 |
ראשית איינני מבינה את עניין הלעג לרש.
האם החמצות בסדר גודל עולמי, אמורות לגרום להרגשה טובה יותר ביחס לחייו וכישלונותיו, ופיספוסיו של האדם הפרטי האנונימי?
בסיפור "טחנות הצדק טוחנות", כל האנשים שלא זכו בפרסום או בהצלחה, למרות שהיו קרובים, לא היו טובים מספיק -
מאיטיות, לתזמון", חוסר ביכולת לחזות קדימה - אפשרויות של הרעיון, ציוד מתאים, מספיק ידע וכו'.
לכן, הם מעולם לא פיספסו או החמיצו דבר, היותוזה מעולם לא היה אפשרי עבורם, מעולם "לא נמצא אצלם בידיים"
ואולי החמצה או פיספוס היא רק פיקציה, מושג לשוני, ריק מתוכן. שנועד להסדיר את חייו של אדם?
שלומות, seneh
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש