בתשובה למאור גרינברג, 17/07/03 1:56
15.7.2003 157951
מאור גרינברג • בתשובה למאור גרינברג יום ה', 17/7/2003, 2:14
אין לי מושג למה היה נראה לי (ונראה לי שיראה לך) שכמות המלל שאני מסוגל להפיק מספר היא מדד לאיכות, אז את מוזמנת להתעלם מהשורות התמוהות ההן. ספר טוב, וזהו.

אגב, אם מתחשק לך לספר לי בדואל או לתלות באייל מהם הספרים המשותפים, זה מעניין אותי.
15.7.2003 157955
נגה • בתשובה למאור גרינברג יום ה', 17/7/2003, 3:15
הו:

מעבר לשניים שהזכרתי כבר, במהלך השנתיים האחרונות קראתי את "על העיוורון" (אהבתי, אני אוהבת את סרמאגו), "תמונה קבוצתית עם גברת", "המחברת הגדולה" (ספר יוצא דופן, תרתי משמע), "סיפור על אהבה וחושך" (אהבתי מאוד), ו"בגוף אני מבינה" (הרגיז אותי הצורך להפתיע את הקורא). בטח יש עוד שפיספסתי.

את "אהבה בימי כולרה", "נרקיס וגולדמונד", "שוכחים את דוב", "השיעור בגרמנית" ו"שיחת העיר" קראתי בעבר. אה, וגם את "התפסן", "העבד" ו"גדל אשר באך". מבין כולם, אשמח לקרוא שוב את "השיעור בגרמנית", זכור לי במעומעם שמאוד אהבתי אותו, ונדמה לי שהייתי צעירה מכדי להעריך את הספר במלואו.

"פסוקי השטן" - לא הצלחתי לסיים, הספר פשוט לא זרם לי. בשלב מסויים גיליתי שלא אכפת לי כהוא זה מה קורה לדמויות. היה שווה?

מילן קונדרה ופיליפ רות' אהובים עליי, ולאחרונה קראתי את "ספר הצחוק והשכחה" ואת "אלמוות" של קונדרה, ואת "Portnoy's complaint" ו"Zuckerman unbound" של רות'. את "הכתם האנושי" קראתי לפני שלוש שנים בערך (והוא הכיר לי את רות', בעצם).
קורט וונגוט - כנראה הסופר האהוב עליי ביותר, כך שכל הוונגוטים מהרשימה שלך נקראו על-ידי בשלב זה או אחר של חיי, רובם יותר מפעם אחת (מלבד "קופסת הטבל מבגומבו", שבאופן מוזר פשוט לא נחת לידיי מעולם). האם זוהי הפעם הראשונה שאתה קורא אותם, או שהרשימה כוללת גם קריאות שניות ושלישיות?

צ'ארלס בוקובסקי - לא שמעתי עליו. האם תוכל לספר עליו קצת?

הספר הבא על המדף הוא "האדם מחפש משמעות" (הומלץ לי ע"י אחד האיילים בעקבות המאמר על המוות), ואחריו "the Da Vinci code", "פונטנלה" ו"מים נושקים למים". לצערי, זמן הקריאה החופשית שלי הוגבל לאחרונה באופן משמעותי (אני מלמדת שני קורסים תובעניים בו זמנית, ובמקביל מתכוננת ל-comprehensives), כך שייקח לי זמן לסיים את הערימה הזו.
15.7.2003 157963
מאור גרינברג • בתשובה לנגה יום ה', 17/7/2003, 7:32
במקום "קופסת הטבל בבגומבו" צ"ל "קופסת הטבק מבגומבו".
זה קובץ סיפורים של וונגוט, שנכתבו לעיתונים, והם קודמים לרומנים שלו. דווקא אחד מהחביבים עלי ביותר מספריו. סיפורים שקופים לגמרי - מרגישים איך הוא עיצב כל משפט - וזה גם מה שחינני בהם. יש לו, מסתבר, לפחות עוד קובץ סיפורים אחד. את רוב ספריו שמצויינים כאן אני קורא בפעם הראשונה. היו כאלה (רוזווטר, למשל) שקראתי די מזמן, ובעצם השנה קראתי אותם בפעם הראשונה, שוב.

צ'ארלס בוקובסקי? הוא סופר ומשורר אמריקאי. סופר קצת כואב, אפשר להגיד. הוא כותב את האוטוביוגרפיה שלו, בכמה ספרים ואינספור סיפורים שחלקם עשויים לחזור על עצמם ולפעמים לייגע. בכל מקרה הוא סופר חשוב בשבילי. לפי כרונולוגית חייו, הספר "ham on rye" הוא הראשון, אבל הוא לא אופייני. ספרי הסיפורים שמתארים את שכרותו ואת עבודות הדחק שלו ואת הנשים שלו הם המסה העיקרית.

פסוקי השטן: אני חייב להגיד שגמרתי אותו לגמרי מתוך אינרציה, בלי להנות יותר מדי.
חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש והצהרת נגישות © כל הזכויות שמורות