בתשובה לארז לנדוור, 11/07/03 10:12
 |
|
 |
||
|
||||
 |
ודב היה אומר1: האם לא היו אנשים חכמים שאמרו עם פרוש הסכם אוסלו שהוא מוביל אותנו להתגברות הטרור ולאובדן הבטחון בישראל? כמובן שהיו, אבל רוב הציבור בחר להסחף באווירת השלום העליז והפרחוני, והתעורר רק אחרי מאות ואלפי הרוגים להבין לאיזה ברוך הכנסנו את עצמנו. 1 כן, אני יודע שהוא יכול לדבר בשם עצמו, אבל חשבתי לחסוך לו כי זה כל כך ברור. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
ומה עם השנים השקטות יחסית בימי נתניהו וברק עד לקמפ-דיוויד? לפי שיטתו של דב, המצב של אל-אקצא היה אמור להתרחש במהלך *כל* שנות אוסלו, ולא כך הוא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יחסית?! יחסית למה? בטח שלא יחסית למצב של לפני אוסלו, שאז לא היינו צריכים לפחד כלל מפיגועי טרור. כן יחסית למצב שהיה תחת ממשלת רבין ז"ל ופרס יבדל"א1. אולי זה צריך ללמד אותנו משהו לגבי מה עושים הפלסטינים כשנותנים להם (רבין, פרס, ברק) ומה הם עושים כשלא (ביבי). בקיצור, התגובה שלך רק גורמת לי להסכים עם דב יותר מאשר איתך. 1 אבל שיעזוב כבר את הפוליטיקה! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפני אוסלו לא היינו צריכים לפחד מפיגועי טרור? ומה עם קו 405, פיגועי הסכינאות (כמו הלנה ראפ) וחטיפות ורציחות של חיילים כמו אילן סעדון ואבי סספורטס? כל זה קרה בימי שמיר, לפני אוסלו אבל אחרי פרוץ האינתיפאדה. ואם תשים לב, הויכוח שלי הוא לא עם דב אנשלוביץ' ודומיו, אלא עם הגלבצים והקפונים למיניהם המזהים עצמם כשמאלנים, שמאלנים לשעבר או אנשי מרכז ובכך מבקרים את השמאל בצורה אובייקטיבית כביכול. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מסוגל להשוות את הרגשת הבטחון האישי כיום להרגשה שהייתה לפני אוסלו? כמה אנשים בשנות ה-80 המאוחרות פחדו לנסוע באוטובוס או להסתובב במרכז העיר? כמה היום? כמה בתי קפה אז העסיקו מאבטחים, וכמה היום? כל מקרה טרור בתקופה ההיא גרם להמולה רבתי. היום מעשי טרור הם חלק רגיל מהחיים שלנו. "אמא, אבא, פיגוע", אם לעשות פראפרזה על הפרסומת המפורסמת. אתה זוכר שמות של אנשים שנרצחו בפיגועים בשנים האחרונות? אף אחד לא זוכר. את הלנה ראפ, לעומת זאת, אתה כן זוכר. מה זה אומר לך על היחודיות של המקרה הזה, באופן יחסי? שאני אבין, אתה מכחיש את זה שלאחר הסכמי אוסלו חלה הרעה משמעותית בבטחונם של ישראלים בתחומי הקו הירוק? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההרעה המשמעותית חלה לאחר קריסת אוסלו עם פרוץ אינתיפאדת אל-אקצא. לפיגועים בימי רבין ופרס היו סיבות אחרות - הטבח במערת המכפלה וחיסול יחיא עייש. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, 7 שנים החזיק הטבח במערת המכפלה (למה, אגב, לא מדברים על "הטבח בקו 4" או "הטבח במומנט"? למה לא להגיד פשוט "הפיגוע במערת המכפלה"?). חתיכת זכרון יש להם, לטרוריסטים האלה. בקיצור - תמיד יש תירוץ. רק לשקט ושלום אין להם תירוצים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ממש לא עליו, כתבו עלינו. האלמונים שיוצרים פה את המארג הקהילתי. הוא בכלל נגד קהילה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואנשים כמוך משחקים לידיים שלהם כאשר הם דורשים להפסיק את התהליך המדיני ולהשתמש ביותר כח. כמו שאומרים על הכביש - אל תהיה צודק, תהיה חכם. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |