בתשובה לגלעד דנבום, 01/02/01 10:30
כורח הכוח, רב תרבותיות ועוד 15807
יובל רבינוביץ • בתשובה לגלעד דנבום יום א', 4/2/2001, 0:53
גלעד, ציטוט מהודעתך:
"אני באופן אישי נוקט בעמדה כי כל סכסוך שהוא ניתן לפתור באמצעים של משא ומתן ושל פשרה"

בבקשה, הסבר לי כיצד לפשר בסכסוך הבא:
אחד, אדולף, טוען שהיהודים מזהמים בנוכחותם את האנושות. מולו, טוען היהודי, שכולם שוים. הרי לך סכסוך שהוכרע באמצעות שפיכות דמים. היכן החמצנו את ההזדמנות לפתרון?

ונמשיך: "...זאת מכיוון שכל סכסוך נובע מניגוד אינטרסים ומדרך הסקה רציונלית של המציאות"
אני מתקשה לחשוב שאפילו אתה מאמין בכך. אין סכסוכים שהרקע שלהם אינו רציונלי? הידוע לך שבדרום אמריקה פרצה פעם מלחמה בשל משחק כדורגל? להיפך. אני מאמין שרוב המלחמות הן על רקע לא רציונלי, אבל כאן אני מראש מדגיש: אני *מאמין* שזה כך. לא *יודע*. מה שאני כן יודע, הוא שהסכסוך הישראלי/ערבי הוא סכסוך אמוציונלי-דתי, ולא טריטוריאלי. הטריטוריה היא תירוץ.

ובהודעתך למטה אתה כותב:
"אני מאמין שהרעיונות הדמוקרטיים חזקים למדי בחברה הפלסטינאית, ושלאחר מותו של עראפת וסיום הליך בניית התשתית המדינה ישנו סיכוי ליצירת משטר דמוקרטי בעידודם המוסרי של מדינות העולם המערבי ובסיוען הכספי."

צדיק באמונתו יחיה, ללא ספק. ואני מאמין שאכן ראינו כמה מגילוייה הנאים ביותר של הדמוקרטיה הפלשתינאית, במיוחד לאחרונה. לו רק היה שורה עלינו קורטוב של אותה רוח עילאית של חופש ודמוקרטיה פלשתינאים, היו בעיותינו נפתרות (משום שהיינו רוצחים את כל מי שהיה מפריע לנו).
סיבה או עילה? 15808
MRP • בתשובה ליובל רבינוביץ יום א', 4/2/2001, 1:20
אותה מלחמה פרצה בשל משחק כדורגל, כמו שמלחמת העולם הראשונה פרצה בגלל רצח יורש העצר האוסטרי, וכמו שהאינתיפאדה, במתקונתה הנוכחית, פרצה בשל ביקורו של שרון בהר הבית.
חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות