 |
|
 |
||
|
||||
 |
קרינת הרנטגן התגלתה על ידי ויהלם קונרד רנטגן ב- 1895. רנטגן גילה (במקרה) כי הקרינה הבוקעת משפופרת קרן קתודית מסוגלת לחדור דרך סוגי תווך רבים, ולהותיר סימנים על לוחות צילום. תגליתו הסעירה את העולם המדעי, והוא קיבל בזכותה את פרס הנובל הראשון בפיסיקה, בשנת 1901. לפיסיקאי הבריטי פרדריק סמית' היה קצת פחות מזל. הוא שם לב עוד ב- 1894 שלוחות צילום שהושארו בקרבת שפופרת קרן קתודית נטו להתערפל, אבל תגובתו היתה לבקש מהאסיסטנט שלו שיזיז אותם למקום אחר. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אבל כאן לא מדובר ב''כמעט'', ולא ב''מזל''. זאת בדיוק ביצת קולומבוס. העובדה שפרדריק סמית' הבחין בתופעה, אבל לא הסיק ממנה את המסקנות, מבדילה בינו לבין מדענים גדולים. גם לפני ארכימדס אנשים טבלו באמבט, וניוטון לא היה הראשון שעל ראשו נפל תפוח. צריך כנראה להיות ארכימדס, או ניוטון, כדי להקיש מהעובדה הגלויה (או הפחות גלויה, אבל לא סמויה, במקרה של פרדריק סמית') אל התופעה הפיסיקלית, על מנת להרשם בדפי ההיסטוריה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אחת הגישות המקובלות היום בנושא חדשנות ויצירתיות מדברת על אפשרות של שימוש בתבניות של חשיבה כדי לאפשר יצירתיות. כלומר, לא זאת בלבד שאין מדובר במזל, אלא שאפשר להפעיל שיטה שבעזרתה ניתן יהיה להגיע לרעיונות חדשים ופתרונות המצאתיים. כמה מהדברים שעלו בדיון יכולים להיחשב כמאפינים של פתרונות המצאתיים. היכולת לזהות את קיומם של המאפינים בבעיה שאנו מתמודדים איתה יכולה לסייע בתהליך החשיבה לזהות פתרון המצאתי ואולי ל'פספס' פחות רעיונות בעלי פוטנציאל מצליח. הנה כמה מהמאפינים (המקור למאפיינים הוא ד"ר רוני הורוביץ שהוא אחד ממפתחי השיטה): 1. הבעיה היא הפתרון - פעמים רבות כשאנו נתקלים במרכיב בעייתי במערכת ננסה אינטואיטיבית: להעלים אותו, להתמודד מולו או לנסות להקטין את מידת הנזק שהוא יוצר במערכת. מאפיין זה מצביע על האפשרות להתבונן על מרכיב הבעיה ולעשות בו שימוש בפתרון. בדיוק כמו שימוש בארס הנחש לחיסון מפני נשיכתו. 2. הפיתרון ידוע - לעיתים יש לנו נטיה לחשוב שרעיון חדשני דורש פיתוחים טכנולוגיים מרחיקי לכת וחדשניים. בבעיות רבות הפתרון יהיה דומה ביותר לפתרון הבנאלי ביותר שיכול להעלות על הדעת. במה יהיה שונה הפתרון? לרוב הוא יהיה שונה בסוכן שיבצע את הפעולה הבנאלית. 3. אידיאליות - ככל שהבעיה מחמירה, כך הפיתרון הוא אידיאלי יותר. במקרה זה נחפש פתרון בו באופן אבסורדי, החמרה של הבעיה תבטיח פתרון טוב יותר. (כמו מחסום משטרה בצורת מחזיק ספרים. כך שככל שיש יותר מפגינים העומדים על המחסום, כך הופך המחסום ליציב יותר) 4. ייחודיות - בהרבה פתרונות המצאתיים נמצא שהפתרון מותאם למאפיינים הספציפיים והיחודיים של הבעיה הנתונה. פתרון שהיה טוב לבעיה אחת לא בהכרח יתאים לפתרון בעיה דומה בקונטקסט אחר. להפך, שימוש במרכיבי הבעיה ("העולם הסגור" של הבעיה) יבטיח פתרונות מעניינים ויצירתיים יותר. לא יודעת אם זה אומר שממחר כמו ביצת קולומבוס, נהיה כולנו הראשונים לעשות משהו שכולם יכולים לעשות אבל לא חשבו על זה, אבל אולי זה יכול לעזורץ |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |