 |
אני מסכים שזה יכול להיות אחד המאפיינים של ההבדל, מהטעם הפשוט שכאשר ליצירה עצמה יש מאסה כל כך גדולה (והיא תמיד יותר גדולה בכמה סדרי גודל מכל מוסיקה פופולרית, או כזאת שמקובל להגדיר כפופולרית, גם אם לעיתים הגדרה כזאת חוטאת למציאות במקצת), כל ביצוע הוא ממילא שונה מכל ביצוע אחר, ההבדלים בין מבצעים ומנצחים שונים יכולים להיות קיצוניים עד כדי כך שזו נשמעת כמו יצירה שונה לחלוטין, ובכל זאת הבסיס הכתוב בתוים (להוציא את ענין הקדנצות בקונצ'רטי וחיות אחרות) נשאר קבוע. להבדיל, כאשר מבצעים קאוור לשיר רוק, על פי רוב מעבדים אותו מחדש - האקורדים שעומדים ביסוד ההרמוניה ההומופונית (והיא כמעט תמיד כזאת) נותרים זהים והמלודיה נותרת זהה, ומעבר לזה, אפשר לעשות כל דבר שנשמע לך טוב.
הענין של אלבום כמהות היצירה מצביע על הבדל מהותי נוסף. לרוב במוסיקה פופולרית היוצר הוא גם המלחין וגם המבצע, וקיימת גירסה אחת, או גירסת 'מאסטר' ראשונית של השיר או היצירה, שמוקלטת פעם אחת, ומכאן והלאה זה בגדר 'קאוור'. במוסיקה קלאסית יש מאסה של תוים שבדרך כלל לא נערכים בה שינויים כלשהם (אלא אם מעבדים את היצירה להרכב שונה, וגם אז אין שינויים מהותיים בתוכן אלא רק עבודה טכנית של חלוקת התפקידים הקיימים בצורה קצת אחרת). כל ביצוע מוצלח של היצירה, כל הקלטה שלה, היא שוות ערך בפני עצמה, ואין 'גירסת מקור' חד פעמית, או מושג של גירסה שכזאת.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש