בתשובה לליאור גולגר, 01/02/01 14:47
 |
|
 |
||
|
||||
 |
תכלית המדינה היא לספק צרכים של אזרחיה. עליה להתקיים דווקא כאן משום שהאזרחים שלה חיים כאן. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
תכלית זו יכולה לשרת כל אחת מהמדינות השכנות לכשתשלוט כאן. מדוע אם כן להקיז דם על גבולות המדינה לשווא, יותן לכל צד המעוניין בכך להרחיב גבולותיו על שטחים אלו. תוכל אולי לטעון שהשלטון הירדני/פלשתינאי/מצרי/סורי במקום מגוריך אינו מספק את צרכיך הבסיסיים, אך על כך תצטרך להתדיין מול אזרחי המדינה המקומית השלטת. אולי כדאי להבהיר. אינני מנסה להציג את גישתך באופן מוקצן כדי להוכיח את מופרכותה. מדינה אמנם נועדה לשרת את צרכיו הנוכחיים של ציבור אזרחיה, בין אם אלה הצרכים שעמדו לנגד עיני מקימיה, או אחרים. אני טוען שמרגע ששללת את היותה של מדינת ישראל מדינת העם היהודי, וכן קיבלת את זכות השיבה, דהיינו (ע"פ הצעתך) אפשרת את הגירתם של מיליוני ערבים למדינת "ישראל ושות.", והענקת להם אזרחות מלאה, אינך יכול לכפות עליהם את ריבונות המדינה שעד כה שכנה כאן, היא מדינת ישראל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. אני לא הצעתי לקבל את זכות השיבה (זה היה גלעד) דעתי בעניין זכות השיבה היא שיש לאפשר למספר קטן של פליטים לחזור במסגרת איחוד משפחות ובמסגרת החזרת המגורשים (ולא לכל צאצאיהם של המגורשים), ובמקביל לפצות באופן כספי את כל הצאצאים (וכל האנשים שיחליטו לוותר על זכות השיבה). ב. מכיוון שהשלטון הסורי/ירדני/פלסטיני לא יספק את צרכי ולא ישמור על זכויותיי הבסיסיות אני מעדיף בשלב זה להמשיך להיות אזרח במדינת ישראל הדמוקרטית. ג. להפך, אני מתנה את כניסתם של אותם מיליוני (או על פי ההצעה שלי, מאות אלפי) פליטים ערבים למדינה שלי (אזרחות תבוא בשלב מאוחר יותר ובאופן הדרגתי) בקבלה של חוקי המדינה וריבונותה. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |