|
||||
|
||||
אין לי בעיה גדולה עם זה. אבל למה אתה חושב שרשימת המותר עדיפה על רשימת האסור? במשחבה ראשונית, נראה לי קל יותר לנסח רשימת איסור - בנקודה מסוימת בפתיל הגעתי להצעה של רשימה בת פריט אחד, שאולי יכול להספיק עם עוד קצת עיבוד. |
|
||||
|
||||
כי אני חושב שעדיף שהשלטונות יצטיידו בתשובה לשאלתי "איפה כתוב שמותר לכם?" לפני מעשה, ולא ישאלו אותי "אבל איפה כתוב שאסור לנו?" אחרי מעשה. (זו לא הייתה תשובה, כמובן, זה רק היה ניסוח מחדש של הטענה, אז אני אנסה שוב:) כי יש הבדל בין תיאור ישיר של קבוצה לבין תיאור שלה ע"י תיאור המשלים, כשאין תשובה טובה ל"המשלים ביחס למה?". (נדמה לי שזו מדיניות נפוצה באבטחת-מידע: מתחילים מ"הכל אסור" והמשתמשים מקבלים הרשאות בהתאם למה שהם צריכים ומבקשים). חוצמזה, זה לא שאני המצאתי את הרעיון הזה. הרי זה ההבדל בין הקוד הפלילי, שאומר מה אסור לנתינים לעשות, וכל היתר מותר, לבין החוקים שאומרים מה לשלטון מותר לעשות, וכל היתר אסור. |
|
||||
|
||||
מעניין. אני חושב לענות בכיוון של הדגשת ההבחנה בין פקודות חוקיות לבין פקודות ברות-ציות. אבל קודם כל, זה הזמן לתהות: כולם יודעים שיש פקודות בלתי-חוקיות "סתם", אבל מהו הקודקס הקובע זאת? האם פקודות מטכ"ל? אני יודע שפקודות מטכ"ל מפרטות פקודות מותרות ואסורות, אבל האם מדובר ברשימה *כוללת* של אחד הכיוונים? |
|
||||
|
||||
בכל הדוגמאות שהועלו עד כה, פקודות ''בלתי חוקיות בעליל'' הן כאלו שעוברות על עקרונות כל-כך יסודיים עד שצריך להיות מובן מאליו שהן בלתי חוקיות. אבל הדגש בביטוי אינו על חומרת החוק שעליו עוברים, אלא על ה''עלילות'' של המעשה - עד כמה ברור שהוא אינו חוקי. אם זה כך, פקודה מפורשת לחצות את הכביש שלא במעבר חציה היא יותר ''בלתי חוקית בעליל'' מאשר פקודה לאכוף עוצר. |
|
||||
|
||||
לא (ואתה כמובן יודע את זה), כיוון שאתה נתפס לסמנטיקה ולא לרוח הדברים. ואגב, פקודה לאכוף עוצר יכולה להיות בלתי חוקית (למשל אם היא ניתנת ע"י מי שלא מוסמך לכך, או לא בשרשרת הפקודות התקינה), אך במהותה אינה בלתי חוקית, וודאי שאינה בלתי חוקית בעליל. אופן האכיפה, ואי ברירת אמצעי האכיפה, היא שהפכה את הפקודה המפורסמת מלפני 47 שנים לבלתי מוסרית, ומכאן לבלתי חוקית בעליל. באותה מידה פקודה לנהג משאית להכנס לצומת כאשר ברמזור דולק האור הירוק, יכולה להיות בלתי חוקית בעליל. |
|
||||
|
||||
בהודעה למטה, עוזי מצביע על בעייתיות לוגית במשפט, ודורון מציע לראות בזה סמנטיקה. אבל אולי יש כאן יותר מזה. אני לא מכיר את הפסיקה, אבל נראה לי שבית-המשפט מכניס כאן (בדלת האחורית?) את התפיסה של החוק הטבעי. תפיסה של חוק טבעי יכולה להסביר את הבעייתיות בניסוח: ה"לא-חוקיות בעליל" מתייחסת לחוק שונה מהחוק הכתוב. פירוש הפסיקה לפי החוק הטבעי מסבירה גם את קריטריון הדגל השחור ואת הקריטריון של "דוקרת את העין ומקוממת את הלב, אם העין אינה עיוורת והלב אינו מושחת". כפי שהערת, זה הוא בודאי לא קריטריון משפטי רגיל שאפשר להבין ממנו מה השיקולים שצריכים לעמוד בפנינו כשאנחנו נמצאים בדילמה. אם הפסיקה אכן מתייחסת לחוק הטבעי, אולי אין טעם לחפש את הקודקס של פקודות בלתי-חוקיות "סתם". הפקודה בלתי-חוקית לא בגלל שהמעשה רע כי הוא אסור, אלא בגלל שהמעשה רע כשלעצמו. |
|
||||
|
||||
כלומר, פקודה "לא חוקית בעליל" היא כזו שאפשר (או צריך) להבין שהיא לא חוקית, גם בלי לדעת שום דבר על ספר החוקים: היא "נוגדת את החוק הטבעי". |
|
||||
|
||||
כן. אני מצטער אם אני כותב באופן לא ברור. |
|
||||
|
||||
כמובן. הנסיון שלי לברר את הקודקס של הפקודות הבלתי-חוקיות ''סתם'' לא נועד לעזור לברר מהן פקודות בלתי-חוקיות בעליל, אלא לצורך הדיון שלי עם מיץ, בסוגיה איזה צד של הבלתי-חוקיות-בעליל עדיף לפרט. |
|
||||
|
||||
ולכן מכיון שמדובר בהוראות לאזרחים ולא לשלטון הרשימה תהא מה אסור ולא מה מותר. |
|
||||
|
||||
מדובר בהוראות לחיילים. נכון שרובם אזרחי המדינה, אבל החיילות היא תפקיד ציבורי בשרות השלטון, ממש כמו פקיד שומה, שוטר או חשב במשרד ממשלתי. החוק הפלילי כבר קובע מה אסור להם לעשות, בהיותם אזרחים. נותר לקבוע מה מותר להם לעשות מתוקף היותם חיילים. |
|
||||
|
||||
אני אנצל תגובה זו כדי להשיב וכדי לתקן את טעותי מ תגובה 154787: חוק העונשין מפרט מספר הגנות 1 (כמו למשל הגנה עצמית) שאיננה גוררת אחריות פלילית בגין המעשה. אחת ההגנות היא הגנת צידוק 2, שכוללת בין היתר (בס"ק 2) הגנה על מעשה: "שעשהו על-פי צו של רשות מוסמכת שהיה חייב לפי דין לציית לה, זולת אם הצו הוא בעליל שלא כדין". חוק השיפוט הצבאי מפנה לסעיף זה3. לפיכך הסעיף מנוסח כלפי כל האזרחים ולפיכך הוא יכלול, אם בכלל, רשימה של מה אסור ולא רשימה של מה מותר. ועוד. מכיון שמעשה בלתי חוקי בעליל הוא חריג לחריג5, הוא יהיה רשימה של איסורים: מתי הצו הוא בלתי חוקי בעליל ולא מתי הצו חוקי6. בנוסף: השאלה אם להביא רשימה של איסורים או היתרים איננה רק שאלה של יחיד או גוף שלטוני. גם ליחיד לפעמים אוסרים הכל ונותנים רשימה של היתרים וגם לגוף שלטוני מתירים הכל עם רשימה של איסורים. העקרון שהצבעת עליו - ויתכן שאני בתגובתי הקודמת נגררתי אחריו - הוא נכון אך הוא לכשעצמו לא יקבע כיצד תנוסח ההוראה, האם בדרך של היתר או איסור. ____________________ 1 או בלשון החוק סייגים לאחריות הפלילית או סייגים לפליליות המעשה. 2 סעיף 34 יג' לחוק העונשין: http://www.pigur.co.il/law/onesh1.htm 3 למיטב ידיעתי, כאשר תוקן חוק העונשין בשנת 1994, בשל ההפניה בחש"צ אל חוק העונשין, נעשתה פניה לפצ"ר על מנת לבחון האם יש צורך בהכנסת פירוט, כדוגמת הצעתו של ירדן4. עמדת הפצ"ר הייתה כי יש להשאיר את הסעיף כפי שהוא למרות שנשמעו קולות בפרקליטות כי עדיף להכניס את המבחנים שנקבעו בפסיקה אל תוק החוק החרוט. 4 ההצעה להכנסת פירוט במובחן מהפירוט עצמו, שאינני יודע אם היה זהה לזה של ירדן. 5 : מעשה אסור; חריג: אם נעשה לפי צו; חריג לחריג: הצו איננו חוקי בעליל. 6 המקרים בהם הצו חוקי מוגדרים בהתאם לכל צו. ויודגש. יש צורך באי חוקיות בעליל ולא באי חוקיות סתם. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |