|
||||
|
||||
ראה הכותרת. ואני חייב לציין כי אני מוצא את זה משעשע שבחרת להטיף לי על חטאיה של ארה''ב. הכותרת תקפה גם לתגובה של האלמוני להודעתך. |
|
||||
|
||||
ומשהו ענייני, יש לך להוסיף? |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
דחיה בקש היא נימוקו של מי שטיעוניו עלובים מלכתחילה. |
|
||||
|
||||
אה, כן? רגע, ואפילו תגובה 158837 לא מספיק עניינית בשבילך? הנה רעיון: אולי תכתוב מהי תגובה עניינית לדעתך, ואני בטוח שאורי ישתדל לנסח אחת. הולך? |
|
||||
|
||||
תגובה עניינית: תגובה הנוגעת לעניין. במקרה זה, לביקורת שלי כלפי מדינת ישראל, ולמסקנה הנובעת מכך. למקום מגוריי הנוכחי אין קשר לביקורת זו, מה גם שאורי הצליח להוכיח בשני מכתביו (המעניינים לכשעצמם, אולי) שהוא מסוגל לקפוץ למסקנות מרחיקות-לכת על סמך ראיות מפוקפקות מאוד ("כרעי תרנגולות", כפי שכיניתי זאת קודם). |
|
||||
|
||||
ראשית, דע על מה אתה כותב. הביקורת שלך על מדינת ישראל אינה הנושא. בחירתך היא הנושא. ככזו, צידה השני – המקום שבחרת ללכת אליו – חשוב לא פחות מהמקום שבחרת ללכת ממנו. אילו היית אומר לנו שבחרת לעזוב את ישראל הבלתי מוסרית, לטענתך, לטובת עבודה כעוזרו האישי של אסאד, נאמר, היו הכל מגחכים ואומרים "ואסאד מוסרי בעיניך?" ומה ההבדל העקרוני בין אסאד לספרד? אבל נעזוב את זה. בוא ננסה לנתח מה אתה בעצם טוען. אחרי סיבוב של זיקוק זוהי תמצית טענותיך: א. בגלל עיוותי התקשורת והמבנה המעוות מיסודו של המדינה הציונית נוצרה חברה אזרחית אטומה לסבלם של אחרים. ב. מי שממשיך לגור בישראל הוא פאשיסט חסר מצפון התורם בעצם הישארותו להמשך שלטון העוול והרצח הממוסד. ג. פעולות הפלסטינים מוצדקות לחלוטין בגלל סבלם. ד. יש לחסל את מדינת ישראל במתכונתה הנוכחית ולהקים במקומה מדינה דו-לאומית בשליטה פלסטינית. אנסה לגעת בטענות בזו אחר זו: א. בכל מדינה בכל זמן נתון רוב האוכלוסיה אטומה לסבלות הזולת, לאומנית, גזענית ובעלת נטיות פשיסטיות. מידת נאורותה של החברה בכללה נמדדת דווקא במיעוט הנמצא בה, זה המתבונן במציאות באופן אחר. במדינת ישראל, לשמחתנו או לצערנו, היה תמיד מיעוט לא גדול אך עדיין נכבד בהיקפו שראה בפלסטינים צודקים ובעלי זכות וב"ציונים" פאשיסטים גזענים ופולשים קולוניאליסטים. מפלגות כמו מק"י, מפ"ם, העולם הזה, של"י, מוקד, רץ, ומר"צ ייצגו עמדה זו במידה כזו או אחרת לאורך שנות קיומה של מדינת ישראל, עם שיעור תמיכה שנע בין 10-2 אחוז מהאוכלוסיה. זהו אחוז תמיכה נכבד למדי בעמדות הרחוקות ת"ק על ת"ק מהקונצנזוס המקובל ברוב מדינות העולם, אחוז המצביע דווקא על פתיחות ונאורות ועירות לסבלו של האחר. אני בספק אם הייתה תמיכה בשיעור דומה בפרלמנט הבריטי לארגון ה-IRA, או בקונגרס האמריקני לבן-לאדן. אינני בא לטעון שהחברה הישראלית היא אגודת מלאכים צחורי כנף שהרהור עבירה לא חלף במוחם. יש לישראל בעיות קשות, ללא ספק, ואין ספק שהג'ינגואיזם של הצהובונים הוא תופעה דוחה, אבל הקינה ההיסטרית שלך, על בסיס מדגם המורכב מששת חבריך הקרובים, רחוקה מלהיות מוצדקת. ב. האם מי שהמשיך לגור בספרד הפרנקואיסטית תוך כדי התנגדות פעילה לשלטון העריצות הוא פאשיסט חסר מצפון? האם תושב צ'ילה אחראי לפשעי פינושה? האם תושבי ליברפול אחראים להונאות ונכלי חברי הפרלמנט במדינתם? האם תושב ארצות הברית אחראי לכיבוש עיראק? האם תושב ספרד אחראי לדיכוי המיעוט הבאסקי? מותר לך לסלוד מחבריך ולבחור לגור הרחק מהם. מותר לך לסלוד גם מהחברה הישראלית בכללה. אל תכניס אותנו לעסק. ג. ו-ד. ספק בליבי אם יהיו רבים שיסכימו לטענתך (פעולות הפלסטינים מוצדקות לחלוטין בגלל סבלם) או לפתרון המוצע על ידך (מדינה פלסטינית). יש לי תחושה ברורה שפתרונך הוא מסוג הפתרונות שגם המחזיקים בהם מעדיפים שלא יתממשו. כלומר, לא כל עוד הם גרים כאן. במרחק כמה אלפי קילומטרים מסכיני הפלסטינים שיבתרו את שלל חבריך הפאשיסטים שיישארו כאן, זה כבר עניין אחר. נאורות, כמו פורנוגרפיה, היא עניין של גיאוגרפיה. חבל רק שלא תוכל לקרוא על כך ב"הארץ". |
|
||||
|
||||
נראה לי מעט מגוחך מצידך לראות בבחירה בספרד זיכוי מוסרי בנקודה זו. אחרי הכל, נוכח פשעי העבר שלה אלו של ארצות הברית כשלג יחווירו... ההבדל היחידי ביניהן הוא שכוחה של מעצמת העבר הזו תש מאז. אבל חגיגות השחרור מעול הקולוניאליזם הספרדי של העבר אסור שישכיחו את עוולות ההווה. לכל בן ספרד, ואפילו נעורת בקדקדו, ברי כי תחת כותרת הדיכוי הקסטיליאני נתונים היום שני עמים שאינם חפצים בכך. בוא נניח בצד את התיעוב חובק-כל של הקטלונים לכל מה שניחוח מדרידאי לו או הגירוש והשמדה של חלק ניכר מתושביה של הארץ. זה קרה בעבר ופנינו לעתיד. נתמקד בעם הבסקי, המדוכא גם היום באופן פעיל. כידוע לכל, ובוודאי לאדם מצפוני וסקרן כמוך, סבלו הבסקים תחת שלטון הרודנות של פרנקו (שהסתיים בשנת 1975) מדיכוי קשה ביותר. שפתם, ה-Euskara, נאסרה, אינטלקטואלים, סופרים ואנשי רוח אחרים נאסרו ועונו ותרבות הבאסקים דוכאה. להלן תיאור קצר של המדינה המלבבת אותה איווה לו מר דנבום למשכן ויחסה לבאסקים. כל השוואה בין המצב כאן למצבם של הפלסטינים היא עניינכם הפרטי בלבד, כמובן: תנועת החירות הבאסקית נקראת ETA, ראשי תיבות של Euskadi Ta Askatasuma, מולדת וחירות לבאסקים. תנועה זו נוקטת פעולות של התנקשות, טרור וחבלה במטרה להביא ליצירת מדינה באסקית עצמאית. התנועה זכתה ליחס קשה מצד שלטון העריצות הפרנקואיסטי, במיוחד אחרי הצלחתה להתנקש בחיי האדמירל לואיס קררו בלאנקו, יורשו המיועד של העריץ פרנקו. אחרי התחלפות השלטון – היינו, אחרי מינוי ראש חדש למנגנון הפרנקואיסטי – הוקמה "אוטונומיה" באסקית הכוללת שלושה מתוך ארבעה המחוזות הבאסקיים (ללא נאוואר) עם משטרה חמודה משלהם, פרלמנט חמוד משלהם וכל הסימנים החמודים האחרים של ממשלת בובות. אבל כל זה לא הספיק ל-Eta. תנועת הטירור הזו, הנתמכת בסך הכל על ידי מיעוט המונה 95 אחוז מבני העם הבאסקי המדוכא, המשיכה בפעולות טרור כנגד חיילים ואנשי ממשל ואפילו כיוונה פעולות נגד תיירים, בהכריזה שהם "מטרות לגיטימיות." ממשלת ספרד לא ישבה בשקט מול פעולות הטרור הנתעבות הללו. אחרי תקופת מעבר בת עשר שנים בה המשיכו הספרדים להלחם בתנועת השחרור הבאסקית בשיטות הישנות (מאסר, רצח, עינויים) קם המשטר הסוציאליסטי הנאור של פליפה גונזאלס (שלט בספרד עד 1996), שהקים (למרות הכחשתו בשבועה) ארגון ממשלתי בשם Gal (ראשי תיבות של קבוצות אנטי-טרוריסטיות לשחרור) ארגון להלחם "בצורה מלוכלכת" ובלי הגבלות דמוקרטיות נלוזות ב-Eta. יחידות המוות של גאל ביצעו התנקשויות בחברי Eta ידועים (ובכמה כאלו שלא), חטיפות, פיצוצים ועינויים. אחרי חשיפת יחידות המוות נאסר שר הפנים לשעבר של ספרד, חוסה בריאונואבו לעשר שנים על חלקו בפעולה המבורכת. עם עלייתו של משטר נאור יותר בספרד עברה הפעולה לפסים תרבותיים ונעימים יותר, כראוי לביתו החדש של מר דנבום. הממשלה הספרדית אמנם סרבה לאפשר לבאסקים לערוך משאל עם כדי להכריע אם רצונם בממשל עצמי – דבר שלכל הדעות הם אינם בשלים לו עדיין. זו אגב גם הסיבה לכך שספרד מתנגדת למשאל עם בגיברלטר. אם יווצר תקדים טפשי ומיותר שכזה, חוששים הספרדים, ירצו גם עמים כבושים אחרים תחת השלטון הקסטיליאני לזכות בחירותם. באסקים תחילה. קטאלונים אחר כך. בשלב זה, הזרוע הפוליטית של Eta, באטאסונה, הוצאה מחוץ לחוק ומנהיגיה נאסרו (לא ידוע לי אם שוחררו, אבל אני מניח שבחירתו המוסרית של מר דנבום היא מעין הבטחה במרומז שבעיה זו, כמו כל בעיותיהם האחרות של הבאסקים, באו על פתרונן בצורה מוסרית, צודקת ומשביעת רצון). ושוב, מה באתי לומר בעצם? דבר פשוט: דיכוי ורמיסה של החלש אינם המצאה ישראלית. הדורסנות של מדינה ריכוזית הסבורה ששמירה על "שלמות טריטוריאלית" מצדיקה רמיסת זכויותיהם של אחרים היא מצב שניתן למוצאו כמעט בכל מדינה וכמעט בכל תקופה. עשרות אלפי הבאסקים הצובאים לאורך מסלול הטור דה פראנס, לבושים כתום, מנופפים בדגלי המדינה הבאסקית וצורחים סיסמאות לאומניות אינם איזה "קטע פולקלוריסטי" אלא זעקה של עם מדוכא תחת שלטון עריץ הרומס אותו לא שלושים ושש שנים אלא שש מאות שנים. בחירתו של מר דנבום לגור בספרד אינה נובעת מהכרעה מוסרית כלשהי, משום שאי אפשר לפסול צד א' (ישראל) בלי לתת הצדקה נאותה לצד ב' (ספרד). הצדקה כזו לא יכולה להנתן, בוודאי שלא לספרד. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |