 |
|
 |
||
|
||||
 |
תלמידי הישיבות אינם מתפרנסים מצדקה אלא מהקצבות. שנאמר ''וכל שיש לו קצבה מן התורה, שוה בכל אדם'' (כתובות פרק ג') |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
תלמידי ישיבות לא עושים מלאכה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קרא שוב את דברי הרמב"ם, והתייחס ל"ו" בין המלאכה לצדקה כ and בוליאני. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קרא שוב את דברי הרמב"ם, והתייח ל"ו" בין המלאכה לצדקה כ"ו" החיבור בין שתי פסוקיות. את דברי הרמב"ם אפשר לקרוא בשתי דרכים לגיטימיות1, אבל שונות, משפט בסיסי מהסוג הזה בנוי בצורה של <נושא> <תנאי> <יחוס>, כאשר המשמעות היא שה<יחוס> מתיחס למי מה<נושא> שמקיים את ה<תנאי>. למשל "ילד שיפריע למורה יצא מהשיעור". 1. (כל ה((משים על לבו שיעסוק בתורה) ו(לא יעשה מלאכה) ו(יתפרנס מן הצדקה)) הרי זה ...) כאן, ה"ו" היא AND לוגי ("וגם"), וה<תנאי> הוא הרכבה לוגית של שלושה תנאים. למשל "ילד, שיכין את עבודת הבית וילמד את החומר, יעבור את המבחן". 2. (כל ה(משים על לבו שיעסוק בתורה) ו(לא יעשה מלאכה) ו(יתפרנס מן הצדקה) הרי זה...) באן, ה"ו" היא "ו" החיבור בין פסוקיות, ולמעשה מדובר בשלושה משפטים שחוברו להם יחדיו, שהיחוס מתיחס לכל מי מהנושא שמקיים את אחד התנאים. למשל "ילד, שיפריע בשיעור, ולא יכין את עבודת הבית, יענש בחומרה". לכן, הבחירה בין הפרשנויות היא עניין של קומון סנס, הפרשנות הלוגית, פחות מתקבלת על ההגיון, משום שמשמעות המשפט ללא התנאי האמצעי זהה למשמעותו עם התנאי האמצעי (מי שעוסק בתורה, ומתפרנס מהצדקה, בהכרח לא עושה מלאכה). להבדיל, בהחלט יכול להיות מי שמקיים רק את אחד מכל התנאים ולא את השני. ------- 1 יש יותר, אפשר להתייחס לכל "ו" באופן שונה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. מה ההבדל בין שתי ההצעות שלך? 2. הסוגריים לא במקום. צריך לקרוא: "כל המשים על ליבו ש(יעסוק בתורה, ולא יעשה מלאכה, ויתפרנס מן הצדקה), הרי זה ...". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. שבראשונה ה"ו" היא קיצור ל"וגם" ומהווה חיבור לוגי, ובשניה ה"ו" היא חיבור בין פסוקיות שנועד לחסוך לכותב חזרה מיותרת. 2. הסוגריים כן במקום, קרא שוב את 1. בעברית, "ו" הוא לא רק חיבור לוגי, אלא גם חיבור תחבירי בין פסוקיות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ובכן, תלמידי הישיבות מעדיפים את הפרשנות שלי. מאחר שאי אפשר לשאול את הרמב''ם למה התכוון (לפחות עד שמישהו יפרסם את ארבעים האותיות ההן) אפשר להוציא את הרמב''ם מהויכוח. ובנוגע לדוגמא השניה שלך, ניסוח הרבה יותר בהיר יהיה ''ילד שיפריע בשיעור או לא יכין את עבודת הבית, יענש בחומרה.'' |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בהחלט, אבל את זה צריך לומר למי שהכניסה אותו לויכוח. נכון, אפשר לנסח גם בצורה כזאת, אבל גם את הדוגמא הראשונה שלי אפשר לנסח בצורה יותר בהירה ''ילד, שגם יכין את עבודת הבית וגם ילמד את החומר, יעבור את המבחן'', ועדיין, כדוברי עברית, אנחנו לא מקפידים על ניסוחים בהירים, מתוך אמונה בקומון סנס של המאזינים לנו. ילד שישמע את המשפט ''ילד, שיפריע בשיעור, ולא יכין את עבודת הבית, יענש בחומרה'', ידע שגם הפרעה וגם אי הכנת עבודות בית יגררו עונש חמור. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המילה "או" בעברית משמשת בדרך כלל כ XOR לוגי, בו רק אחד מהתנאים צריך להתקיים ("מנה ראשונה: סלט ירקות טרי או מרק היום"). כשרוצים לומר OR לוגי, אומרים "ו/או". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מסכים ששני הפרושים שאתה מציע הם אפשריים. אני חולק לחלוטין על בחירת הקומון-סנס שלך. לפי פירוש 2, יוצא שהרמב"ם שולל בכלל עיסוק בתורה, לא? לא ממש סביר. הטענה שלך נגד פירוש 1 היא שיש בו יתירות. יתירות כזו מאוד נפוצה בשפה - הן היומיומית והן הרשמית יותר. למשל: הלוואי שיהיה שלום בין ישראל לשכנותיה, ולא נילחם יותר. או: הוא לא אכל שום דבר כל היום, והלך לישון רעב. את החלק השני קל להסיק מהראשון, אבל מכל מיני סיבות אנשים בוחרים לפעמים לומר אותו במפורש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שהתעלמת מהערה 1 שלי. הרמב"ם לא שולל עיסוק בתורה, הוא שולל את העיסוק בתורה ללא עשיית מלאכה. בשני הפירושים יש יתירות (בשני, הצדקה מיותרת), רק שהיתירות בשני מזכירה יותר את המשפטים שהזכרת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז משהו לא ברור לי בתגובתך הקודמת. נראה שם שאתה תומך בפרשנות 2; וכפי שניסחת את פרשנות 2, נראה שלפיה הרמב"ם שולל את כל אלו מי שעוסק בתורה; את כל מי שלא עושה מלאכה; ואת כל מי שמקבל צדקה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא תומך בפרשנות 2 אלא במה שנראה לי כפרשנות האינטואיטיבית ביותר, אני חושב שפרשנות 1 היא התחכמות (לגיטמית מבחינה תחבירית-לוגית) שמתעלמת מרוח הדברים, ולכן הבאתי את פרשנות 2. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על זה נאמר (בבא-בתרא טז:) "לא חשיב להו דרך חכמתן אלא מדאקדמיה", כלומר, החכמה הנחשבת-באמת נמצאת רק באקדמיה. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |