בתשובה לגלעד ברזילי, 10/07/03 13:20
 |
|
 |
||
|
||||
 |
כל מה שרציתי היה להשאיר את תכונת הכיסוי החיצוני של העור לאורך זמן, כדי שעופות המחמד ישארו לטיפים. הדברים הבאים לא קשורים לעניין (יכולים להיות nice to have, אבל לא קריטיים): גודל: נראה לי שמשהו עם צורה של אפרוח, אבל גדול, הוא עדיין חמוד, ובוודאי הוא עדיין נעים לליטוף. ויש אפילו יותר מה ללטף. התפתחות מינית: אדרבא, מצידי שהאפרוחים המגודלים יזדווגו ויביאו דור חדש של אפרוחים (ובלבד שגם אלו יגדלו כאפרוחים). הזדקנות ומוות: לא נעים, אבל לא מונע מחיות הבית המקובלות היום להיות מקובלות היום. לאור ההסתייגויות האלו, מה אני אמור להיות עכשיו: יותר אופטימי, או יותר פסימי? 1 אני די בטוח שזו לא המילה הנכונה, אבל אין לי מושג אפילו מה המקור2 (אני נושא עמי את השורה מגיל שנתיים בערך). מישהו? 2 pun not intended, למותר לציין. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אז תהיה יותר פסימי. יותר קל להשתיק את כל ההתבגרות המינית של העוף, מאשר פן מסויים שלה (פלומה לנוצות). כמובן, הסתייגות - אני רחוק מלהיות מומחה, ומניח כאן תילי תילים של הנחות. אולי יש דרך פשוטה וקלה למנוע מפלומה להפוך לנוצה, פשוט על ידי מניעת בנייה של חלבון אחד ספיציפי נאמר, ואז הכל נופל. בקשר להתפתחות המינית, אני לא חושב שאתה רוצה תרנגול חרמן בגוף אפרוח מסתובב אצלך בבית. בטח לא אחד עם מקור חזק, ובטח לא בבית עם תינוקות. בכלל, איך מתרבתים תרנגול, כך שיחיה בבית? שמעתי אומרים שזו חיה טפשה להחריד. שלישית, בהזדקנות הם יאבדו חמידות, אפילו אם תשאר פלומה. היא תהיה יותר קשה ופחות נעימה לליטוף, סתם בגלל פגעי הזמן. כמו ההבדל בין עור של תינוק ועור של זקן. אם כבר רוצים להנדס חיית מחמד, הייתי בונה אחת שגם חמודה וגם אוכלת חרקים. שיהיה שימושי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, הם לא באמת אוכלים חרקים, אבל הם צדים אותם ביעילות מדהימה. (כולל חומינים) כמובן שגם עכברים נעשים נדירים יותר בשכונה. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |