|
אם אתה מאמין ש*אמירה* של שרון חושפת משהו מעמדותיו - אתה לוקה במעט תמימות (הייתי מזכיר עכשיו את בילינסקי, אבל הוא חושב שזה הופך אותו ל"שק החבטות של האייל", אז נניח לו), מה גם שפחות מיממה לאחר מכן הוא אמר עוד כמה דברים בקשר ליחסים עם מצרים. אני כן חושב ש*מעשים* של המצרים יכולים להעיד על כוונות ועמדות ביחס לישראל, ולמעשים אלה התייחסתי בתגובתי הקודמת. ואם כבר מדברים על תמימות - משתמע מדבריך כי אתה חושב שברק מסוגל "להביא שלום" ואפילו "אמיתי ולא קר". אני יכול רק להתפעל מאמונתך זו.
ציטוטים של סוכני-קג"ב-לכאורה מהעיתון שהביא לנו את "השרוף" הם צבעוניים בדיוק כמו העיתון בו הם התפרסמו. לכל פוליטיקאי יש תומכים לא-סימפטיים. לפחות מקארוב אינו מצביע בבחירות בישראל (או שכן?! לא קראתי).
אם התכוונת לכתוב על הממשלה כולה, היה אולי טעם לכתוב על זאבי-ליברמן, מתוך השערה שזאבי יהיה שר בממשלת שרון. אני חשבתי שהמאמר שלך הוא על שרון, האיש ש*אמר* שיפעל להקמת ממשלת אחדות, שמסופקני אם זאבי יהיה שר *בכיר* בה. זאבי דנן כבר היה שר בממשלת ישראל. האם הוא היה יותר גרוע משרים אחרים? (דליה איציק, למשל).
הסוגייה של ברק ב"צאלים" איננה "טעות", אלא נסיון להתחמק מאחריות לטעות תוך פיזור ערפל ונסיון להסיט את האחריות - או האשמה. האם באמת ובתמים אתה רואה רק "פסול מסויים" במדיניות ה"חיסולים" (אלמנתו של ת'אבת ת'אבת מספרת בראיון לגדעון לוי כי לו רצו, יכלו צה"ל והשב"כ לעצור את בעלה ולא לתקוע עשרה כדורים בגופו. מכריו אומרים כי לא היה מחבל. איש אינו טוען כי הוא היה "בדרכו לבצע פיגוע"; ב"חיסול" אחר נהרגו שלוש עוברות-אורח), ו"פסול מסויים" זה אינו הופך את המדינה לרשות טרוריסטית, ולעומת זאת התנהלותו של שרון בפרשת הטבח במחנות הפליטים היא סיפור אחר לגמרי וחמור יותר? תרצה או לא תרצה - מלבד דן מרידור ויוסי ביילין, רוב רובם של הפוליטיקאים בישראל חושבים שעל השב"כ לנקוט עינויים בחקירות, ושעל צה"ל לבצע "חיסולים".
|
|