בתשובה לירדן ניר, 17/07/03 8:14
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אהם. מצטער להרוס עוד פנטזיה, אבל איך בדיוק משיגים איזשהיא רזולוציה סבירה איפושהוא? אם נניח שאתה מקצה אותה כמות מוח לעיבוד, ז"א שיש לך אותו מספר קולטני אור בגוף, אז אין לך צפיפות תאים מספקת בשביל להבחין בפרטים, בשום מקום. אני לא מדבר על רק על חוסר היכולת לקרוא אותיות רגילות - אתה לא תוכל להבדיל בין "אין כניסה" ו"עצור!". 1 אני בספק אם לאבא של טל יש זכות ראשונים על הביטוי, אגב. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אולי משהו בסגנון של מיקרו עדשות מפוזרות על הגוף. חוץ מזה, לא שמעת על מכ"מים שבנויים בשיטת "PHASED ARRAY"? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חוזר בי מההערה על שימוש בטכניקות של "PHASED ARRAY" זה לא יעבוד כי התאים לא רגישים לפאזה, וגם כי בעיות הסינכרון נראות לי בלתי פתירות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז כבר שים עין באצבע, ותגמור עניין. אתה מוזמן להרחיב על המכ''מים, אגב, אני לא יודע על זה כלום. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז ככה, נגיד שיש לך שורה של משדרים, שכל אחד משדר גלים באותו תדר ובאותו מופע(=פאזה). מה שיווצר זה חזית גלים אחידה, מקבילה למשדרים, שמתקדמת בכיוון מאונך למשדרים. עכשיו נגיד שכל משדר הוא קצת מוזז בפאזה ביחס לזה שמימינו. חזית הגלים כבר לא תהיה מקבילה לשורת המשדרים, ותווצר אלומה שהיא מוטה ביחס לשורת המשדרים. כלומר, על ידי שינוי המופע של המשדרים ניתן ליצור אלומה שסורקת את המרחב, מבלי להזיז את האנטנות עצמן. שינויי פאזה הם דבר שאפשר לעשות באופן אלקטרוני ומהיר, כך שהסריקה לא חייבת להיות מחזורית או חלקה. באופן דומה, ניתן לבנות מערך של מקלטים שמסנטזים את כל האותות שלהם בנקודה מרכזית אחת, אך עם השהיות שונות. על ידי כך משחקים עם ההתאבכויות מהמקלטים השונים וניתן לשפר את הקליטה בכיוון מסוים על חשבון כיוונים אחרים, והכל באופן אלקטרוני. מכמים כאלה קיימים כבר היום, והטריק עם המקלטים משמש לגילוי כיוון של אותות ( זוכר את כל סרטי המרגלים, שבהם יש מיניבוס עם אנטנה שנוסע ומנסה לאתר את מיקום תחנת השידור הסודית?). יש טריק דומה ברדיו אסטרונומיה שמזהה גדלים של כוכבים על ידי שימוש בשני רדיו-טלסקופים ( אבל אני לא לא בקי מספיק כדי להסביר איך זה עובד). בכל אופן, כפי שכבר כתבתי, זה לא יעבוד במקרה של "עור רואה" כי חיישני האור בגוף רגישים לאורך הגל אבל לא לפאזה של האור. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המכ"ם של ה"פטריוט" (http://www.fas.org/spp/starwars/docops/fm44-100-2fd/...) עובד בשיטת phased array, כמו גם המכ"ם של ה"חץ" (http://www.elta-iai.com/site/catalog/cat_img/Oren.jp...). המיג-31 היה המטוס הראשון (או אולי רק מטוס הקרב הראשון), למיטב ידיעתי, שהותקן בו מכ"ם שכזה (הכנס כאן קישור לתמונה מבטאון ח"א המסקר את התערוכה האווירית בלה-בורז'ה בשנת 1989, שבה רואים מיג-31 עם חרטום פתוח, שחושף את המכ"ם). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפרופו בטאון חיל האויר: רק לאחרונה גיליתי שהוא נמצא במלואו על הרשת. לינק אליו יש מהאתר הרשמי של חיל האויר, בכתובת http://www.iaf.org.il . ונשאלת השאלה - למה, לעזאזל, נבחרה כתובת עם הסיומת org.il לאתר שכזה? אנומליה מוזרה עוד יותר (בעיני) היא הבחירה לשכן את אתר גל"צ בכתובת http://glz.msn.co.il . |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זו באמת אנומליה מוזרה שכן האתר של צה"ל (טוב, דו"צ) הרי נמצא ב http://www.idf.il . טוב, תמיד אמרו בחה"א שצה"ל זה צבא זר, אבל ידידותי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האנומליה היא של הצבא "הירוק", מאחר וראוי לשים סיומות GOV או ORG. כחלק מהפרדת הרשויות הישראלית, בה הצבא לא ממש שייך לממשלה, אלא למדינה, הסיומת היא ORG ולא GOV, ושאף אחד לא יהיה קטנוני ויביא לי דוגמאות של רשויות אחרות שאינן ממשלתיות שמסתיימות ב - GOV, הבנתם? הטובים לטיס! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מאז שמופז עזב את הרמטכ"לות, הצבא יותר שייך לממשלה, ופחות מתפקד כגוף עצמאי, ולכן היה מקום לשנות ל - GOV. הטובות לטיס! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לדעתי יש מקום לשים את האתר הצה"לי כהפניה מאתר ח"א. שילמדו את מקומם, הירוקים האלה! הטובים לטייסות! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מדוע שצה"ל כולו לא ישתמש ב .idf או ב .mil כמו בכל מדינה מתוקנת? ורק בשביל להיות קטנוני, יש באמת את .muni , שחלק מהעיריות והמועצות משתמשות בו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תלוי מה מטרת האתר. הינך מופנה לאתר http://www.military.com/Page/0,12170,1-OO-0,00.htm המהווה את הצוהר לצבא האמריקני שמדינה המתוקנת ארה"ב. חוצמזה, ביקש קודמי בתפקיד שלא להיות קטנוני, נכון? הטובים למזל"טים! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, היה ברור לי הטרייד-אוף בין זווית ראיה מרחבית לבין רזולוציה. אבל זה נכון רק סטטית. בארכיטקטורה הנוכחית, איך אנחנו מפצים את עצמנו על מוגבלות הזוית המרחבית? מזיזים את הראש (ובמידת הצורך, את כל הגוף שמתחתיו) לכיוון הרצוי. בהצעה שלי, איך נוכל לפצות על אובדן הרזולוציה? אם אני לא מחמיץ משהו, מספיק שנזיז איברים כאלו ואחרים קצת, והתמונה שמקבל כל חיישן תשתנה, ותוכל עקרונית להבחין בכל פרט. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הטרייד-אוף המשמעותי יותר לדעתי הוא בין ראייה תלת-מימדית לבין כיסוי בו-זמני של שדה-ראייה רחב. הראייה התלת-מימדית מבוססת על העובדה ששתי העיניים קבועות במקומן ומביטות לאותו כיוון (אני משער שהבקרה היא עניין של מוטוריקה, ולא מבוססת על פידבק ויזואלי, כי אחרת לא היו פוזלים, ופזילה קלה לא הייתה דופקת את הראייה התלת-מימדית). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הממ... נדמה לי שאפשר בארכיטקורה שלי לחשב תמונה תלת-ממדית על-פי אותו רעיון, אבל במקום על-ידי השוואת הבדלים בין שתי נקודות הקלט, על-ידי בחינת השינוי כאשר מזיזים את הגוף (או את היד, נניח, אם היא תהיה האיבר העיקרי לצורך מיקוד הראיה). כלומר, ברור שאפשר; השאלה היא אם זה יהיה קל יותר או קשה יותר חישובית. במחשבה ראשונה אני לא רואה סיבה לחשוב כך או אחרת. כמובן שאם מוכנים להשקיע יותר חישוב, בארכיטקטורה שלי אפשר לקבל תמונה תלת-ממדית טובה הרבה יותר, כי אפשר יהיה להזיז את שתי הידיים... לחילופין, אם מנגנון החישוב (המוח, או מנגנוני-ביניים עצביים) "יודע" איפה נמצאים תאי החישה זה ביחס לזה, אני מנצח את הטרייד-אוף שלך: אני מקבל מידע בו-זמני מהרבה זוויות שונות, ולכן תמונה תלת-ממדית בלי צורך בתנועה בכלל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נגיד שכך. איך אתה רואה במקרה כזה טלוויזיה? התמונה מתחלפת 24 פעם בשנייה - נראה לי שאכלת אותה, תסתפק ברדיו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מניח שהיינו מפתחים טלוויזיה ברזולוציה יותר נמוכה, אבל עם מסך סראונד (ואני מדבר על סראונד כדורי). נראה לי שווה, לא? מה שמביא אותי למחשבה נוספת: האם היינו מרגילים עצמנו לבגדים? אם כן (בגלל בעיות קור, נניח), אז בדים שקופים היו נחשבים לאחת המהפכות הטכנולוגיות החשובות בהיסטוריה. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |