|
||||
|
||||
כבר היו מקרים בעבר של אנשים שברוב חוצפתם פירסמו מאמר כתגובה לא-קרואה, אתה יודע... על כל פנים, אשמח אם תשלח לי עותק של המאמר, אם תחליט לגנוז אותו. |
|
||||
|
||||
טוב, המחשבה הזאת עלתה במוחי, כמובן, אבל אני משתדל לא לעצבן את הצ'יף. חוץ מזה, כמה אנשים יטרחו לקרוא הודעה בת 2000 מילה? אם אחליט שזה ראוי, אשלח לך עותק. המממ. אולי אעשה את זה הפוך: אשלח לך עותק ואתה תגיד לי אם לדעתך זה ראוי. |
|
||||
|
||||
פרטים ב תגובה 141300 |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
תערבב קצת את האותיות של שמי, ותראה מי יצוץ שם. ובנוגע לשאלה הבאה, למה אני עושה את זה, כדי שגם אלה שאינם אוהבים לדבר עם אלמונים יוכלו להמשיך לדבר איתי בלי להרגיש לא נוח (או, למי שלא הבין, כדי לעשות חוכא ואיטלולא מהגישה שלהם). |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
(וכאן אנו נופלים זה על צוארה של זאת ופורצים בבכי קורע לב). |
|
||||
|
||||
לא, כי ברקת לעולם לא נופלת על צוארו של גבר ונותנת לו לראותה בוכה. |
|
||||
|
||||
מיצבתי את עצמי רע מאוד, אם ככה. זה כל כך לא נכון. |
|
||||
|
||||
אם היא נופלת על צוארו, די קשה לו *לראות* שהיא בוכה. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |