|
||||
|
||||
"ספין" הוא השם שנתנו לגודל שנמדד במדידה המתוארת במאמר. במדידה הזו, האלקטרונים יוצאים באחד משני כיוונים בלבד, שכל אחד מהם נותן גודל אחד סופי - למעשה גודל זהה, בסימנים הפוכים. אז קראנו לאחד "ספין מעלה", ולשני "ספין מטה". וכשרעיון הסופרפוזיציה נכנס לתמונה, לא נותרה לו ברירה אלא להיות סופרפוזיציה של שני ערכים אלו. עזרתי? |
|
||||
|
||||
התשובה היותר מלאה, לדעתי, היא שכשמדובר בספין, אז הוא באמת יכול להיות מכוון לכל כיוון אפשרי. ויש באמת אינסוף כיוונים אפשריים :). אבל: 1: בכל כיוון, יש לו *רק* שניי ערכים מדידים אפשריים ( כולו למעלה או למטה. כולו ימינה או שמאלה. כולו קדימה או כולו אחורה. וכנ"ל באלכסון). יעני: אם אני מודד ספין בכיוון מסויים, אני אקבל אחת משתי תשובות אפשריות: + או -. 2: (וזה הסעיף המשונה) אם הספין נמצא בודאות בכיוון מסוים, אז אוטומטית הוא בסופרפוזיציה בכיוון אחר. למשל: אם מדדנו ספין בכיון מעלה, ובאמת יצא שהספין מכוון כלפי מעלה. אזי בכיוון ימין-שמאל (או קדימה אחורה) הוא בסופרפוזיצה. כלומר "ספין למעלה" שקול לסופרפוזיציה של "ספין ימינה" ו "ספין שמאלה". אם, מצד שני, נמדוד ספין בכיוון שמאלה, אזי נהיה מייד, בלית ברירה, בסופרפוזיציה של "ספין למעלה" ו "ספין למטה" כנ"ל אלכסונים. יש תיאור מתימטי מדוייק של כל כיוון, איזה סופרפוזיציה הוא בכל כיוון אחר. לכן, (סוף סוף) בשביל לתאר ספין מספיק לקחת רק כיוון אחד , למשל הכיוון מעלה-מטה. ולתאר את פונקצית הגל של הספין כסופרפוזיציה של שניי המצבים "מעלה" "ומטה". אפשר לתאר את פונקצית הגל בכל כיוון אחר. ויש מעבר מכיוון לכיוון. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |