בתשובה לעוזי ו., 02/07/03 23:19
 |
|
 |
||
|
||||
 |
סירוב לראות את העוולות הנעשות על ידינו איננו אלא עיוורון מדעת. גישה כזו הובילה אותנו לא פעם להקזת דם מיותרת וממשיכה לעשות כך. את הלקח אנחנו לומדים רק לאחר מעשה. מי שמתריע על כך לפני כן נקרא יפה-נפש, קיצוני ותמים. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
למה כל דבר את מייחסת לעיוורון מדעת? כולם עוורים, ורק אתה - הקיצוני יפה הנפש והתמים רואה נכוחה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מלחמות ההתשה ויום כיפור הובילו לתהליך השלום עם מצריים. האם לא היו "קיצוניים" בין 67 ל73 שקראו לתהליך כזה או ליציאה חד צדדית מסיני? היו גם היו, והיחס אליהם היה כמו היחס לתומכי ביילין ושמאלה בימינו. האם לא היו מעטים אך נבונים שטענו שמלחמת לבנון מיותרת ולא מוצדקת? כמובן שהיו, אך הציבור נוכח בצידקתם רק לאחר כישלון המלחמה היזומה של שרון. האם לא היו אנשים בעלי עיניים פקוחות שאמרו בפרוץ האינתיפאדה הראשונה שאי אפשר לשלוט על עם אחר בניגוד לרצונו והדרך היחידה היא תהליך מדיני שסופו מדינה פלסטינית? כמובן שהיו, אבל רוב הציבור דבק בסיסמאות של "להיכנס בהם" ו"יד קשה" עד שבא אוסלו וטרף את הקלפים. האם לא היו אנשים שהקימו קול זעקה כנגד השהות הממושכת והמיותרת שלנו ברצועת אי-הביטחון בלבנון ודרש ליציאה מיידית? בוודאי שהיו, אלא שרוב הציבור ראה בכך לחימה מגננתית צודקת וקנה את השקרים והתעמולה של הגנרלים והלובראנים למיניהם ("אם נצא משם יהיה יותר גרוע") עד שראה שאינו יכול לשלם בדמי בניו את מחיר ההרפתקנות הצבאית. ומה היה מאז פרוץ אינתיפאדת אל-אקצא? הרוב הרדוד מיד מיהר לחסות בצל הקונצזוס השבטי החמים והנעים (בראשותו של שרון!) לקול שופרי התעמולה ותופי המלחמה בטענה שהאשם הוא רק בצד אחד ובהכחשה שגם מעשינו גרמו לפרוץ האינתיפאדה ולהסלמת המצב, בעוד שמי שניסה להראות תמונה מאוזנת ולהצביע על הדרך היחידה לפיתרון - חזרה לתהליך המדיני, נענה בצעקות, בצדקנות ובתוויות של קיצוני, יפה-נפש ותמים. בינתיים שרון עצמו פתאום התחיל לדבר בטרמינולוגיה שמאלנית ולפנות לכאורה לדרך של מו"מ מדיני (דרך לא ריאלית כביכול). האם אותם אנשים עשו את חשבון הנפש שאותו דרשו מהשמאלנים במהלך האינתיפאדה? כמובן שלא. הדבר אפילו לא עלה לדיון. במקום זה הם מעדיפים להתעסק בעוולות התיקשורת הבינלאומית כלפי ישראל (מה לעשות, בניגוד לתדמית שאנחנו רוצים לראות את עצמנו, ישראל היא לא צדיקת הדור). יאיר גרבוז אמר פעם שההיסטוריה נעשית לא לפי "מכתבים למערכת", כלומר לא עפ"י דעת הקהל הכללית הלוקה ברדידות, חד-צדדיות וצרות אופקים, אלא דווקא בהיפוך לה. ההיסטוריה הישראלית מוכיחה זאת שוב ושוב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ודב היה אומר1: האם לא היו אנשים חכמים שאמרו עם פרוש הסכם אוסלו שהוא מוביל אותנו להתגברות הטרור ולאובדן הבטחון בישראל? כמובן שהיו, אבל רוב הציבור בחר להסחף באווירת השלום העליז והפרחוני, והתעורר רק אחרי מאות ואלפי הרוגים להבין לאיזה ברוך הכנסנו את עצמנו. 1 כן, אני יודע שהוא יכול לדבר בשם עצמו, אבל חשבתי לחסוך לו כי זה כל כך ברור. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומה עם השנים השקטות יחסית בימי נתניהו וברק עד לקמפ-דיוויד? לפי שיטתו של דב, המצב של אל-אקצא היה אמור להתרחש במהלך *כל* שנות אוסלו, ולא כך הוא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יחסית?! יחסית למה? בטח שלא יחסית למצב של לפני אוסלו, שאז לא היינו צריכים לפחד כלל מפיגועי טרור. כן יחסית למצב שהיה תחת ממשלת רבין ז"ל ופרס יבדל"א1. אולי זה צריך ללמד אותנו משהו לגבי מה עושים הפלסטינים כשנותנים להם (רבין, פרס, ברק) ומה הם עושים כשלא (ביבי). בקיצור, התגובה שלך רק גורמת לי להסכים עם דב יותר מאשר איתך. 1 אבל שיעזוב כבר את הפוליטיקה! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפני אוסלו לא היינו צריכים לפחד מפיגועי טרור? ומה עם קו 405, פיגועי הסכינאות (כמו הלנה ראפ) וחטיפות ורציחות של חיילים כמו אילן סעדון ואבי סספורטס? כל זה קרה בימי שמיר, לפני אוסלו אבל אחרי פרוץ האינתיפאדה. ואם תשים לב, הויכוח שלי הוא לא עם דב אנשלוביץ' ודומיו, אלא עם הגלבצים והקפונים למיניהם המזהים עצמם כשמאלנים, שמאלנים לשעבר או אנשי מרכז ובכך מבקרים את השמאל בצורה אובייקטיבית כביכול. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מסוגל להשוות את הרגשת הבטחון האישי כיום להרגשה שהייתה לפני אוסלו? כמה אנשים בשנות ה-80 המאוחרות פחדו לנסוע באוטובוס או להסתובב במרכז העיר? כמה היום? כמה בתי קפה אז העסיקו מאבטחים, וכמה היום? כל מקרה טרור בתקופה ההיא גרם להמולה רבתי. היום מעשי טרור הם חלק רגיל מהחיים שלנו. "אמא, אבא, פיגוע", אם לעשות פראפרזה על הפרסומת המפורסמת. אתה זוכר שמות של אנשים שנרצחו בפיגועים בשנים האחרונות? אף אחד לא זוכר. את הלנה ראפ, לעומת זאת, אתה כן זוכר. מה זה אומר לך על היחודיות של המקרה הזה, באופן יחסי? שאני אבין, אתה מכחיש את זה שלאחר הסכמי אוסלו חלה הרעה משמעותית בבטחונם של ישראלים בתחומי הקו הירוק? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההרעה המשמעותית חלה לאחר קריסת אוסלו עם פרוץ אינתיפאדת אל-אקצא. לפיגועים בימי רבין ופרס היו סיבות אחרות - הטבח במערת המכפלה וחיסול יחיא עייש. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, 7 שנים החזיק הטבח במערת המכפלה (למה, אגב, לא מדברים על "הטבח בקו 4" או "הטבח במומנט"? למה לא להגיד פשוט "הפיגוע במערת המכפלה"?). חתיכת זכרון יש להם, לטרוריסטים האלה. בקיצור - תמיד יש תירוץ. רק לשקט ושלום אין להם תירוצים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ממש לא עליו, כתבו עלינו. האלמונים שיוצרים פה את המארג הקהילתי. הוא בכלל נגד קהילה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואנשים כמוך משחקים לידיים שלהם כאשר הם דורשים להפסיק את התהליך המדיני ולהשתמש ביותר כח. כמו שאומרים על הכביש - אל תהיה צודק, תהיה חכם. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |