 |
|
 |
||
|
||||
 |
צפיתי עכשיו בפרק של הסדרה (המעולה) "בלשים בלילה" ששודר ביום ראשון. בעודם נוסעים במכונית עם גוויה במושב האחורי, התפתח דיאלוג (אופייני) בין מאדי הייז ודיוויד אדיסון, שהזכיר לי את המאמר (המרתק) הזה (בכלל, בזמן האחרון אני נזכרת ב"אייל" יותר מדי. הפעם האחרונה היתה במבחן לפני שבוע. טוב, זה לא קשור עכשיו). כיוון שבכל מיקרה העתקתי אותו מסיבה כלשהי, החלטתי לחלוק אותו איתכם (אם כי אני די בטוחה שמי שלא צופה בסידרה לא ממש יהנה ממנו- אבל זבשכ"ם). מאדי: "ודאי עצוב למות כך לבד". דיוויד: "הוא במקום טוב יותר עכשיו". - "מעולם לא אהבתי את הביטוי הזה". - "מה דעתך על...הוא התפגר?" - "זה עדיף. הגיוני יותר. כלומר, 'נפח את נשמתו', 'עבר לצד השני', כל הביטויים האלה נשמעים כל כך מאולצים. כאילו יש לזה איזושהי משמעות, ובעצם אין לכך כל משמעות". - "זה אומר שהוא במקום טוב יותר". - "כשאתה מת- אתה מת". - "ואז מה?" - "זהו זה". - "מה?" - "שום דבר". - "שום דבר?!" - "כן, שום דבר. זה פירושו של מוות- שום דבר". - "לעולם ועד?!" - "א-מן". - "לא פלא שאת נרתעת מזה כל כך. גם אני הייתי מתחלחל לו האמנתי שזה הכל, סוף הדרך ותו לא". - "מוטב שתאמין בזה, כי זה מה שזה". - "כן, הטלפון מצלצל יום אחד וקול אומר: 'שלום מאדי, כאן אדון העולם. רציתי להבהיר- בקשר לחידת החיים? מאוד הגון מצידך להעמיד אותי במקומי"'. - "באמת דיוויד, אני לא צוחקת מהבדיות שלך- וזה מה שהן- בדיות, שגורמות לך להרגיש טוב יותר". - "אני מרגיש טוב יותר בידיעה שיש משהו בצידו השני של ההר". - "אבל אם אתה טועה..." - "אני לא טועה". - "אתה לא יכול להרשות לעצמך לטעות. לא ממש הצטיינת בגילגול הזה..." - "אז זה פשר ההתנהגות המתנשאת, הנוירוטית, הסופר-הישגית שלך, הא?" - "אני רק רוצה לעשות משהו עם החיים שלי, מפני שאלה החיים היחידים שיהיו לי". - "יש לך אפשרות להאמין בשני דברים: משהו- או לא כלום. אני? אני מעדיף את המשהו, זה בא עם קינוח". - "למה מישהו שמת, קרוב משפחה או אהוב, לא חוזר לספר לך למה עליך לצפות?" - "סבי חזר". - "דיוויד..." - "באמת! הוא בא אלי בחלום. הוא אמר שהחיים בעולם הבא די בסדר. הוא אמר שה"קאבס" יקחו את האליפות". - "איש מעולם לא הופיע אצלי". - "עדיין לא, אבל אם אני אמות קודם..." - "אל תדבר כך". - "אחזור להוכיח לך שטעית". - "דיוויד, אני לא יודעת מה אעשה אם תמות קודם". - "אל תדאגי, אחמם את הצד שלך בענן". - "לא, אתה תרדוף אחרי מלאכית קטנה בתלבושת של עוזרת צרפתייה". - "אולי. אבל היינו שומרים על קשר, את ואני. זה לא יהיה גן עדן בלעדייך". |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
מקסים. אם כי הייתי נוטה לחשוב שדווקא מאדי תהיה זו שמאמינה בחיים שאחרי, ודייויד האתיאיסט. דווקא יפה שלא הלכו עם מה שהייתי נוטה לחשוב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה זה יפה? הכל חייב להיות בטוויסט? לא צריכה להיות שום גרירה לוגית או הגיונית בין דברים? הכל צריך להיות מפתיע? כי לאחר כמה זמן ההפתעה כבר לא מפתיעה, ודווקא השגרה משחררת. די. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה זאת אומרת "השגרה משחררת", נאורי? אתה צריך חופשה, ומייד. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |