|
ניתן להתוכח לגבי מעשיו של בן גןריון. יש הרבה מה לומר בגנותו של האיש, שאינו "חסיד אומות עולם". יש נטייה אצל בני האדם לבלבל בין אמצעים למטרות. המטרה שעמדה לעיני בן גוריון היתה הקמת מדינה. הוא היה מוכן לשלם מחיר כבד מאוד באמצעים בהם השתמש, גם מפני שהיה עם הגב לקיר, וגם מפני שלא היה לו מספיק מידע לגבי אפשרויות הפעולה השונות שעומדות בפניו. לאור זה ניתן להסביר את הפעולות שנעשו במחלמת העצמאות, שכללו גירוש ערבים. החלטות מוטעות שנעשו ב-48 עולות לנו ביוקר רב עד היום, למשל מבנה ופיזור עיירות הפיתוח. והנה בא כותב המאמר המכובד, והופך אמצעי שבו השתמש בן גוריון, למטרה, וזאת מבלי להניד עפעף. לא אכפת לכותב המאמר שמאז עברו אי אילו שנים, ושבינתיים כבר יש מדינה, ומטרתו של בן גוריון הושגה, האמצעים עדיין כשרים. יסכים איתי כותב המאמר שהמצב בארץ אינו פשוט. איני חולק על הכותב שיש מורכבות גדולה במבנה הפוליטי החברתי והגיאוגרפי של מדינת ישראל. אבל, לכותב המאמר יש פתרון קל למצב, במאמר בן 100 שורות הוא יפתור את כל בעיותיה של מדינת ישראל. אז לך שי היקר, אני רוצה לומר: השמר והזהר מפתרונות קלים למצבים מורכבים. לי אין פתרון קסם ב- 100 שורות. אני רק מאמין בהידברות.
|
|