 |
|
 |
||
|
||||
 |
ב"הארץ" היום מסופר על הטחינה האיטית של טחנות הצדק. 10 שנים מתחילת החקירה נגד אריה דרעי ועד פסיקת ביהמ"ש העליון בערעור. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
"בתקופה זו הוא [דרעי] עשה כל מה שביכולתו כדי לעכב את החקירה ואת הבירור המשפטי". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ובפרט, מערכת המשפט צריכה למנוע את התמשכות ההליכים גם אם הנאשם מנסה למרוח אותם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה, בעצם? הנימוק המקובל נגד המתשכות הליכים הוא סבל שנגרם לנאשם ("עינוי דין"). אם הנאשם בעצמו יוזם זאת, מה הבעיה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התמשכות ההליכים מעבר לסביר (בלי קשר באשמת מי) מקהה את הקשר בין החטא ובין העונש, גורמת לתחושה שנאשמים בעבירות חמורות ממשיכים במעשיהם באין מפריע בעוד משפטם נמשך ונמשך ובאופן כללי פוגעת בתחושה ש''צדק נעשה''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"מקהה את הקשר בין החטא ובין העונש": למה, ובעיני מי? דרעי עצמו? הציבור? מישהו ידע על מה נשפט דרעי, ושכח במרוצת הזמן? "גורמת לתחושה שנאשמים בעבירות חמורות ממשיכים במעשיהם באין מפריע בעוד משפטם נמשך ונמשך": האמנם, במקרה דרעי? הוא הרי פרש מתפקידיו הציבוריים, ולפחות בעיני הציבור (בעיניי), נתפס כמי שמסתובב כל הזמן בין חקירות למשפטים. לא ריחמתי עליו, ולא אהבתי את הדיבורים על עינוי הדין שנעשה לו; אבל לא הרגשתי שהוא ממשיך במעשיו באין מפריע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דרעי נשאר בראש ש"ס עד אמצע 1999. לפי התרשמותי, רוב הציבור שכח מה היתה העבירה שעליה נשפט דרעי. (משהו שקשור לגבעת שמואל או להורים של אשתו.) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה יכול לרענן את זכרוני מה היתה הפרוצדורה שבה הפסיק דרעי לעמוד בראש ש"ס? בפרט, מה היתה התלות של הפרוצדורה בהליכים? באיזה שלב שכחו רוב האנשים על מה נשפט דרעי? התשובה האינטואיטיבית שלי: משהו בין חודש לבין לא ידעו מלכתחילה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אריה דרעי פרש מהנהגת ש"ס בקיץ 1999 לאחר שאהוד ברק הציב זאת כתנאי להצטרפות ש"ס לקואליציה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואם ההליכים היו מסתיימים יותר מהר, דרעי היה פורש יותר מהר מהנהגת ש"ס? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מניח שאם הוא היה נכנס לכלא לפני 1999 הוא היה פורש מראשות ש"ס יותר מוקדם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל הפופולריות שלו לא היתה נפגעת. במחשבה שניה, ייתכן שהפופולריות שלו גאתה בין היתר מכיוון שהימשכותם של ההליכים המשפטיים אפשרה להציג אותו כמרטיר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מתכוון שאזרחי ישראל עלולים לשים לב שקיימות שתי מערכות "צדק" (אחת לבעלי השררה וההון והשניה לפליבאים)? שומו שמיים! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בדיוק. בעוד האזרח הקטן נאלץ לעבור עינוי דין והליכין אין-סופיים בדרך להוכחת חפותו, ובמקרים רבים הוא נאלץ לוותר על כך, ראשי המדינה יכולים ביוזמתם לעכב את ההליכים הפליליים נגדם ולהתיש את המערכת המשפטית, וגם אם יצאו אשמים, להציג את המשפט כעיוות וכעינוי דין או להתפאר בסעיפים בהם זוכו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה על ההתייחסות, אבל כנראה שהצלחתי להסתיר את הציניות המובנית בתגובה שלי. בוודאי שאני (כמו מרבית תושבי המדינה בשלב זה) רואה שקיימות שתי מערכות ''צדק''. אבל אנחנו לא שונים מכל מדינה ''מתוקנת'' במקרה זה. לבעלי השררה וההון תמיד תהיה יכולת להשפיע יותר על ההליכים המשפטיים מהאדם הפשוט. אי אפשר לתקן את זה בשום שיטת שלטון, זה אינהרנטי להיותו של אדם בעל השפעה. אני לא חושב שיש גם דרך למזער את התופעה הזו, ולכן מומלץ להתרכז בכך שלפחות הטיפול בפליבאים (שכמותנו) יהיה יעיל וצודק ככל שניתן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סבבה, ואני בעד שהטיפול בכולם יהיה צודק, ויעיל. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |