בתשובה לאלכסנדר מאן, 10/07/03 1:43
 |
|
 |
||
|
||||
 |
ברוך שובך לאייל, אלכס. שתי הערות בנוגע לדבריך: א. דומני שהמילה "כל" במשפט "...כל צעיר או צעירה ישראלים המגיעים לגולה לצורך לימודים..." אינה במקומה; אני, למשל, יוצא מכלל זה. למעשה, לאור התרשמותי מהמתרחש סביבי, סבורני שגם ניסוחים חילופיים המשתמשים ב"רוב" או "חלק ניכר מ-" יהיו לא מדוייקים. ב. הסטטיסטיקאי שבי מבקש להעיר שגם אם תופעות נוסח זו שחווה עידו הרטוגזון אכן "קיימות לעתים", כדבריך, עדיין נשאלת השאלה האם שכיחותן בגולה היא גבוהה משכיחותן בארץ. בהעדר נתונים, אין לי תשובה לשאלה זו. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
תודה על ברכתך. אני בהחלט שמח לשוב לאייל. באשר לנקודות הנוספות: א. יתכן והמילה 'כל' אינה במקומה, אך אנא שים לב כי דאגתי מראש לציין משפט זה ב-Particle 'דומה כי'. במילים אחרות: התבוננות זו אינה מדעית-תצפיתית, אלא תחושתית מעצם טבעה. הצעיר הישראלי (ואני משער שגם הצעירה) המגיעים לחו"ל, ואשר הולך לגור 'בעיר הגדולה', יווכח תוך פרק זמן סביר בקיומה של קהילה יהודית לכל המאוחר לאחר שישאל על ידי גויים שוחרי טוב אם כבר ביקר שם בחגים. הקהילות המקומיות משתדלות מצידן להציע דבר אחד או שניים לישראלים באשר הם, אולם לא בהתלהבות ייתרה - כנראה שלא ליצור את הרושם שהן 'שמחות' על עזיבת הישראלי את קן תפילותיו הציוני בארץ ישן-חדש. ב. אני מאמין ששכיחותן בישראל בוודאי גבוהה יותר סטטיסטית, אולם בחו"ל עשויות תופעות אלו להגיע לקהל-יעד ישראלי אחר לגמרי, אשר ספק אם בישראל היה מבלה או מתרוצץ בסביבת בית הכנסת, ומכאן ההבדל הרב לשיטתי - ממש כפי שמסביר הרטוגזון עצמו מדוע לא היה יכול לחוות חוויות מסוג זה בהרצליה עירו, או מדוע עמד באופוזיציה חריפה לדת, בלשון ההמעטה. ואולי אסיים תגובה זו בשאלה אליך, שמיועדת כמובן גם לישראלים נוספים הגרים/שוהים בגולה הדווייה: האם אתה ביקרת בבית הכנסת המקומי במקום מגוריך? האם באת בדין ודברים עם יהודים מקומים לגבי דא והא, כמו לגבי מדיניות הארץ המובטחת...? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא, לא ביקרתי בבית הכנסת המקומי במקום מגורי. מבין חברי הלא-ישראלים יש אמנם כמה יהודים, אבל לא הייתי קורא להם ''מקומיים'' - הם סטודנטים כמוני, שבאו לאזור על מנת ללמוד באוניברסיטה. מכל מקום, שיחותי איתם אינן שונות באופן מהותי משיחותי עם הלא-יהודים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מתנצל מראש על העיסוק החטטני- אך מה לגבי חבריך הישראלים-ממוצא-יהודי? האם גם הם לא מבקרים בבית הכנסת במקום מגוריכם? האם אתה נמנע מלחגוג את חגי ומועדי ישראל בצוותא עם חברים יהודים אחרים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מבין חברי הישראלים ידוע לי רק על אחד המבקר באופן קבוע בבית-כנסת, אבל אותו אני במקרה מכיר כחובש כיפה עוד מהארץ. לגבי מנהגי שלי בחגי ישראל - ברשותך, ולמרות הכבוד הרב שאני רוחש לפורום זה (בכל הרצינות), הייתי מעדיף שלא לדון בהם בפומבי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא גר בחו''ל כרגע, אך גרתי בארה''ב למשך שנה בהיותי בגיל העשרה המוקדם,. הייתי שם במחיצת הורי, ושם לא התקרבנו כלל לכל קהילה יהודית שהיא, אלא רק לכמה ישראלים שמצאנו שם - רוב מכרינו לא היו לא יהודים ולא ישראלים. לא ניכרה כל התקרבות לדת באותו הזמן, לא אצל הורי, לא אצלי, ולא אצל אחי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא ביקרתי בבית-כנסת ולא פגשתי יהודים מקומיים. מבין החברים שלי כאן רק מעטים הם ישראלים, וגם הם לא מבקרים בבית הכנסת. בקיצור, דבר לא השתנה. החג היחיד שאנחנו חוגגים הוא ליל הסדר - כל החברים מגיעים אלינו הביתה, ומעבירים ערב של אכילה, שתיה וקריאה בהגדה (באנגלית). אף אחד מהם אינו יהודי, אבל זה לא מפריע. אתה שאלת את יובל ''האם אתה נמנע מלחגוג את חגי ומועדי ישראל בצוותא עם חברים יהודים אחרים'' - התשובה שלי היא ש''נמנעת'' זה לא מדוייק, פשוט רוב החברים שלי הם לא יהודים (באופן טבעי, כיוון שרוב האנשים בסביבה שלי הם לא יהודים). |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |