מחאה חברתית: אנשים צועדים לירושלים במחאה על הגזירות הכלכליות

בתשובה לקורינה, 17/07/03 12:32

תגובה 157867 לדובי קננגיסר (עורך ראשי, האייל הקורא)

158074

דובי קננגיסר • בתשובה לקורינה

יום ה', 17/7/2003, 15:28

התגובות מתפרסמות בסדר הכרונולוגי של כתיבתן, אבל בהקשר של הדיון הספציפי, ולא בבלאגן. האמיני לי שהושקעה מחשבה בצורת בניית עצי התגובות, והרבה יותר ברור לקרוא את התגובות באותו דיון ברצף, ולא בבלאגן שבו כל אחד כותב "בתגובה להוא מהתגובה ההיא".

אני מתנצל על ההערה בקשר לספריך, שגם לא הייתה נכונה עובדתית, וגם אם כן - לא הייתה במקום.

ונחזור לדיון:

א. הנושא הכלכלי אולי מלהיט כיום את המדינה, אבל כך גם היה בעבר, וגם הפגנות, שריפת צמיגים, חסימת כבישים ושביתות רעב היו, כל אחד מהם, בשעתו, נעשה בפעם הראשונה. אף אחד מהם לא התחיל מהפכה. גם לא בטיח.

ב. (עוד כסף) 1. שום גזלה. הן קיבלו כסף מהמדינה מתוקף החלטת המדינה. עכשיו המדינה החליטה להפסיק להעביר להן כסף. אם אני תורם, משך חודש בחודשו, 1000 ש"ח לעמותה מסוימת, והנה יום אחד אני מחליט שמצבי הכלכלי אינו מאפשר לי עוד להעביר תרומה כנ"ל, ולכן אני מחליט להפסיק לתרום. האם גזלתי מהעמותה 1000 ש"ח בחודש?
2. הקטנת פערים היא לא אידיאל. לא שלי, לפחות. הפער לא צריך לעניין אף אחד. צריך לדאוג שאנשים יוכלו להתקיים בכבוד - זה כן. אבל צמצום פערים לא צריך להיות פער.
3. כסף הוא אמצעי לגיטימי להשגת אושר אישי. כסף הוא אמצעי לגיטימי להרבה פעולות שכל אדם מחליט לעשות בעצמו. אם אני ארצה לעשות שינוי חברתי באמצעות הכסף שלי - כך יהיה. אם לא, לאף אחד אין זכות על הכסף שלי. על אחת כמה וכמה אם המדינה עצמה מכירה בכך שהיא אינה יכולה להמשיך בכך.
אפנה אותך גם לאותו מאמר שטל קישר אליו לעיל: http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2696496,00.h...

ג. (משל הדלת) ואכן - לא עשית מהפכה. תודה על ההדגמה.

ד. (פילוסופיית המגיע לי) 1. לא ביקשנו שום דבר מאף אחד, ולכן לא אמרתי "מגיע לי". אבא שלי עובד מול הגופים שמשלמים לו בהסכמתם ומתוך ההסכמים שהם הגיעו אליהם. זה לא עניין של "מגיע לי", אלא "חברה X חתמה על חוזה זה שקובע שמגיע לי".
2. לא הבנתי על מה את מדברת. אני לא מבקש שום דבר מהמדינה.

ה. (הפרד ומשול) 1. תודה על ההסבר, אני יודע טוב מאוד למה התכוונת. אני לא צריך שיפעילו הפרד ומשול ביני לבינם. הם, כלומר הדורשים, מפרידים עצמם ממני בכוח, בכך שהם הופכים אותי לפרה חולבת שלהם, ואת עצמם לחולבים.
2. הכיבוש לא קשור לשום דבר. אם לא היה כיבוש, המיסים שלי לא היו משלמים את תשלומי ההעברה של הפרזיטים? היו גם היו. נכון, פחות מס היה הולך לבטחון, וגם אני תומך בסיום הכיבוש, אבל כל זה לא קשור לשום דבר. נכון לעכשיו המצב הוא כזה. יתר על כן - נכון לעכשיו, אני מוכן להתערב שרוב המתלוננים והדורשים הצביעו במו קולם למפלגות הימין, אלו שמנציחות את הכיבוש, ולא למפלגות השמאל שגם רוצות בטובתם של החלכאים והנדכאים וגם מבקשות לסיים את הכיבוש. אז אנא...

ו. (לוקשים) 0. גודווין! (ניצחתי)
1. (רשמת "דוגמיות", ואף התחלת במיספורן, אבל נתת רק דוגמית אחת, שמתייחסת רק לנקודה אחת בקיצוץ - דמי המזונות. האם זה כל הממון שמקבלות החד-הוריות?)
(א) מאיפה באים 1000 השקלים הללו אם לא מכיסו של משלם המיסים?
(ב) אני לא מסכים עובדתית עם התאור - הכסף לא נגזל ממנה משום שמעולם לא היה שלה. לשאלתך - כן, אני בהחלט מסכים, מוסרית ומכל בחינה שהיא, שהכספים הנ"ל לא ינתנו לרחל בתמורה לקיצוץ במיסי. וראי שוב את אותו מאמר שקישור אליו נתתי לעיל בנושא זה בדיוק.

ז. (ספרים) התנצלתי כבר, ואני מתנצל בשנית.

ח. (ילדים הם מגבלה) 1. לא הבנתי מה ניסית להגיד - הרי אמרתי שילדים אינם מגבלה אלא אם ההורים הם בעצמם מוגבלים. את, מסתבר, אינך מוגבלת, ואכן ילדיך לא היו מגבלה עבורך.
2. כבר היה דיון כזה באייל, ושם תמכתי בטיפול בילדים שנמצאים במשפחות מעוטות יכולת. איך לטפל? על ידי סל שרותים שינתנו לילדים. לא על-ידי מתן כסף להורים שילכו ויבזבזו אותו על עצמם. כן, יש הורים שעושים את זה.

ט. (50 אחוז מס) 1. (העמותה שלך) כל הכבוד. נו, אז?
2. (רו"ח) גם שכירים? קשה לי להאמין, אבל אולי את צודקת.

י. (להוריד מס למעמד הנמוך) אהם. אם תעלי את שכר המינימום לשכר הממוצע במשק, השכר הממוצע במשק יעלה פלאים מיד. אני בטוח שאת מודעת לכלל המתמטי הפשוט הזה. ואז מה? תמשיכי לרדוף אחרי השכר הממוצע עד שלכולם יהיה אותו שכר בדיוק?
וזה עוד לפני שדיברנו על כמות האנשים שיאבדו את עבודתם בגלל שאף מעסיק לא יוכל לעמוד בהוצאות הללו על שכר. כולל, כמובן, המדינה עצמה.

י"א זה רחוק מלהיות רק אני. זה כל הציבור, כולל, אפילו, אותם אלו שמזדעקים נגד התוכנית הכלכלית כי הם לא יכולים להרים את העיניים מעבר לחדר הקטן שלהם ולראות שהבניין כולו קורס.