בתשובה לרן בלוס אנג'לס, 12/07/03 10:41
טעות אופטית 157202
רן,

ברור לי לחלוטין שלמקרא המאמר יכולים אחדים מהקוראים, בפרט אלו הנמנים עם קוראי הני"ט, להתרשם שעיקרו הוא התקפה ספציפית על הניו-יורק טיימס, אולם זאת טעות אופטית, כלשונך. מטרת המאמר הזה לא הייתה לבדוק לעומק עד כמה הני"ט הוא פרו-ישראלי או פרו-פלסטיני, אלא להצביע על התפתחות ברשת המאפשרת לגולש הבודד להשיב מלחמה שערה לתאגידי התקשורת הגדולים בעזרת חוג הבלוגים הפוליטיים והחברתיים. הדוגמה של הני"ט שיחקה תפקיד מרכזי במאמר, כי השגיאה שמצאתי בני"ט עוררה אותי לכתוב אותו. אולם כפי שניתן ללמוד מכותרת המאמר, מכותרת המשנה ומפסקת הסיום, לוז המאמר הוא שכיום יש הכוח והכלים בידי הגולשים ברשת לשמש "השומרים של כלבי השמירה".

נ.ב.

ובהתייחסות ספציפית להערותיך. ברור לי שאם פלסטיני קורא בני"ט, לדוגמה, את טורו של ויליאם ספייר - מעריץ עיוור של ראש ממשלתנו, שרון - הוא מקבל מזה פריחה רצינית.
וכידוע, ככלל, בהקשר של הסכסוך הישראלי-הפלסטיני, העיתונים האמריקנים הם הרבה יותר מאוזנים מהאירופים וחלקם במובהק פרו-ישראלים. כך, אין להשוות למשל בין ה"בי.בי.סי" או ה"גארדיאן", שנמצאים, לדעתי, קרוב לגבול האנטישמיות, או לפחות אנטי-ציוניות בעליל, לבין הני"ט; לעומתם הני"ט נראה, לעיתים קרובות, מאוזן לגמרי.
טעות אופטית 157205
נקודה מעניינת הפוגעת בטעם הטוב ובכלל ה-PC, גורסת שיש לבדוק בעיון איזה פלוני רשם מאמר מסויים, היות ולעיתים מתקיים קשר בעייתי ביותר בין מוצאו האתני של הדובר לבין הטענות שהוא מעלה; לי אישית נדמה כי בקרב כותבים יהודים ‏1 (ולאו דווקא ישראלים-יהודים) מורגשת נטייה רצינית להגן על 'פוליסת הביטוח' ששמה מדינת ישראל, כמו גם על 'הסברת' השואה.

דומה כי תופעה זו מתקיימת בעוצמה לא פחותה גם בקרב עיתונאים ממוצא ערבי-מוסלמי, המועסקים בתקשורת המערבית הכתובה והמשודרת, ולפעמים ניתן לקבל את הרושם כי אלו מסמנים את ישראל אוטומטית כמעט כאשמה יחידה בכל מצב אפשרי, במעין פרוייקציה של חוסר יכולתם לביקורת עצמית פנימית, אשר למעשה אינה מתקיימת.

______

1 לעיתים נדמה כי אצל אחוז קטן בקרב העיתונאים המערביים ממוצא יהודי מתקיים מעין רצון מוסווה ל'תיקון עולם', וזאת בדמות רפלקס הפיכת ישראל לשק חבטה בשורה של נושאים, הרבה מעבר לעוותי הכיבוש.
הטעיה אופטית בעזרת ''מארב תקשורתי'' 157228
אלכס,

בהמשך להערתך על העיתונאים ממוצא ערבי-מוסלמי המועסקים בתקשורת המערבית: אכן להטיה משמעותית גורמת העובדה שיש רבים כאלה, ובפרט פלסטינים שמשמשים כצלמי שטח עבור סוכנויות הידיעות שמסקרות את האירועים בשטחים.

הנה דוגמה מסוף השבוע להטיה שנוצרת בשל כך:

ראיתי תצלום באתר הפופולארי "יאהו" ובו נראים כמה חבר'ה בטי-שירט שאינם פלסטינים בעליל - מתעמתים עם חיילים, כשאחד החיילים אוחז בגרונו (או בגרונה) של אחד/אחת המפגינים/נות. ברגע הראשון חשבתי שזה תצלום של חיילי צה"ל שמפנים מתנחלים, אך מהכיתוב הבנתי שמדובר בהתעמתות של "פעילי שלום" (מונח מטעה, לטעמי, שכן מדובר פשוט בפרו-פלסטינים מערביים) עם חיילי צה"ל במחסום ליד שכם.

זהו מארב תקשורתי מתוכנן. התרגיל הולך כך: "פעילי השלום" הולכים להפגין מול חיילי המחסום ודורשים להסירו. הם מזמינים להתכתשות המתוכננת צלם ערבי של סוכנות רויטרס שאורב לצילום המבוקש (במקרה המסוים הזה, שמו עבד עומר קוואסיני). "פעילי השלום" מתגרים בחיילים שבמחסום, קרוב לוודאי שהם מטיחים בהם דברים קשים ואולי אף קללות (את זה המצלמה אף פעם לא מספרת), מגיעים איתם למגע פיזי, ואז אחד החיילים שולח את ידו אל "פעיל השלום" ומגיע הרגע המיוחל... סנאפ! ידידינו עבד עומר קוואסיני השיג צילום נהדר! (לא תמיד, אך בהרבה מקרים כאלה גם מופעלת טכניקה מבוימת של התפתלות מכאבים, שנוהגים הפלסטינים ו"פעילי השלום" להפעיל בהתכתשויות מצולמות מעין אלה - בדומה להתחזויות שנוהגים לבצע כדורגלנים כדי לסחוט מהשופט עבירה לטובת קבוצתם).

אבל לא די ל"רויטרס" בשלל היקר שהושג, אפשר להפיק תשואה נאה גם מהכיתוב. וכך בנוסף לשורת הכיתוב שמסבירה מה האירוע מוסיפים עוד משפט, שכלל אינו רלוונטי לאירוע המבוים, אבל רלוונטי לסדר היום של התעמולה הפלסטינית:
Egyptian mediators on Thursday won the agreement of four Palestinian factions to stick to a shaky ceasefire rattled by Israel's refusal to release thousands of prisoners, officials in the groups said.

ובעברית: "מתווכים מצריים הצליחו להשיג הסכם עם 4 פלגים פלסטיניים לדבוק בהפסקת האש שמתרופפת בגלל סירובה של ישראל לשחרר אלפי אסירים".

מה קיבלנו? קלגסי צה"ל מכים "פעילי שלום"; "הפלגים הפלסטינים" (חס וחלילה לא טרוריסטים ואף לא מיליטנטים) הם שוחרי שלום ודבקים בהפסקת האש. ומי מרופף את הפסקת האש? נכון, הישראלים הדכאנים ושוחרי המלחמות. מ.ש.ל.

סוכנות "רויטרס" אמורה להפיץ חומר גלם עיתונאי עובדתי לאינספור עיתונים וגופי תקשורת בעולם. וזו התוצאה כשהיא מעסיקה בשורותיה את עבד עומר קוואסיני שיסקר את הסכסוך הישראלי-פלסטיני. זה כמעט כמו לתת ל-‏12 אנשי קו-קלאקס- קלאן בדרום ארה"ב במאה ה-‏19 לשמש כחבר המושבעים במשפט שבו נחרץ דינו של אדם שחור.

התצלום והכיתוב ב"יאהו":
התייחסות לתצלום הזה ב-‏2 משפטים קצרים וקולעים באתר "פוטבולים ירוקים קטנים":
אותו דבר, רק באורך של סרט 157238
"ג'רמי הארדי נגד הצבא הישראלי"- יוצא לאקרנים, כמו שאומרים, ביום ששי הקרוב.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים