|
דב, נראה שאתה חושב שתמיד צריך להחזיק באותן דוגמות, גם כשהתנאים משתנים. מובן שלא הייתי בעד מאה אחוז מאמץ של אבו מאזן טרם קריסתו הסופית של תהליך "המפה". היה צורך לערער את השקט, כדי לחסל תהליך זה בעודו באיבו, ורק אח"כ להתחיל מחדש בכיוון אחר. אבו מאזן, שכנראה גם צפה את הר הגעש כתוצאה מהמאבק הקצר בין ישראל לחמאס, לא התחיל בשום פעילות. סיבה נוספת לכך היתה כמובן, שהוא היה חסר כוח לחלוטין, ובינתיים כנראה צבר השפעה מסויימת. מאחר ואני סבור שהתהליך הנוכחי משוחרר ברובו ממתווה המפה, אני מצדד בפעילות שמתרחשת עכשיו, של רדיפה אחרי מפגעים, ולא כמוך - שולל כל תהליך רק בגלל שקוראים לו תהליך מדיני עם הפלסטינים. העולם אכן הוקיע את הפלסטינים בעקבות ההתפרצות האחרונה, עד כדי קריאה אמריקנית לחסל לחלוטין את הג'יהאד והחמאס, וזו היתה הסיבה העיקרית לביטול המומנטום של תהליך ה"מפה". עכשיו לכולם ברור (עד לפעם הבאה...), שהתהליך חייב להיות זהיר יותר וטורי, ולא בעל אופי מקבילי. אתה מבין, ברגע שנותנים לעובדות לבלבל אותך, זה דווקא פשוט :)
|
|