 |
|
 |
||
|
||||
 |
לדובי: טוב ש"האייל הקורא" הוא אתר ידידותית למשתמש בכך שיש אופציה לכתוב תגובה גם שלא מתחת לתגובה קודמת - מה שמקל על הגולשים המבקשים לקרוא את התגובות בסדר הכרונולוגי של כתיבתם. יש בדבריך מן ההסחפות הרגשית שפוגעת בדיון ענייני (כפי שגם ציינו לפניי) כשם שהיא פוגעת בלפחות כלל אחד מכללי האתר שאתה כבעליו ודאי רוצה, גם מצווה, לכבד: "כלל ב. השמצות או לשון הרע." "המערכת... שומרת לעצמה את הזכות להסיר תגובות שמכילות אחת או יותר מן התכונות שיפורטו להלן, או שאינן עולות בקנה אחד עם רוח כתב העת, המכוונת לדיון תרבותי וענייני בנושאים המוצגים:... השמצות או לשון הרע..." מצווה - על שום מה? למען כבוד בר/ת הפלוגתא שלך. למען כבוד האתר החכם שאתה ודאי משקיע הרבה מזמנך ומרוחך לבנות ולקיים. למען תשמש דוגמא ומופת חיוביים למשתתפי הדיונים באתר זה. למען תהיה לך הזכות המוסרית לדרוש קיום הכלל דנן מאחרים. למען כיבוד חוק יסוד כבוד האדם וחירותו. באשר לעצם הדיון: אין ספק שהנושא מלהיט את כל המדינה. זה אחד ההבדלים שבינו לבין הכנת פסטה. הבדל נוסף ולא זניח הוא שאם כשלת בהכנת הפסטה, המהפכה תהיה רק בבטן שלך. המדינה, להבדיל, כשלה בבישול המצב החברתי, הביאה אותו לכדי רתיחה, כיסתה חזק עם מכסה, ולא השכילה לקלוט את מה שכל אשה, בין אם היא אשת איש/אם חד הורית/מבשלת פיליפינית/שף - יודעת: תבשיל רותח מנער מעליו את המכסה. אתה קובע ש"כל מה שהן רוצות זה עוד כסף, לא שינוי חברתי." דובי: 1. "עוד כסף"? הלא מדובר בהשבת גזלה. 2. "עוד כסף" - זה הצעד הבא, של הקטנת הפערים - שבהחלט יביא למהפכה. 3. כסף הוא אמצעי לגיטימי לשינוי חברתי. "...אין להן פילוסופיה ואין להן רעיונות." פעם עברתי ליד דלת בלי והופתעתי כאשר היא נפתחה כלפי חוץ, ומישהו פתח אותה בחוזקה על המצח שלי. הוא אכן ביקש סליחה, המסכן. אני הייתי ממוקדת בכאב שלי, לא היו לי רעיונות ולא הייתה לי פילוסופיה. "אז כל אדם שניגש לבוס שלו ומבקש העלאה עושה מהפכה." 1. האמהות החד הוריות לא דורשות העלאה. הן דורשות החזרת הכספים שהממשלה החליטה לגזול מהן. 2. זה בהחלט נכון שבהסטוריה האנושית היו יחידי סגולה שהביאו לשינוי בעולמנו, אבל יותר משהיו מבקשי העלאה הם היו ויקי כנפו, שאמרה, "אני מדברת בשם מאה וחמישים אלף אמהות חד הוריות," וסרבה להטבות שניסו להציע לה אישית. "צורת המחשבה היא אותה פילוסופיית ה"מגיע לי"." נתעלם מהעובדה שכמה שורות קודם לכן טענת שאין להן פילוסופיה ובוא נהיה לרגע סופיסטים (מלשון סופיזם): א. כשאתה מתאר את המצב בביתך ואצל אביך, מה אתה אומר אם לא: "מגיע לי/לאבי/לשכמותנו"? ב. אתה משתמש באותם כלים, באותה פילוסופיה, ומוסיף: רק לי/לאבי/לשכמותנו מגיע להשתמש בה. "אני לא זקוק ל"הפרד ומשול". 1. המניפולציה של "הפרד ומשול" מופעלת בינך, המשלם חמישים אחוז מס, לבין מי שהשכר שלו קטן בהרבה מן המס שאתה משלם. 2. זה נעשה על ידי יצירת משוואה דמגוגית, כביכול האחד נובע מן השני, בעוד ששני המקרים מהווים סימפטום לבעייה שהיא - כן, הכיבוש. הכיבוש שבשורשו: א. ניהול כוחני, ערל לב וכושל של המדינה. ב. ראיית אזרחי המדינה כמשרתיה ומשרתי מושליה,ואי ראיית המדינה ומושליה כמשרתי האזרח/ית. ג. ראיית עולם זו יוצרת לגיטימציה לכיבוש וזה מצדו, לאות תודה, מניב זן של אזרחות אדישה למצוקת הזולת שתחילתה ב"אני ואפסי לי," והמשכה ב"מגיע לי בלבד." "אלה שמספרים...שמגיע להם כסף מהמדינה על הבטלנות שלהם." הנה המחשה ל"לוקשים" - חצאי האמת והשקרים והסטריאוטיפים -שמנסים להאכיל אותנו, די בהצלחה כי כבר אבי הדמגוגיה גבלס קבע: שנן שקר אחד אין סוף פעמים והוא יתקבל כאמת. דוגמיות מן האמת לאמיתה: 1. המדינה מקצצת עד ביטול בהחזרי דמי המזונות. לכל הילדים במשפחות חד הוריות יש אבות. שאינם פרזיטים ולא בטלנים. הם רק לא משלמים דמי מזונות כדין או די הצורך. כיוון שכך, בימים טובים יותר נקבע שהביטוח הלאומי יתבע את אותם אבות ובכל מקרה ישלם המוסד מזונות לילדים. (אפילו כך יש תקרה, נמוכה, הן לדמי המזונות והן לחלק שישולם לאמהות כאשר הביטוח הלאומי יזכה בתביעה). והנה ידידתי רחל, שאבי בתה נטש את המשפחה מאז שהילדה הייתה בת שבועיים. עד כה הביטוח הלאומי שילם לה אלף ש"ח לחודש. סכום כביר. רחל עובדת ועבדה כל השנים. היום, כשהילדה בתחילת לימודיה בתיכון, הודיע המוסד לביטוח לאומי לרחל שהוא גוזל ממנה את דמי המזונות דנן, המגיעים לה בדין, בזכות דין חדש: מי שמשכורתה החודשית היא ארבעת אלפים ש"ח ומעלה, אין משלמים לה דמי מזונות. מה שאסור לאבות הסרבנים מותר לאבות האומה-שאומרת-אמן. א. האם אותם אלף ש"ח של רחל ושל דומותיה באים מתוך החמישים אחוז מס שאתה ואביך משלמים? ב. האם תסכים, פילוסופית ומוסרית, שמסיך יוקטנו - כלומר שתקבל אתה (ויקראו לזה הקטנת מס) את הכסף שנגזל מרחל ומרבבות דומותיה? באשר אליי: יש לי רושם שהסייפא של תגובתי הקודמת (מצפה כאן לדרך ארץ, לתקשורת בוגרת) נעלמה מעיניך. אז הנה היא כעת מרימה ראש מחדש. הרגע מעט. כל החיים לפניך. כפי שהציעו לך קודמיי - אם תבקר באתר שלי תמצא תשובה לשאלותיך באשר לספרי השלישי "סודות" ויתגלה לך גם שיש ספר חדש, רביעי: "נופי הנפש." בנוסף לאתר יש לי מזה חודש בלוג עברי שמתארח בחבורת "רשימות" וזה מעודכן תכופות, גם מכיל מידע רב על הספרים, ועל מעשיי מחוץ לבועה. הבלוג מחולק לקטגוריות אליהם נכנסים מן ה"ארכיון". בקטגוריה "כתבו עלי בעתון" אפשר למצוא "מה זה אומר על הספרים שלי". כל אלה כאין וכאפס לעומת הקריאה עצמה שאומרת הכל. המפיץ של "נופי הנפש" הוא "ספרות עכשיו" - אחד משני המפיצים הגדולים במדינה, והם אכן דואגים שעותקי הספר יימצאו בכל החנויות. אם הגעת לחנות כלשהי ולא מצאת את "נופי הנפש" - הדרך היא שמזמינים, אישית או בטלפון, ובחנות לוקחים את הטלפון שלך ומודיעים לך כשהספר מגיע. ההזמנה אינה מחייבת אותך לקנות אבל מבטיחה שהספר אכן יימצא בחנות כאשר תשלח אליה את ידידיך וידידותיך... בעוד חודש וחצי יעבור גם ספרי השלישי, "סודות", לידי "ספרות עכשיו". בתקופת מעבר זו שבין מפיץ למפיץ יתכן ולא תמצא את "סודות" בחנויות, אבל גם לכך יש תשובה באתר שלי, אותה תמצא בסעיפי המידע שלקראת סוף האינדקס שם, וגם אם "תקליק" על תמונת אחד מהספרים שבעמוד הבית. "קורינה, ילדים הם מגבלה רק אם ההורים שלהם מתכתחילה מוגבלים וגו"' כאן תפסת אותי דובי. יש לי המון ילדים. שלושה. כמה יש לך? ילדתי אותם בעצמי. איך אצלך? הבן הצעיר הוא פרופסור באוניברסיטת סטאנפורד שבקליפורניה בעל שם עולמי בתחומו. לא היה יום אחד מימי לימודיו שהיינו צריכים לשלם עבורו שכר לימוד. הכל הפרסים והמלגות עשו, כולל הוצאות קיום. עבודת הדוקטורט שלו זכתה לפרס ראשון של קמברידג ושל כלל האוניברסיטאות באנגליה. הוא אומר, "אני מודה לך על שלימדת אותי שחיי יצירה חשובים יותר מחיי יצירת כסף." וכך גם אחותו הבכורה, באמסטרדם, יוצרת סרטים דוקומנטרים עם מסר חברתי, עטורי פרסים. וכך גם הצעירה, שכוריאוגרפית. אז יש הורים שלא כך. בטלנים. נגיד ש. יש גם הורים רוצחים והורים מתעללים מינית. אז לא תעביר את הילדים שלהם למשפחות אומנות כי הורים שיודעים שיש להם בעיות לא צריכים להוליד ילדים? מה אשמים הילדים? האם תפתור את הבעיה שלנו כחברה, שלהם כפרטים, אם תנציח את הייאוש - או שתכפיל ותשלש אותו? "הרשי לי לנחש שמעולם לא הגעת למדרגת המס שנוטלת 50 אחוז." אכן, אכן. אני רק ניהלתי עמותה שבעשר אצבעות ייסדתי, בגליל ובנגב, שבאמצעות דירות לאמנים, מפגשי תרבות וחינוך, תרמה משהו לקהילות במצוקה וגם לחינוך לדו-קיום. חמש שנים ראשונות אכן לא הגעתי למדרגת המס שנוטלת חמישים אחוז כי לא נטלתי משכורת. העדפתי להשקיע את כספי התרומות שגייסתי מקרנות בחו"ל על פי רוב, בשכר לעובדים, בארגון פעילויות ובתחזוקת ארבע עשרה דירות מושכרות. בשנה השישית התחלתי לקבל שכר, שגם הוא היה הרבה מתחת למדרגה דנן, וגם ממנו תרמתי לעמותה. יכולתי כמובן להרשם כתושבת מצפה רמון שבה פעלתי, שם ניתן פטור מלא ממס הכנסה. בחרתי שלא לעשות כך. זכותך לוותר על זכויות שגם בלי רואה חשבון אפשר לממש - זכור שבקרוב כל אזרח יחוייב במסירת דו"ח שנתי למס הכנסה ולא תוכל יותר לוותר על הנ"ל... "המעמד הנמוך לא משלם כלום. מאיפה תורידי מס למעמד הבינוני?" אה, זה פשוט. שכר המינימום יועלה לגובה השכר הממוצע במשק, וממנו יוכל "המעמד הנמוך" (העניים) לשלם מס כמו כולם. אחרת, אם רק אתה תרוויח מן התוכנית הכלכלית (מאות שקלים אחדים לחודש?) תהא, על דרך האלטרואיזם, אוכל עוגה, אבל מתוך צלחת של בוץ. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
"שכר המינימיום יועלה לגובה השכר הממוצע במשק." משהו צורם לי במשפט הזה. אה, נכון! מהגדרתו, השכר הממוצע במשק הוא סכום המשכורות, לחלק למספר השכירים. אם שכר המינימום שווה לשכר הממוצע במשק, אז גם שכר המקסימום שווה לשכר הממוצע במשק. כלומר, את מציעה שלכו-לם תהיה משכורת אחידה. קומונה! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''העלאת שכר המינימום לגובה השכר הממוצע במשק יגרום להקטנת מספר האנשים בעשירון התחתון'' -מדריך הפופוליזם למאותגרים מתמטית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא. חלילה. לרגע לא התכוונתי לפגוע בשכר המקסימום. זו הייתה אמירה אירונית. זו וזו. לידיעת בעלי הנטייה להתווכח עם בדיחות סטיריות.. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בלי קשר, ''שכר המינימום'' הוא מושג שאין לו הרבה משמעות. אם כבר, נתון כמו חציון השכר יכול לגלות יותר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה ל"שכר המינימום" אין משמעות? או במילים אחרות: מה בתגובתו של כליל לא נכון? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל אמרתי "בלי קשר", לא? זו היתה הערה על ממוצע מול חציון. ובכלל, מה אתה מוציא עלי עצבים? לך ללמוד! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את את... אל תגידי לי מה לעשות!!© בדרך כלל אני מפספס את הקשר. זאת הפעם הראשונה שאני מפספס ת'בלי קשר, ועל כך אני צריך להגיד תודה. אז הנה. תודה. _____ !!© - כל הזכויות שמורות ד.ק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מרוב להט אידיאליסטי שכחתי לציין גם כאן, למען נוחות הגולש, את כתובת אתר האינטרנט שלי: כמו גם את כתובת הבלוג העברי: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מרוב להט אידיאליסטי השארתי את הכתובות שלי פעמיים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מנפלאות הטכנולוגיה. הנה כבר לא... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אממ... את, כאילו, מה-זה לא חייבת לצרף את זה לכל הודעה. גורם להרגשה קלה של ספאם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וואו את גדולה. (באמת). מוחמד, לא קרוב של דובי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התגובות מתפרסמות בסדר הכרונולוגי של כתיבתן, אבל בהקשר של הדיון הספציפי, ולא בבלאגן. האמיני לי שהושקעה מחשבה בצורת בניית עצי התגובות, והרבה יותר ברור לקרוא את התגובות באותו דיון ברצף, ולא בבלאגן שבו כל אחד כותב "בתגובה להוא מהתגובה ההיא". אני מתנצל על ההערה בקשר לספריך, שגם לא הייתה נכונה עובדתית, וגם אם כן - לא הייתה במקום. ונחזור לדיון: א. הנושא הכלכלי אולי מלהיט כיום את המדינה, אבל כך גם היה בעבר, וגם הפגנות, שריפת צמיגים, חסימת כבישים ושביתות רעב היו, כל אחד מהם, בשעתו, נעשה בפעם הראשונה. אף אחד מהם לא התחיל מהפכה. גם לא בטיח. ב. (עוד כסף) 1. שום גזלה. הן קיבלו כסף מהמדינה מתוקף החלטת המדינה. עכשיו המדינה החליטה להפסיק להעביר להן כסף. אם אני תורם, משך חודש בחודשו, 1000 ש"ח לעמותה מסוימת, והנה יום אחד אני מחליט שמצבי הכלכלי אינו מאפשר לי עוד להעביר תרומה כנ"ל, ולכן אני מחליט להפסיק לתרום. האם גזלתי מהעמותה 1000 ש"ח בחודש? 2. הקטנת פערים היא לא אידיאל. לא שלי, לפחות. הפער לא צריך לעניין אף אחד. צריך לדאוג שאנשים יוכלו להתקיים בכבוד - זה כן. אבל צמצום פערים לא צריך להיות פער. 3. כסף הוא אמצעי לגיטימי להשגת אושר אישי. כסף הוא אמצעי לגיטימי להרבה פעולות שכל אדם מחליט לעשות בעצמו. אם אני ארצה לעשות שינוי חברתי באמצעות הכסף שלי - כך יהיה. אם לא, לאף אחד אין זכות על הכסף שלי. על אחת כמה וכמה אם המדינה עצמה מכירה בכך שהיא אינה יכולה להמשיך בכך. אפנה אותך גם לאותו מאמר שטל קישר אליו לעיל: http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2696496,00.h... ג. (משל הדלת) ואכן - לא עשית מהפכה. תודה על ההדגמה. ד. (פילוסופיית המגיע לי) 1. לא ביקשנו שום דבר מאף אחד, ולכן לא אמרתי "מגיע לי". אבא שלי עובד מול הגופים שמשלמים לו בהסכמתם ומתוך ההסכמים שהם הגיעו אליהם. זה לא עניין של "מגיע לי", אלא "חברה X חתמה על חוזה זה שקובע שמגיע לי". 2. לא הבנתי על מה את מדברת. אני לא מבקש שום דבר מהמדינה. ה. (הפרד ומשול) 1. תודה על ההסבר, אני יודע טוב מאוד למה התכוונת. אני לא צריך שיפעילו הפרד ומשול ביני לבינם. הם, כלומר הדורשים, מפרידים עצמם ממני בכוח, בכך שהם הופכים אותי לפרה חולבת שלהם, ואת עצמם לחולבים. 2. הכיבוש לא קשור לשום דבר. אם לא היה כיבוש, המיסים שלי לא היו משלמים את תשלומי ההעברה של הפרזיטים? היו גם היו. נכון, פחות מס היה הולך לבטחון, וגם אני תומך בסיום הכיבוש, אבל כל זה לא קשור לשום דבר. נכון לעכשיו המצב הוא כזה. יתר על כן - נכון לעכשיו, אני מוכן להתערב שרוב המתלוננים והדורשים הצביעו במו קולם למפלגות הימין, אלו שמנציחות את הכיבוש, ולא למפלגות השמאל שגם רוצות בטובתם של החלכאים והנדכאים וגם מבקשות לסיים את הכיבוש. אז אנא... ו. (לוקשים) 0. גודווין! (ניצחתי) 1. (רשמת "דוגמיות", ואף התחלת במיספורן, אבל נתת רק דוגמית אחת, שמתייחסת רק לנקודה אחת בקיצוץ - דמי המזונות. האם זה כל הממון שמקבלות החד-הוריות?) (א) מאיפה באים 1000 השקלים הללו אם לא מכיסו של משלם המיסים? (ב) אני לא מסכים עובדתית עם התאור - הכסף לא נגזל ממנה משום שמעולם לא היה שלה. לשאלתך - כן, אני בהחלט מסכים, מוסרית ומכל בחינה שהיא, שהכספים הנ"ל לא ינתנו לרחל בתמורה לקיצוץ במיסי. וראי שוב את אותו מאמר שקישור אליו נתתי לעיל בנושא זה בדיוק. ז. (ספרים) התנצלתי כבר, ואני מתנצל בשנית. ח. (ילדים הם מגבלה) 1. לא הבנתי מה ניסית להגיד - הרי אמרתי שילדים אינם מגבלה אלא אם ההורים הם בעצמם מוגבלים. את, מסתבר, אינך מוגבלת, ואכן ילדיך לא היו מגבלה עבורך. 2. כבר היה דיון כזה באייל, ושם תמכתי בטיפול בילדים שנמצאים במשפחות מעוטות יכולת. איך לטפל? על ידי סל שרותים שינתנו לילדים. לא על-ידי מתן כסף להורים שילכו ויבזבזו אותו על עצמם. כן, יש הורים שעושים את זה. ט. (50 אחוז מס) 1. (העמותה שלך) כל הכבוד. נו, אז? 2. (רו"ח) גם שכירים? קשה לי להאמין, אבל אולי את צודקת. י. (להוריד מס למעמד הנמוך) אהם. אם תעלי את שכר המינימום לשכר הממוצע במשק, השכר הממוצע במשק יעלה פלאים מיד. אני בטוח שאת מודעת לכלל המתמטי הפשוט הזה. ואז מה? תמשיכי לרדוף אחרי השכר הממוצע עד שלכולם יהיה אותו שכר בדיוק? וזה עוד לפני שדיברנו על כמות האנשים שיאבדו את עבודתם בגלל שאף מעסיק לא יוכל לעמוד בהוצאות הללו על שכר. כולל, כמובן, המדינה עצמה. י"א זה רחוק מלהיות רק אני. זה כל הציבור, כולל, אפילו, אותם אלו שמזדעקים נגד התוכנית הכלכלית כי הם לא יכולים להרים את העיניים מעבר לחדר הקטן שלהם ולראות שהבניין כולו קורס. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
והנה מתפרסמת כתבה בידיעות אחרונות לפני מספר ימים, על מחקר שנעשה בשיטת "העוני המוחלט" (ולא היחסי) ובו הגדירו כ"עני" כל מי שמוציא לפחות 65% מהכנסתו על מזון ומחסה מינימליים. לגבי הוצאות המחסה בדקו את שכר הדירה (כי לרוב העניים אין דירה משלהם), לגבי הוצאות המזון הסתמכו על מינימום המזון לאדם כפי שנקבע ע"י משרד הבריאות. לפי מדד זה, 25% מהישראלים הם "עניים". כמו-כן, 47% מהמשפחות החד-הוריות הם עניות. ונקודה מעניינת: 43% מאותם עניים, עובדים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
65%? נשמע לי די מעט. כלומר, זה משאיר לי 35% מהמשכורת על דברים שאני *לא* חייב. מכיוון שדיור בארץ עולה הרבה (והוא נע ונד ע"פ הדולר ולא ע"פ השקל), הרי ששלושים וחמישה האחוזים האלו שווים לפחות כמה מאות דולרים. עוני מוחלט יהיה מי שמוציא 100 אחוז ממשכורתו כדי להתקיים. אבל לא קראתי על המחקר. אתה יודע במקרה מתי פורסמה הכתבה בידיעות? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הלינק: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
או-ווה, כמה בעיות יש לי עם המחקר הזה, כפי שהוא מוצג בכתבה. נגיד רק כמה דברים שדקרו לי בעין: 1. "בשיטה זו קובעים מהו סל התצרוכת המינימלי הדרוש לקיום, וממנו מחשבים כמה משקי בית ואנשים מקבלים פחות מהמינימום הדרוש" ממש לא מסתדר לי עם "[החוקרים] הגדירו עני כמי שמוציא 65% ויותר מתצרוכתו על מזון ודיור". 2. פלא גדול שבפריפריה יש יותר עניים משחשבו ובירושלים פחות, לפי ההגדרות החדשות - שכר הדירה בפריפריה הוא מזערי לעומת שכר הדירה בירושלים, עבור אותה דירה ממש. 3. אני תוהה כמה תושבי ערים ערביות משלמים בכלל שכר דירה. כלומר - עד כמה זה נפוץ לגור בשכירות בישובים כאלו? 4. עניים מוציאים בממוצע יותר על, בין השאר, "סיגריות [ו]בגדי תינוקות". nuff said. וזה בלי להתעמק יותר מדי. המחקר הזה נראה לי בעייתי. וזה עוד לפני שבדקתי על איזה נתוני שכר הוא מתבסס (במגזר העצמאי, שם נמצאים הרבה סוחרים זעירים, בעלי באסטות ונותני שירותים כמו שרברבים או חשמלאים, יש תופעה ידועה ורחבה של תת-דיווח על הכנסות לשם העלמת מס, למשל). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסכים ש''כפי שהוא מוצג בכתבה'' המחקר לא יוצא מעמיק במיוחד. גם לי היו כמה תהיות לגביו. עם זאת, נטען גם שהמחקר ''מבוסס על השיטה הנהוגה בארה''ב וקנדה'' ואם זה אכן נכון, ניתן להשוות באמצעותו את מצבם של עניי ישראל עם עניי ארה''ב. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |