 |
|
 |
||
|
||||
 |
רד מהסוס, מר לייבוביץ', זה לא הסוס הנכון. הטלוויזיה אינה מציגה חידוש כלשהו, לטוב או לרע, מדברים שהיו קיימים כבר. היא ממלאת אותו תפקיד שמילאו קודמיה וקודמותיה, התיאטרון, הקולנוע, הסיפורים העממיים והאגדות – הזנת ה"עם" ברעיון ששליטיו צודקים, חכמים ובלתי ניתנים להכנעה ושהדרך הנכונה לחיות תחת שלטונם היא לציית לכללים. השינוי היחיד הוא בזהות הספציפית של השליטים. הז'אנרים המובילים בטלויזיה שלנו – קומדית המצבים, אופרת הסבון או הטלנובלה, השעשועונים ותוכניות האירוח – בנויים כולם סביב שני רעיונות אלמנטריים: סילוק כל אלמנט במציאות העלול לחתור תחת הסדר הקיים; והצגת אפשרות מוביליות חברתית משמעותית כריאלית. קח לדוגמה את אופרת הסבון – סדרות אלו, המיועדות בעיקר לאינדוקטרינציה של נשים, מציגות מצב בדיוני בו אנשים חיים בעולם שכולו נסוב סביב רומנטיקה, רגשות ומיצוב מעמדי (במובן מהותי זה, גם "הבורגנים" היא אופרת סבון). כל אלמנט אחר – קשיים בעבודה, כאבי גב, חוסר חשק, מריבות על לא כלום, מס הכנסה רצחני, אנשים מתפוצצים ברחוב, גניבות רכב, וכו' – מוסר באופן מוחלט. האופן שבו מבוטאים הרגשות והרומנטיקה הוא סכימטי לחלוטין (פרחים, הצעת נישואים עם טבעת, ארוחה לאור נרות, תינוי אהבים לצד האח המבוערת) ויש בו תמיד אלמנט של רכישת שירותים או מוצרים מסחריים (חדר במלון, הזמנת פרחים, ארוחה במסעדה, קניית טבעת) (בצד, ראוי לציין כי הטלוויזיה משקיעה מאמץ עצום בהפיכת כל הטקסים המסורתיים לסוג של צריכה, במיוחד לצורכי רומנטיקה ושימור יחסים תקינים בתוך המשפחה). הנחת היסוד של הז'אנר הזה, כמו בכל ז'אנר אחר, היא כי לאנשים אין דמיון וכאשר יסירו מנגד עיניהם אפשרויות אחרות ויציבו חלופה כלשהי, ולא חשוב כמה היא בלתי סבירה, אנשים לא יעלו על דעתם כי ייתכן תחליף לכך. לכן, אם יציגו בפניהם עולם פיקטיבי בו הרגשות הגואים ורכישת מוצרים להבעתם הוא הדבר היחיד, יסברו אנשים כי מדובר במציאות אפשרית או לפחות ראויה להצגה כיעד (היינו, תיתכן מוביליות למצב זה) ובמקום הזעם אין-אונים שלהם על מצבם תתקבל השלמה נכנעת עם גורלם. ואפשר להמשיך: בטלנובלות, המצב דומה, בהבדל קטן: יש להן סוף. לכן, הן משתמשות בוריאציות שונות של "מתכונת סינדרלה" – האישה בעלת הפגם המעמדי מצליחה בעזרת יופיה ותושייתה לשנות את מעמדה. בקומדיות המצבים ישנו מבנה מנחם בו אחרי ערעור לכאורה על הסדר החברתי הקיים מתברר כי הוא בכל זאת הסדר החברתי הנכון והגיבורים משלימים מעגל מנחם בחזרה למצבם הראשוני. בשעשועונים המטרה היא לשכנע אנשים כי מוביליות חברתית (היינו, התעשרות) תיתכן ואפילו לפשוטי עם כמונו. ואחרון – לז'אנרים הטלויזיוניים הקיימים יש גם יעד נוסף: לשכנע גם אנשים אינטליגנטיים כי אין תקווה כלשהי לשינוי. הדבר היחידי שניתן לעשותו הוא לכתוב מאמרים על כך ולהתנחם בקיטור הדדי בין אנשים אינטליגנטיים אחרים. |
 |
 |
 |
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |