|
||||
|
||||
כיוון שהתקף לב הוא גורם המוות מס' 1 בעולם המערבי היום, אני ממליצה על שכלול המשאבה. אולי איזה fail-safe בצד או משהו כזה. |
|
||||
|
||||
כפי שלמדנו מדיון 1520 גורם המוות מס' אחד בעולם הוא היותנו בני תמותה. שתסופק לי הערכה מהדיון ההוא וישא"ק! |
|
||||
|
||||
הלב הוא יופי של איבר, ללא פגם ממש. כדי שאנשים לא ימותו מהתקף לב צריך לתכנן את המוח אחרת, כך שיפסיק להיות רעב, או לשנות את המטבוליזם. התקפי לב הם לעיתים נדירות באשמת הלב. אם כבר מתכננים מחדש בני אדם, אז אחרי שהייתי מטפל בעניין תחושת הרעב, הייתי חותך החוצה את כל ד.נ.א הזבל. כמות האנרגיה שהתא מוציא על שכפולו רצינית. עד כדי כך, שבלי ד.נ.א. זבל אני מעריך שנוכל לצרוך 1/3 פחות מזון, מה שיעזור לבעיית הרעב ולבעיית ניצול המשאבים. |
|
||||
|
||||
אל"ב, אבל אין ל-DNA ה"זבל" איזה תפקיד שמגן על החלקים הקריטיים ב-DNA, ע"י הקטנת ההסתברות לפגיעה בהם? |
|
||||
|
||||
חוכמה קטנה מאד, הנימוק הזה. בהנתן שהייתה פגיעה, עדיף שיהיה הרבה זבל כי אז יש סיכוי טוב שפגעת בו. אבל אם אין זבל, גם הסיכוי לפגיעה קטן. |
|
||||
|
||||
כאמור אל"ב. למה הסיכוי לפגיעה קטן? לא הבנתי. הרי מרחב הדגימה קטן בעוד הסכנות החיצוניות נשארות כשהיו, לא? הסבר ו/או קישורון שירביץ בי בינה, יתקבלו בברכה. |
|
||||
|
||||
הסיכוי קטן כי יש פחות ד.נ.א. לפגוע בו. עד כדי כך פשוט. תחשוב על פוטון אנרגטי שמכוון על קשר בד.נ.א. - יהיה לו יותר קשה לפגוע במשהו קטן |
|
||||
|
||||
רגע רגע, מאיפה זה בא? תחושת הרעב היא חיונית לקיום האנושי; אנשים לא משמינים בגלל רעב, אלא בגלל הרבה מאוד סיבות אחרות. גם מנגנון המטבוליזם שלנו הוא יעיל להפליא וחיוני לתפקוד; אנשים לא משמינים בגלל מטבוליזם איטי (לא לרמה של קבוצת סיכון קרדיולוגית), הם משמינים בגלל שהם אוכלים הרבה. ובכלל, מדוע אתה חושב שהתקפי לב פוגעים רק בשמנים? אני לא מכירה את הסטטיסטיקה, אבל די משוכנעת שאם נמצא אותה, נגלה שהתקפי לב הם גורם המוות מס' 1 *אצל אנשים רזים*. |
|
||||
|
||||
אני יודע? אם תחושת השובע הייתה מגיעה יותר מוקדם, אני חושב שאנשים היו פחות שמנים. גם אם המטבוליזם היה יותר מהיר, אנשים היו פחות שמנים. אצל אנשים רזים? באיזה גיל? אנשים שמנים ימותו הרבה קודם. ראי גם:http://www.americanheart.org/downloadable/heart/1056... עמוד 40. |
|
||||
|
||||
היי! אבל אני אוהב להיות רעב. זה עושה את כל הקטע הזה של לבלוס משהו לסבבי של דבר. אנשים שמנים הם לא רעבים הם כבר אכלו (ויש שמגזימים ואומרים שבגלל גרגרנותם של אלה, יש את אלה שנשארים רעבים). |
|
||||
|
||||
שמנים ימותו קודם (ועל זה לא עירערתי). הטענה שלי היתה שלו היתה בנמצא סטטיסטיקה בנוגע למוות של ''רזים בלבד'', התקפי לב היו - ניחוש שלי - עדיין במקום הראשון. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |