|
||||
|
||||
"התחלתי ולכן אסיים" הוא משפט שאמור להיות מוכר גם למי שעציו מרוטים ודלי צמרת, לפיכך אין לשנותו ולהחליף את המילה "אסיים" ב"אגמור". הויכוח העקר ביננו מזכיר לי משפט מוכר: "ישבה לה התולעת בחזרת- וחשבה שמתוק ממנה אין" אין מניעה שתמשיך לכרסם חזרת להנאתך. אני,ברשותך, אשמור את החזרת לליל הסדר ועד אז אכרסם תפוחים ותמרים ושקדים וצימוקים ומשמשים, ואולי אף עד מנגו פסיפלורה ואגסים אגיע . |
|
||||
|
||||
ננסה שוב: אני משתמש בשפה "גבוהה" ו"נמוכה" לפי הצורך, אתה נלחם בכל מי שמשתמש בשפה "נמוכה", מי משנינו הוא התולעת שלא יוצאת מהחזרת, ומי נהנה מכל העולמות? |
|
||||
|
||||
...תפוחים ותמרים ושקדים וצימוקים... וכשאהיה רעב, אפנה לי למסעדה ליד השוק (שבו קנית את כל הרשימה הזאת), אזמין מעורב ירושלמי (יסלחו לי הצמחונים) עם בירה, ואשמע קצת את קולות האנשים, אספוג את הזרימה שבחיים. מפעם לפעם כשאני מרגיש מבועס, אני הולך לשם ומקבל קצת בריאות של החיים. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |