|
||||
|
||||
ברור שאנחנו צודקים תמיד. אבל מה בדיוק הקשר? בשעה שדווח על שקט והפסקה באלימות המשיכו להיהרג פלסטינאים. |
|
||||
|
||||
לדווח שנהרגו 26 פלשתינאים היה יוצר רושם שישראל ממשיכה בתוקפנותה הידועה כאשר הצד השני שוקט על השמרים. זה קצת בעייה לדווח על הקורבן שהוא גם התוקפן. צריך היה לכתוב משהו יותר מסובך - שבתקופה זו המשיכו הפלשתינאים בנסיונות פיגוע, לרוב ללא הצלחה ובמחיר של 26 הרוגים. אבל גם זה בעייתי, משום שמקורות ישראליים הם כמעט המקור הבלעדי למידע מסוג זה, על פיגועים שלא יצאו לפועל וזה גם בעייתי מצידו של העיתונאי, ביחוד לשם הצדקתם של הרוגים כה רבים מן הצד השני, חלקם אזרחים שנהרגו בשוגג מעצם המתח והנוכחות הישראלית ביישובים הפלשתינאים. אני לא יודע איך הייתי מנסח את זה בעיתון אמריקאי כידיעה חדשותית, מבלי שמפגינים פרו-פלשתינאים יצורו על ביתי. אולי במדור המאמרים. לא? כך שלדעתי זוהי הטעייה אך לא הטייה, אבל אולי במחשבה שנייה אשנה את דעתי. |
|
||||
|
||||
לא מסכים. צריך להפריד בין סוגי מידע. ישנן העובדות לגבי מספר ההרוגים בכל צד. העובדות האלו לא מאפשרות להשתמש במטבעות לשון כמו "שקט" או "הפסקה באלימות", אלא אם ת"ל שהרג של פלסטינאים אינו שווה לזה של ישראלים. סוג אחר של מידע הוא פרשנויות, הצדקות או הצטדקויות: ההסברים מדוע היה הרג כזה של פלסטינאים, למה אנחנו שם וכולי. אפשר להתווכח על מידת ההטיה בפרשנויות. אבל כשלא מביאים את העובדות הרלוונטיות זאת בוודאי הטיה, ומכיוון שהיא אכן נובעת מהטעייה, היא חמורה בהרבה. |
|
||||
|
||||
נשמע נכון. איך לדוגמא היית מנסח את הידיעה החדשותית במקרה זה? |
|
||||
|
||||
קשה לי לדעת. בכלל, אנחנו נכנסים כאן לשאלות של הבניית המציאות שאין להן תשובות "נכונות", אבל הטענה שלי היא ש*יש להן תשובות שאינן נכונות*. לעצם העניין, כדי לא להתחמק, נראה לי סביר לוותר על ההגדרות של "שקט יחסי" לטובת "ללא שבוצעו פעולות טרור פלסטיניות" – כאן אין צורך להתייחס למספר ההרוגים הפלסטינים כי זה לא רלוונטי לידיעה: הכתב מתאר מצב שבו למרות שלא היו פעולות טרור בוצע החיסול. הפסקה הבאה צריכה להתחיל ב"לטענת ממשלת ישראל..." וכאן יבוא הפירוט על התראות וכדומה. אבל זאת רק הצעה אחת מני אלטרנטיבות רבות. |
|
||||
|
||||
אחרי ''ללא שבוצעו פעולות טרור פלסטיניות'' צריך לדעתי לבוא מיד משהו כמו, ''למרות עשרות נסיונות פלשתינים להמשך הפיגועים, לטענת צה''ל''. אני מוכן להתפשר על העברת שתי המילים האחרונות לפני ה''למרות''. אבל זהו, עד כאן. בכל מקרה, השתכנעתי שלפחות במקרה זה, לא קל לנסח את המידע באופן הראוי, שלא יצור מצג שווא באוזני קהל היעד. אך זהו תפקידו של עיתונאי, נדמה לי. |
|
||||
|
||||
אנחנו שוב לא מסכימים. אני חושב שאין אופן ראוי לנסח ידיעות (אם כי, כפי שציינתי יש אופן לא ראוי לנסח אותן). ולדעתי, התייחסות לעיתונאי כאל מי שמציג את המצב היא תמימה. העיתונאי יוצר את תיאור המצב ע''י בחירה והצגה של עובדות מסויימות מתוך אינספור עובדות שיכולות להיות רלוונטיות לסיפור המעשה, והבחירה הזאת בהכרח מודרכת ע''י השקפת העולם של העיתונאי. (חשוב לי להבהיר שאני לא מתכוון לומר ש''אין מציאות'' והכל נראטיבים, אלא שיש מגבלות לסיקור העיתונאי). |
|
||||
|
||||
והאמת? זה קצת משעשע, אולי אפילו בגדר חריצת לשון לאידאל התבונה הטהורה. העובדה שאני כותב את הדברים תחת מאמר של מר ג., האיש ששום מושג פוסטמודרני אינו זר לו, ושבעת מצוקה מתייצב באדיקות לצד מדינתו באמצעות פוטבולים ירוקים קטנים. |
|
||||
|
||||
לא ברור לי על מה אין אנו מסכימים, שכן אני מסכים עם כל מה שאמרת בתגובה זו. |
|
||||
|
||||
אוף, לא כיף אתך. אני צריך להיות לסבית כדי לקבל באתר הזה פייט טוב? לא משנה. |
|
||||
|
||||
לסבית? זה נשמע קצת זול. אני הייתי הולך על משהו כמו "העוזרת הפרלמנטרית הנימפומנית". אולי זה מה שיביא את הקהל האיכותי שכה חסר באתר זה. זה מזכיר לי את אחד המקריאים בערבי "במה חדשה", שכינויו "אבא קריר", שהוצג פעם ע"י המנחה כ"האיש שהעלה את הזבל לדרגת אומנות והוריד את האומנות לדרגת זבל". בכל אופן, באחת הפעמים בהן הוא הקריא קטע רציני יחסית, נתקל הוא בבעייה הרגילה בערבים אלו - חוסר קשב ורעש מצד הקהל. הוא הרים את עיניו מן הדף ובפנים רציניות אמר "מין אנאלי, כוסיות." הקהל השתתק לדקה שתיים שהעניקו לו את השקט המיוחל. משהחל הרעש לחזור, הוא חזר על ה"טריק" שעבד שוב, אם כי לזמן קצר יותר, שהספיק לו לסיום הקטע בשקט. ___________ מן הביוגרפיה של אפופידס, עוד קטע ששוחרר סוף סוף לפירסום, למרות בקשות הקהל. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |