|
||||
|
||||
קראתי שוב את ההודעה המקורית שלך, ואני חושב שאני יכול לחדד מה הוא הדבר שכל-כך מפריע לי. זהו הניסיון ליישב ערכים הומניים "נעלים" יחד עם הצדקה למעשים שלא מתיישבים עם ערכים אלה. בפרט, הרצון הכנה שלא לוותר על הכלל שלא פוגעים באנשים חפים מפשע, יחד עם הדעה שיש צורך לבצע פעולות שבהן יהרגו אנשים חפים מפשע, מוביל לפתרון מהסוג הזה, של הגדרה מחדש של המושג "חפות מפשע". הוא נעשה תלוי בדעה, ו"סטטיסטית" אפשר לומר ש"רבים" וגו'. חפות-מפשע תלויה במעשה, ואם אינך אוחז בדעותיה של ניצה, היא גם תוצאה של מעשי הפרט בלבד והמושג של "רבים מ" לא שייך לכאן. בדרך ליישום הכלל "זורע מוות יקצרנו", איבדנו את האפיונים המהותיים של המושג. כדי להבהיר את כוונתי אפשר לראות את הניגוד בין העמדה הזאת לבין העמדה של דב אנשלוביץ. דב טוען במפורש שצריך לפגוע בחפים מפשע ע"מ לסיים את הקונפליקט בצורתו הנוכחית ולגרום לפחות אבדות לשני הצדדים. הוא לא מנסה לעמעם את הקונפליקט המוסרי, אלא טוען שיש פתרון נכון לקונפליקט1. 1 ויכול להיות שהוא צודק: זאת סוגיה קלאסית של "מזל מוסרי". אם אכן הצעדים יגרמו להפסקת הלוחמה, הוא צדק והמעשה עשוי להיחשב לנכון מוסרית. אם לא, הוא יהיה פושע מוסרי. |
|
||||
|
||||
ברור לי מה מציק לך, אך לי אין בעייה מוסרית, אחזור שוב על דבריי בפשטות: בעיני מי שמצדד בהמשך המלחמה הנוכחית מטעמים אידיאולוגיים, בין אם הוא פלסטיני ובין אם הוא יהודי, בין אם נראה לו ששחרור פלסטין מידי היהודים היא מטרה נאצלת ובין אם הוא משוכנע באמת ובתמים שיש לגאול את ארץ ישראל מידי הגויים, זורע מוות. והזורעים מוות אינם חפים מפשע. כפי שאמרתי, דמם בראשם, וגם דם נקיים בראשם. |
|
||||
|
||||
כל המלחמות הגדולות והקטנות בינינו ובין הערבים מה''מאורעות'' ועד אינתיפאדת אל אקצא הן תוצאה של יוזמת הצד השני בגלל אי השלמתו עם המצב הקיים ורצונו לשנותו. איש בצד שלנו לא צידד מעולם ביציאה למלחמה איזו שהיא כדי ''לגאול את ארץ ישראל''. איש בצד שלנו לא מצדד בהמשך המלחמה, וכולנו מוכנים להניח את נשקנו בו ברגע שהצד השני יניח את נשקו. המתנחלים מצדדים בהמשך ישיבתם במקומם וגם תושבי רמת אביב מצדדים בהמשך ישיבתם במקומם למרות שהם יושבים על חורבות כפר ערבי. למשל, היום, אין איש שקורא לצאת ולכבוש את מדינת ירדן מטעמים אידיאולוגיים למרות שירדן היא ''ארץ ישראל טהורה'', נחלת שניים וחצי השבטים. הגולן, למשל, הוא פחות ''ארץ ישראל'' מהגדה המזרחית ובכל זאת רבים מאד מאתנו מצדדים בהחזקתו, ואי אפשר לקרוא לכך ''רצון להמשיך בלחימה''. דבריך הם, לכן, לא אמת, השמצה והסתה פרועים. |
|
||||
|
||||
מעולם לא טענתי, לא במפורש ולא ברמז ''שצריך לפגוע בחפים מפשע ע''מ לסיים את הקונפליקט בצורתו הנוכחית''. בעבר, לפני הכניסה לערים, כשהמצב בשטח היה כזה שאזורים מסויימים היו באחריות ובשליטה של הרשות הפלשתינית, וכניסה שלנו לשם נחשבה ע''י העולם ובמיוחד האמריקאים פגיעה בריבונות של איזו ישות שכנה, וכשהשטח הזה שימש חממה ואזור יציאה לפיגועי רצח באוכלוסיה שלנו בעידוד גורמי הרשות (עכשיו אנו צועדים שוב למצב כזה), אמרתי שעלנו לאמץ מדיניות של הרתעה, שבה אם הצד השני לא יירתע מהאזהרה, נשיב במטבע דומה למה שהם עושים. עמדה מסוג זה, אם כי בוריאציה מתונה, או יותר נכון, פחות ברורה הציג גם שמעון בעבר בדברו על ''הרתעה עמומה''. |
|
||||
|
||||
אהמ.. ייתכן וטענת את זה הפעם, לפחות ברמז:"...יציאה לפיגועי רצח באוכלוסיה שלנו... אם הצד השני לא יירתע מהאזהרה, נשיב במטבע דומה למה שהם עושים." |
|
||||
|
||||
תכף תקבל פלפול אנשלובי למהדרין שיוכיח לך שברבע השניה שלקחה לדוב השני להחליף מחסנית הוא נרצח |
|
||||
|
||||
זה בדיוק בדיוק מה שכתוב גם בתגובה עליה ענית, ולא היית צריך ללכת לחפש ציטוטים מהעבר הרחוק כשהכל כאן לפני עיניך בהווה. זו משמעותו של מנגנון הרתעה. אתה מפרש אחרת הרתעה ? מה היו עושים האמריקאים בזמן המלחמה הקרה לו התקיפו אותם הסוביטים בטילים ? מה התכוון שמעון שנעשה אם יהיה בכל זאת למרות אזהרתנו בדבר הרתעתנו "העמומה" "מגה פיגוע" ? (אני חוזר שוב ושוב על דברים שכבר אמרתי המון פעמים, אך מה אני יכול לעשות ?) |
|
||||
|
||||
חשבתי שמצאת משהו מהעבר, אבל באמת צטטת את מה שכתבתי עכשיו, וגם לא שמתי לב שאמרת ''הפעם''. לא משנה. חוץ מפרט זה אין לי מה להוסיף. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |