתר, אך אתרי תוכן המתעדכנים תקופתית אינם זקוקים בדרך כלל למסגרות. עם זאת, אינני מכיר אתרים אחרים שעיסוקם שירה וספרות, כך שיתכן שאני טועה בנקודה זו. יובל ------------------------------------------ משה סרבטקה: "רכיב קבוע" באמת נשמע נחמד, אבל אין לשכוח שיש להוסיף אותו בצורה ידנית לכל קובץ html, המונים בערך 20 קבצים. זה בדיוק הסיבה שהמציאו מסגרות, על מנת להפוך את הרכיב הקבוע לקבוע, ולבטל את הצורך בהוספה ידנית. קישורים כמו ynet אמנם בעייתים כאשר קבעתי את תא הטבלה המרכזי לגודל קבוע, אך הפיתרון היחידי לזה הוא לפתוח את הקישור בחלון חדש, דבר שנפסל רעיונית. קביעת החלון בגודל משתנה תפגע בעיצוב ע"י שינוי תאי טבלה אחרים על חשבון זה. בנוגע למשתמשים בחלון שרוחבו קטן מ-750 פיקסל, הרשה לי לצטט ידיד טוב שלי וחבר המערכת עודד: "מי שקורא עיתון בגשם, שלא יתלונן שהאותיות מטושטשות". לא ברור למה הנך מעיין בקטעי ספרות בחלון קטן כזה. המשתמשים היחידים שעדיין עובדים ברזולוזיה הקטנה מ-600X800 (סטנדרט של ciw) מתבקשים לעבור למאה ה-20, אם לא ה-21. במאמר של אורה הכפולה קיימת בעיה נקודתית, מאחר וקובץ ה-word שהוגש לי נוצר במהדורה ישנה של התוכנה, ועדיין לא התקבל קובץ מעודכן. בקשר לבעיית ה-back, אתה מוזמן להעלות פיתרונות יצירתיים, או להשתמש בסרגל הניווט. זאת מטרתו. ולבסוף, סוג אתר לא נקבע ע"י תוכנו אלא ע"י הצרכים הטכניים שלו. אתר הנדרש להתעדכן בצורה גורפת הוא אתר שהשימוש במסגרות הוא מתבקש בו. חבל לי ש"אינך מסכים" עם צורת הבנייה, אבל לא אתה נדרשת לבנות את האתר. עצתך נלקחה לתשומת ליבי, אבל לא העלית נקודה ששינתה את דעתי בנושא. ------------------------------------------ יובל רבינוביץ: אוקיי, אנסה לשכנע אותך שאתה טועה. האם הקבצים מגיעים אליכם בפורמט HTML? אני מאמין שלא. אתם ממירים אותם ל-HTML ומוסיפים לכל אחד מהם מקטעי head ו-body, תגי תצוגה וכיוצא באלה. בין שאר הפעילויות הנדרשות, הדבקת קטע קבוע לראש המסמך אינו פעולה חריגה. בינינו, עידכון של 20 קבצים בחודש ימים נראה לי פעולה סבירה. אני מבטיח לך שבאתר שלי אני לא מעדכן פחות מזה. לעניין רוחב החלון: דווקא בשל הגל הטכנולוגי הגואה, אינך יכול להניח שום הנחות לעניין תקני רזולוציה בתצוגה. האם בדקת כיצד האתר נראה ב-PDA (פאלם פיילוט ודומיו)? האם בדקת כיצד האתר נראה על מסך גרפי של טלפון סלולרי המחובר לאינטרנט? מי לידנו יתקע שהדבר החם של השנה הבאה לא יהיה קריאת מאמרי אוקפי משעון יד המחובר לאינטרנט או מ-Gameboy? אנחנו כבר יודעים שהאתר אינו מוצג כהלכה על צג ברייל, למרות שמסמכי התוכן הפנימיים מוצגים בו היטב. מדוע לוותר מראש על מי שיש לו צג מחשב ישן? מדוע לוותר על מי שפותח חלונות רבים בו זמנית ואינו מעוניין שדווקא החלון של אוקפי ימלא לו את כל המסך? אמרת שמסגרות הומצאו כדי להפוך "רכיב קבוע לקבוע". אודה לך אם תוכל להצביע על אתר תוכן לא-קיקיוני המשתמש בפתרון הזה. האמת היא שאני מכיר אתר אחד כזה. זהו האתר של רכבת ישראל. דווקא שם נראה לי שהיעדר הנגישות לדפדפני טקסט הוא על גבול האי-חוקיות. אנא, מצא אתר אחר. לעניין כפתורי הניווט: אחד מהכללים הצריכים להנחות את מי שרוצה שהאתר שלו יהיה ידידותי לגולש הוא להימנע מלהפתיע את הגולש. סרגל הניווט הוא רק אחת הדרכים לנווט האתר. כפתורי הניווט בסרגל הכלים של הדפדפן הם דרך נוספת. גולש הרוצה לחזור צעד אחד אחורנית עשוי לנסות זאת דרך כפתור Back. הוא רגיל לכך מאתרים רבים אחרים. הרעיון שדווק באתר אוקפי עליו להשתמש רק בסרגל הניווט הפנימי של האתר ולא בכפתורי הניווט של הדפדפן מנוגד לרוח האינטרנט. לעניין זה הרשה לי להמליץ בחום על ספרו של ג'ייקוב נילסן "עיצוב ממשק באינטרנט": http://www.hod-ami.co.il/product.asp?catalog%5Fname=... . רוב ההמלצות שלי תואמות את המלצות הספר הזה. יובל. ------------------------------------------ ערן טרומר: Hello, יובל רבינוביץ:Regarding the addition of fixed HTML headers and footers: This can be easily automated, either in real-time (using "server-side includes" or just about any scriping engine), or by preparing the files in advance (using a simple script or batch file). One advantage of the textual HTML format is that it's very easy to process automatically. The above strikes me as far better than impairing usability and accessibility. Regards, Eran ------------------------------------------ אני מסכים לחלוטין, אך לצורך כך יש להיעזר בטכנולוגיית צד-שרת. אינני יודע אם למתכנת האתר יש גישה ל-SSI. מובן שאם יעבירו את האתר למנוע BackLash הם יוכלו לבצע כל עידכון שיעלה על דעתם. מצד שני - זה כנראה יסמן את סוף עידן המאמרים המשותפים של אוקפי והאייל הקורא. אוקפי יוכלו כבר להסתדר בעצמם... יובל ------------------------------------------ משה סרבטקה: התחלתי להתעייף מהתקשורת הבלתי פוסקת הזאת. אני לא יודע איך לך יש כל כך הרבה זמן וכוח להשקיע בלשכנע אותי לעשות משהו שאני לא הולך לעשות ממילא. רק בקיצור, כי אני לא יכול להימנע מויכוח: אני מצטער שאתה צריך לעדכן כמות כזאת זשל קצבים באתר שלך, אבל אני מצאתי דרך לעקוף אותה, והחסרונות שלה מעטים. הקבצים כן מגיעים אליי בפורמט html, או לפחות זו השאיפה. אנחנו עדיין בתהליכי ארגון וחלוקת עבודה, ולכן עריכתם מחדש היא עבודה סיזיפית ומיותרת. כמה שאני מרותק מההתקדמות הטכנולוגית, אני לא הולך לתכנן את האתר כדי שיתאים לאנשים שגולשים משעון היד שלהם, והוא בנוי לסטנדרט הקיים בשוק. כשרוב האוכלוסייה יתחילו לגלוש דרך נאנו-מוניטורים בריסים של העין, או שטות דומה, אני אשקול את הטיעון מחדש. נכון, קיימת אפשרות להשתמש בשפות צד שרת, כאשר הדרכים הפשוטות ביותר העולות בדעתי הם javascript או asp, אבל זה הרבה יותר מסובך ממסגרות, וייצור יותר אנשים המתקשים לעבוד איתם. לא לדבר בנייה מחדש של האתר. זה כבר באמת לשלוף תתוח להרוג זבוב. ------------------------------------------ יובל רבינוביץ: צר לי שאתה מתעייף. בזאת תמה ההתקשרות בינינו. יובל |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
גידי, אני מבין שצרפת את ההתכתבות המלאה. אם כך, אין לי אלא להסיק שהפניה שלך גבלה בחוצפה והתרסה בוטה שאין מקומה בבקשות מסוג זה. הבה ואסביר - שלחת למשה סרבטקה אימייל אחד, קריפטי ביותר, קצר להתמיה, ללא פניית ברכה מקובלת חוץ מ"היי" סתמי, בלי הסבר מעט יותר מפורט, ובלי שיהיה ברור שאתה אכן *מבקש* (קרי, ללא שום מילת "בבקשה") שהמתכנת ישקיע משהו לטובתך (ואולי עיוורים אחרים). אני לא מצאתי שום בוטות בתשובתו, אלא תמיהה "טכנית", כיצד עיוור מסוגל לקרא באינטרנט. אלא מאי, הוא התנסח בדיוק כמוך, בקצרה, ללא מילות נימוסין ספורות שמקובלות בהתקשרות רשמית בין "ספק שירותים" למבקשם. לאחר חילופי שני האימיילים הקצרים הללו פנית ליובל, ועוד העזת להשתמש בתואר "מזוינת" כדי לתאר את סלידתך מהתגובת אותו מתכנת, ומהיחס הכללי לעיוורים בא"י (ממה נפשך ומה הקשר, לא אבין). כתבתי תגובה מפורטת משום שאני רואה צורת התבטאות ויחס דרשני מצד "לקוחות" כרעה חולה הפושה במקומותינו*, והעניין חורה לי מאד. *החלף במיקום שנראה לך מתאים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ייתכן שאני נותן למר אהרונוביץ קרדיט שלא מגיע לו, אבל אני ראיתי פניה סתמית, תשובה סתמית ואז פניה מפורטת יותר. לאחריה מר אהרונוביץ פונה אל אחרים לעזרה. השאלה היא, כמובן, האם בין הפניה הפניה המפורטת יותר (האימייל השלישי ברשימה) מעולם לא נענתה, ומכאן התרעמותו של מר אהרונוביץ מוצדקת, או שלא ניתנה למר סרבטקה השהות להגיב כיאות כלל, ואז התרעמותו מעט תמוהה. אני, משום מה, חושב שמדובר באפשרות הראשונה, אבל מצד שני, אני בדרך כלל מנסה להניח הנחות מקלות, ונמנע מלהעליב אם איני בטוח כי הדבר מוצדק. אגב, מדובר, בסופו של דבר, בתכתובת דואל, ולכן הציפיה שלך לרשמיות נשמעת לי לא במקום, במיוחד כשמדובר בפניה בנושא נגישות למתכנת אתר. אני חושב שרוב מתכנתי האתרים, אף שיעריכו נימוס, יעריכו יותר ענייניות. הבה נחזור לניסוח של מר אהרונוביץ: "היי מיצטער על שגיאות הכתיב, שמי גידי ואני עיוור האתר החדש של אוקפי לא נגיש לציבור העיוורים ואני כותב באתר האם תוכל לעזור בהנגשתו גידי" כמה ארוך יותר היית רוצה שהדואל הזה יהיה? הוא הסביר את הבעיה ("האתר החדש של אוקפי לא נגיש לציבור העיוורים") ואת נגיעתו לנושא ("ואני עיוור" וגם "ואני כותב באתר") הוא מסיים בבקשה: "האם תוכל לעזור בהנגשתו." אוקיי, ייתכן שזה היה מנומס קצת יותר לכתוב "בבקשה." טוב. אבל כיצד מגיב מר סרבטקה? הוא לא מתייחס לנקודות שהעלה מר אהרונוביץ, אלא פשוט שואל שאלה, שעל פניה לא נוגעת כשלעצמה לעניין. בהתכתבותו עם מר רבינוביץ, רואים כי הוא לא מעוניין כלל להנגיש את האתר. מה קשר מידת ה"תודה, סליחה, בבקשה" בהודעתו המקורית של מר אהרונוביץ? מסתבר כי התרעמותו מוצדקת. אתמול ראיתי גרסה מחודשת של "12 המושבעים" הקלאסי. (לא טובה כמו המקור, ג'ק למון לא יכול להנרי פונדה) אתה מזכיר לי במידת מה את אותו מושבע 12, שונא ההיספאנים (האם היו אלה שחורים במקור? אינני זוכר), הרוצה במקור להרשיע את הנער ככלי ללחימה נגד הרעה החולה שהיא ההגירה ההיספאנית. אבל מה הקשר בין זה לבין המשפט? ומה הקשר בין האלרמיזם (היי, שוב המלה הזו) שלך כנגד לקוחות מתחצפים לבין הפניה הספציפית הזו? נראה כי ניסית להלביש עליה את דעותיך הקדומות, במקום להתייחס אליה ברצינות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היו יותר מ5 ימי שטיקה ביין ההסברים ששלחתי למשה עד להנגשתו של יובל ורק אז הוא החל להגיב תעינו בתגובות שלו ותשפטו בעצמכם זה לא שאני מבקש שיעיף את העיצוב אני רק מבקש השקעה של חצי שעה חודשית בסידור קבצים מה הסיפור. עורכי האייל יכולים לספר לכם שלהנגיש את האייל לעיוורים לכך הרבה יותר זמן וגם יובל יכול להגיד את אותו הדבר על ארץ הצבי ששהוא כבר לא פרה כי הוא נגיש |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בחודש הבא בגיליון אוקאפי יתפרסם מאמר ביקורת על האלבום החדש של אסתר שמיר מאת גידי אהרונוביץ אני לא יכול להגיע למאמר כדי ליקרוא אותו מיתוך האתר האם זה הוגן? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראשית לא התעצבנתי על תשובתו לגבי יכולת הקריאה שלי שנית שלחתי לו מייל שלו ממש ברור לי למה הוא לא כאן אם קישורים לאתרי הנגשה והסברים מלאים על איך זה עובד. כשראיתי שאיין מצידו הענות שלחתי את זה לאנשים שחשבתי שיההיה להם פיטרון ואכן צדקתי אוקי אולי לא ניסחתי לכתב מקובל אבל ממתי אני מנסח מכתבים ודברים באופן מקובל עד היום אנשים שפניתי אליהם הגיבו בצורה טיפה יותר חיובית מאשר המתכנת ההוא. מה שבאמת מכעיס זה שהאיש הוא אומן פלאש לפי אתר אופאפי והוא לא ממש מוכן לותר על יצירת האומנות שלו אף אחד לא ביקש ממנו לותר יש נם פיטרונות ליובל זה לקח בסביבת שעה להנגיש אז למתכנת האתר זה היה יכול לקחת 30 דקות כל מה שאני בא להראות כאן זה עד כמה אנשים לפעמים כל כך מקובעים ולא מוכנים לצאת מהמיסגרת שלהם ועד כמה הם מוכנים להטבתא באופן מוגזם ומעצבן רק על מנת לא לשנות טיפה התכתובת הזאת עוברת במילים השונים כל השבוע על מנת שאוכל לימצוא פיטרון או ו עלמנת שאוכל לשכנע את משה שלהקדיש חצי שעה חודשית להנגשת אתר זה לא עסון _______________ צג הברייל שלי עם יותר נקודות שלא מתפקדות ועוד מבקשים ממני לכתוב כהלכה |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בתור מי שכבר הזדמן לו לפנות למתכנת של אוקפי, אני יכול להצהיר שהתגובות אינן יותר טובות כאשר הפניה היא מנומסת ומפורטת. אני התלוננתי שעבור מי שגולש בפורמט 800X600, צריך לגלול למטה כדי לראות את רשימת היצירות אחרי שמקליקים על שם מדור מסוים - וזאת בלי שתהיה שום אינדיקציה לכך (בד"כ כשאני מקליק על לינק אני מצפה לשינוי כלשהו על המסך, וכשכלום לא קורה אני מניח שיש בעיה בלינק, לא שאני צריך לגלול למטה). המלצתי להוסיף לממשק הפלאש הקיים אנימציה של חץ שיצביע כלפי הריבוע בו מופיעה רשימת היצירות. התשובה הבוטה שקיבלתי, כמו בתכתובת שגידי ציטט, התייחסה לכך שאני צריך להצטרף למאה ה-21, שאף אחד לא משתמש ברזולוציה שלי ושאין שום סיבה שבעולם שהמתכנת הנעלה יקדיש דקה וחצי למען האיש הבודד ביקום שמשתמש ברזולוציה כזו. ניסיתי להסביר לו שאני גולש בעזרת לפטופ עם מסך של 12 אינץ', ולפיכך רזולוציה גבוהה יותר תהיה בפירוש בלתי נוחה, אבל חלפו עוד אי אלו אימיילים עד שכבודו הסכים להוסיף את החץ המסכן ההוא, וזאת בלי התנצלות על הבוטות שקדמה להסכמה זו. ראוי לציין שגם החץ הזה הוא פשרה - אני חושב שהעיצוב הנוכחי הוא לא נוח, בלתי מתחשב בקוראים, ומצביע יותר מכל על אי הבנה של המדיום ושל מטרת הממשק, ועל נצחון האסתטיקה על השמישות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בפעם הראשונה שנכנסתי לאוקפי, ראיתי בדף הראשי כותרות של מדורים, ולתומי הקלקתי על אחד מהם. במקום לעבור לדף המדור, קיבלתי הודעה "יש להשתמש בתפריט הניווט". התגובה שלי הייתה כמובן ???????????? אם כבר שמו שם קישור, למה אי אפשר להשתמש בו, וחייבים להשתמש בתפריט הניווט בצד? מעצם העובדה שהגולש מקבל את ההודעה להשתמש בתפריט בצד, מראה שבונה האתר ידע שזהו מקום מתבקש להקלקה. הסתובבתי באתר עוד כמה דקות, אבל היה קשה להתרכז בתכנים מרוב כל ה"מסביב" שהפריע. לא חזרתי לאתר יותר. אולי יש שם תכנים טובים, אבל העיצוב עושה ככל שביכלתו להמאיס על הגולש את השהייה באתר. וני, מה לעשות, שייך לדור האינטרנט קצר הסבלנות, שמעדיף לוותר על אתרים שנלחמים בגולשים. לא חסרים אתרים אחרים ברשת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בידקו את שתי הכתובות הבאות - אותו אתר בשינוי גישה: www.webmail.actcom.net.il ולעומתו את webmail1.actcom.net.il
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההתכתבות הזו אינה מסתיימת כאן. שאלתי את יובל בנוגע לפתרון אפשרי. קיבלתי תשובה, ואני חושבת שהבעיה תיפתר. אבל יש טעם לפגם בלשים התכתבות שנערכה באמייל באתר ציבורי. ההתכתבות כוללת גם חלקים שאינם מקצועיים בלבד, כמו תוכניות השיבה שלי לארץ. אולי אני לא מעוניינת בפרסום פומבי שלהן? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טלי אני מיצטער שלא ערכתי כראוי את התכתובת את מכירה אותי מספיק זמן גם משיחות האימייל וגם משיחות הטלפון שלי אליך לארצות הברית כאדם שמאד מכפיד שמידע שנמסר לו ישאר בחזכת מידע בינו ובין אותו אדם בילבד. אני באמת מיצטער שלא ערכתי נכון ושאולי מידע שלא רצית יצא החוצה קבלי את התנצלותי הכנה וכשתחזרי לארץ אני אשמח לפגוש אותך ולישב את העניינים שוב התנצל |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם לא היית מעוניינת בפרסום פומבי של תוכניותייך, הייתי ממליץ להוכיח את גידי בדוא''ל. אני, לדוגמא, בכלל לא שמתי לב שאת חוזרת לארץ, ואני עוד קראתי את ההודעה. עכשיו גם מי שלא קרא את ההודעה מפאת אורכה או סתם מחוסר עניין, יודע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מרשה לעצמי לנחש1 שטלי העלתה את עניין השיבה שלה רק כדי להדגים את טענתה העיקרית, שאין זה נאות לפרסם ברבים דואר פרטי. הערה כזאת מוטב שתיעשה בציבור, שכן יש בה עניין לציבור. _____________ 1- ניחוש שמבוסס על המכתב הבא שקיבלתי ממנה: "העלתי את עניין השיבה שלי רק כדי להדגים את טענתי העיקרית, שאין זה נאות לפרסם ברבים דואר פרטי. טלי." |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |