 |
|
 |
||
|
||||
 |
אכן פיספוס שלי. אני דווקא מכיר את הסיפור על וואלאס ודארווין, ונדמה לי שאפילו נזכרתי בו באיזשהו שלב בכתיבת המאמר, אבל משום מה לא חשבתי להוסיף אותו. כאמור, חבל, כי נדמה לי שהוא יותר עסיסי מהסיפור על שלושת הגנטיקאים. את הסיפור על טסלה אני חושב שאינני מכיר. ערן או firehand, התוכלו להרחיב? סיפור אחר, שלא הצלחתי למצוא לו מספיק ביסוס (ולכן לא הזכרתי אותו במאמר), הוא על בחור בשם ברט הינקלר שהיה השני לחצות בטיסה את האוקיינוס האטלנטי. בגלל מזג אוויר גרוע הוא בחר שלא לצאת לדרך בלילה בו לינדברג יצא, אלא שבוע לאחר מכן, ועבר את המרחק בשש שעות מהר יותר מלינדברג. מישהו יכול לשפוך אור על הפרשה? חיפשתי גם סיפורים על אנשים מתחומים אחרים: גנרלים, עיתונאים או ספורטאים, אבל לא הצלחתי למצוא סיפורים ממש טובים. בתחום הספורט, הכי קרוב שמצאתי היה הסיפור על קרל לואיס, שב- 1991 הצליח לשפר בסנטימטר את שיא העולם האגדי של בוב בימון בקפיצה לרוחק מ- 1968. הקפיצה נפסלה בגלל רוח גב חזקה במעט מהמותר, ומספר דקות לאחר מכן הצליח קופץ אחר בשם מייק פאוול לשפר את השיא בארבעה סנטימטרים. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
האולימפיאדה הרביעית בעידן המודרני נערכה בלונדון ב-1908 והיתה הצלחה גדולה. האנגלים חובבי הצד ההפוך קבעו שרצי המרתון בהגיעם לאיצטדיון להקפה האחרונה, יקיפו אותו משמאל לימין, בניגוד למקובל. דורנדו פייטרי האיטלקי שהוביל בכל הריצה, התבלבל וכשנכנס לאיצטדיון פנה ימינה עד שזעקות הקהל חדרו להכרתו המטושטת והוא סב על עקביו. כנראה שהטעות עלתה לו בשארית כוחותיו. כעת הוא רץ וכשל מספר פעמים. בינתיים נכנס לאיצטדיון האמריקני ג'וני הייס. הוא לא התבלבל. אנשי העזרה הראשונה ריחמו על האיטלקי שהיה על סף התמוטטות וסייעו לו לסיים את 80 המטרים. ועדת השיפוט פסלה את ניצחונו בגלל הסיוע. הייס שסיים חצי דקה אחריו זכה בזהב. (חן חן לקורא נבוך ואסתי ששאלו לשלומי, אני תמיד פה, קצת פאסיבי מקוצר זמן). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אא''ט, פייטרי זכה לגביע הוקרה מיוחד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפשר לומר לזכותך שואלאס עצמו לא הרגיש מקופח עד אחרית ימיו. הפספוס הגדול שלו היה שליחת מאמרו לדארוין לקבלת חוות דעת, ולא ישירות לפרסום בחברה המלכותית. אם היה בוחר בדרך השניה, כנראה שדארוין היה זוכה להכלל ברשימת המחמיצים הגדולים של כל הזמנים, שכן הוא דגר על רעיון הברירה הטבעית שנים ארוכות אבל לא פרסם כלום (הלשונות הרעות אומרות שה''קליק'' התרחש אצלו רק כשקרא את מאמרו של ואלאס, אבל רוב ההיסטוריונים של המדע אינם תומכים בתיזה הזאת). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בדיקה קלה מעלה שהינקלר היה הראשון לטוס את אנגליה-אוסטרליה ב-28, וגם הראשון לחצות את האטלנטי הדרומי (דרום-אמריקה לאפריקה) ב-31. אותה טיסה היתה גם חצית הסולו הראשונה של האטלנטי מאז לינדברג, אלא שהיא התרחשה 4 שנים ולא 6 שעות מאוחר יותר. לינדברג עצמו, ד"א, לא היה הראשון לחצות את האטלנטי אלא רק הראשון לעשות זאת _לבד_ וללא נחיתות ביניים. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |